בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
את התשובה לשאלה מי אנחנו היהודים מנסים לתת היהודים עצמם, ללא הצלחה יתרה. דווקא הנזיר סרגיי, ושאר הלא יהודים, יודעים היטב מי אנחנו היהודים. לסרגיי היה מוזר ש"עם אלוהים אינו מתפלל". כך, באופן פשוט וישר, הוגדרנו על-ידי הנזיר סרגיי: עם אלוהים
|
עם האלוהים [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
זהו שם להקה ידועה בארץ הקודש. יש לה שיר אחד, שלא היא כתבה, ולא לה הביצוע המקורי, זה שיר של מאיר בנאי, אבל יש בביצוע שלה עוצמה מהממת שאין כמותה, ושמו 'אצלך בעולם'. עוצמה צלולה, חרישית, מהפנטת ויהודית מאוד, תמיד מצאתי בספריו של חתן פרס ישראל לספרות, אהרן אפלפלד. גם בספרו 'אבי ואמי' מצאתי תשובה מהממת בכנותה, לשאלה מי אנחנו היהודים? את התשובה לשאלה מי אנחנו היהודים מנסים לתת היהודים עצמם, ללא הצלחה יתרה. דווקא הנזיר סרגיי, ושאר הלא יהודים, יודעים היטב מי אנחנו היהודים. סרגיי התפלא ושאל: "ואין עוד יהודים מתפללים?". זה היה מוזר בעיניו ש"עם אלוהים אינו מתפלל". כך, באופן פשוט וישר, הוגדרנו על-ידי הנזיר סרגיי: עם אלוהים. לא זאת בלבד אומר סרגיי, אלא הוא מדבר בהתלהבות על השפה העברית ועל סגולותיה. הוא סבור כי מי שרוצה להתקרב אל כתבי הקודש חייב ללמוד עברית. לדעתו, אי-אפשר להתקרב לאלוהים בלי השפה העברית. היא המפתח להיכלו של המלך. אכן, יחסו של סרגיי ליהודים הוא חיובי, ליהודים מאמינים ולא ליהודים חופשיים. בעל אחוזה אוקראיני, אביה של הסטודנטית מריה, שאל את הסטודנט היהודי החופשי, שבא לבקש את ידה של בתו: "מה ליהודי אצל האוקראינים?". וכה הוכיח האוקראיני את הסטודנט היהודי החילוני: כל אדם וצלחת המרק שלו. ליהודי צלחת מרק משלו. לאוקראיני צלחת מרק משלו. יהודי לא מערב חלב בבשר. האוקראינים דווקא מערבים. אתה כבר לא שומר את חוקי אבותיך? אתה טוב מהם? אתה חכם מהם? אתה כבר הולך בדרך משלך? אומר האוקראיני ליהודי החילוני. אומר לו האב האוקראיני: אומר לך דבר שאולי לא ימצא חן בעיניך. יהודי חייב להיות יהודי. כך ברא אותו האל. יהודי שאינו רוצה להיות יהודי הוא שד. לאחר שסיים את דבריו, סילק האב האוקראיני את הסטודנט היהודי החילוני מביתו, והזהירו לבל יהין לצאת עם בתו האוקראינית. הנסיך פון - טאדן כתב לאהובתו היהודייה: אדם בלי אמונה הוא נטע בלא קרקע. היהדות עוד שומרת את האור הקדום, המדברי, של האמונה. לא כל אדם זוכה להיוולד יהודי. חבל שיהודי אינו שמח בחלקו ורחוק מאבות אבותיו, ששמעו את הקולות ואת הברקים רועמים בהר סיני. בעל הבקתה ניקולאי, הפתיע בתובנות. הנה הוא מטיח דבריו, שהאנשים מקבלים הכל כמובן מאליו: את מי השתייה, את הפירות ואת הירקות, את החלב שמניבות הפרות. שום דבר אינו מובן מאליו. האדם אינו אדון לגורלו. על האנשים לברך. יש אלוהים בשמים שהוא מעניק לנו מטובו ועלינו לברך. אסור להיות כפויי טובה. אדם שאינו מברך מתריס כלפי מעלה. האנשים באים, נהנים, ושוכחים שיש אל בשמים. ניקולאי לא רואה את היהודים מברכים. הוא לא רואה אותם מתפללים. צאצאי היהודים מתעלמים מקיומו של אלוהים. היהודים חייבים להיות טובים יותר, נאמנים יותר. הם היו פעם הנבחרים של אלוהים והם יודעים מה אלוהים דורש מאיתנו. היום הם רובצים על הגדה, מתערטלים, משתזפים, סובאים וזוללים ומתגרים באלוהים. אסור להתגרות. מי שמתגרה באלוהים ייענש. את היהודים אין להכחיד. הם קמים על רגליהם וחוזרים ומתחילים מחדש. זה לזכותם. כוח החיות שלהם אינו יודע שיעור, יש ללמוד מהם. אהבתי מאוד את דמותו של החובש סלובו, יהודי גבוה, שהיה חובש בצבא האוסטרי במלחמת העולם הראשונה. סלובו הענק הוא בלתי נשכח. הוא מתייצב מול איכר אוקראיני שיכור, אשר שלף סכין ארוכה ובא לתקוף יהודים. רק סלובו, ניגש אליו, שלף את הסכין מידו, הרים אותו כמו שמרימים אלומת שחת והשליך אותו על הארץ. האיכר הנדהם, כנראה לא ציפה לתגובה מעין זו מיהודי, ונאלם דום. סלובו לא השיב לחוצפתו של האוקראיני וסכינו, הוא בעט בו. הלה התקפל וקרא, "אסור לבעוט בבני אדם. מי שבועט בבני אדם ייענש". סלובו התבונן בו משל לא היה אדם, אלא יצור נאלח. סלובו זקף את ראשו הגדול ואמר, "אסור להרשות התנהגות כזאת, אדם שמאיים בסכין הוציא עצמו מכלל אדם. על איום כזה יש להגיב מיד, ובכל החומרה. חולשה מזמינה תמיד אכזריות. איומים בסכין הם פשע".
