אילו הייתי עיתונאי הייתי יוזם תחרות הסברה, בה מתחרים היו עולים לנאום נאום קצר שלאחריו עונים על מספר שאלות, והקהל היה בוחר את המסבירן הטוב ביותר. כמו "השגריר".
יפה מאוד מצידה של
אילנה דיין שהתנדבה לשמש כשופרו של הנשיא האנטישמי ביותר כשתקף במתקתקות מורעלת את המנהיג הנבחר של מדינת היהודים. אבל יש דברים קצת יותר חשובים שהתקשורת יכולה לעשות, כמו למשל לעודד רעיונות רעננים להסברה הלאומית הכושלת.
קראתי כתבה בה
נער ישראלי בהולנד קרא בספר לימוד כי הקמת המדינה נעשתה על-ידי טרוריסטים ורוצחי המונים. בבחינת הבגרות הוא התלבט מה לכתוב: את האמת ההיסטורית או את ההסתה האנטישמית שלמד. הנה מה שהייתי מציע לו לענות (או לנאום, אילו הייתה תחרות הסברה).
הנאום של אהרון
לאחר שמיליוני יהודים הושמדו בבית חרושת להשמדה באירופה, שבו היהודים אל מולדתם התנכ"ית ההיסטורית, בה חיו אלפי שנים לפני שהאיסלאם חלם להיוולד, ובה הקימו בית מקדש לתפארת מאות שנים לפני שהמושג מסגד הומצא, והקימו את מדינתם.
הם שבו אליה לאחר שקיבלו את הארץ הזו כדת וכדין מידי בלפור ומידי המשפט הבין לאומי שיוצג על-ידי חבר הלאומים בראשית המאה העשרים. באותה עת למושג פלשתינה הייתה משמעות אחת בלבד: חבל ארץ השייך ליהודים.
עשרות שנים אחר כך, שבטים של מהגרים ערבים ביצעו גניבת זהות והשתלטו על השם פלשתינים. ארגון האומות המאוחדות (שחשף את גזענותו בהחלטה 3379, בה השווה את הציונות לגזענות), התעלם בגסות מהחלטות קודמות והעניק לערבים בהחלטת החלוקה 181 שטחים עצומים שהפקיע מהיהודים.
גם שטחים עצומים אלו לא השביעו את תיאבונם של הערבים, וברגע שהוכרז על הקמת מדינת ישראל הם צפצפו על החלטת האו"ם 