|
תאריך:
|
07/06/2015
|
|
|
עודכן:
|
07/06/2015
|
|
משה חסדאי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
איכי גיחי
|
7/06/15 22:29
|
|
|
|
שוחר-שלום
|
7/06/15 23:01
|
|
2
|
|
היהודי הניצחי
|
8/06/15 04:25
|
|
3
|
|
מוטי1
|
8/06/15 05:51
|
|
4
|
|
סניל
|
8/06/15 07:32
|
|
5
|
|
סניל
|
8/06/15 08:45
|
|
6
|
|
אמוץ
|
8/06/15 09:31
|
|
כהורה ל-3 ילדים בצופים נתקלתי, לגמרי בהפתעה, בתופעה מקוממת. כבר בהתחלת השנה כמעט ולא נרשמו ילדים לשכבה של אחד הילדים והפעלתי את מיטב כושר השכנוע שלי מול ההורים להקים קבוצה יש מאין. בישוב שלנו העלות של דמי חבר 200 שקלים לשנה, ולא הבנתי מדוע ההרשמה כל כך נמוכה, עד שקיבלתי את המחירים של הפעילות עם לינה בצופים....
|
|
|
השיר "העיירה בוערת" שחיבר המשורר היהודי-פולני מרדכי גבירטיג לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, כאשר השלטון הנאצי כבר החל לאיים על שלומו של העולם, הפך למעין המנון יהודי בתקופת השואה. המסר של ההמנון הזה היה פשוט וברור. הוא הזעיק את כל בני העם היהודי להתגייס יחד כדי לכבות את האש שכבר החלה לשרוף את העיירה ולא לעמוד בחיבוק ידיים ובאפס מעשה נוכח הסכנה הקיומית העלולה להתרחש.
|
|
|
לאחרונה נדון תקציב הביטחון מעל גבי המדיה הטל-בזיונית (לא, זו לא טעות דפוס). שני כתבים ופרשנים חברו להם יחדיו לעת מצוא, בעודם מציגים את עצמם כמבינים יותר מאחרים כיצד צריך להראות תקציב הביטחון ויש להם טפישות עולם (ראה הערה למעלה) הבנויות כביכול על הידע שצברו במהלך השנים ככתבים (האחד צבאי והשני כלכלי).
|
|
|
העיתונאי ארי שביט, האיש שהתנחל באולפן יומן השבת של הערוץ הראשון של הטלוויזיה הממלכתית (?) ומטפטף משם מדי ערב שבת את שקר "הכיבוש" ורעיונות מסוג זה, כתב ב-04.06.15 בביטאון השמאל הקיצוני מאמר שכותרתו "לגלות את אמריקה". בין השאר טען שביט שעל ישראל לשנות את השיח שלה ולעבור לשיח זכויות האדם, כי רק בסוג זה של שיח ניתן לקדם את ענייניה. לטענתו, "הכישלון העמוק של ההסברה הישראלית בדור האחרון אינו טכני או מקרי. הוא נובע מן העובדה שרוב הנלחמים בעבור ישראל אינם מדברים בשפת זכויות האדם".
|
|
|
א. "והאיש משה עניו מכל אדם אשר על פני האדמה" (במדבר י"ב, ג'). הקב"ה מעיד זאת על משה רבינו. חשבנו להקשות - זה מה שיש לקב"ה להעיד על משה, הרי במשה הייתה תורה, חסד וכל מידות טובות, ומה מיוחד בעדות הזו? אלא חשבנו לפרש ולומר, בעוונותינו הרבים יש לנו ירידה גדולה בדורות, ומתי שאדם עושה דבר לא טוב במזיד הוא נשבר ועושה תשובה מיד; מתי שעושים עבירה בשוגג, אחרי יום או כמה רגעים שוכחים מכך. אדם הדליק אור בשבת בלי כוונה, במוצאי שבת הוא שוכח שהדליק אור, אבל מתי שאדם קרוב לקב"ה, השוגג יותר מפריע לו, ואם רחוק מהקב"ה פחות מפריע לו. על-פי זה חשבנו לבאר על משה רבינו - משה שהיה בשמיים להוריד את התורה וראה את הרוממות של הקב"ה, וכשירד לארץ נאמר עליו "והאיש משה עניו" - כי הוא היה בשמיים וראה את גדולתו של הקב"ה, ולא הצדיק עצמו על-אף דבר, ושקל כל דבר במשקל הגדול ביותר. ולכן זו העדות הגדולה ביותר. אדם חושב שהוא לא צריך להתמודד ולתקן את השגיאות והטעויות שלו, וטועה טעות חמורה בכך.
|
|
|
|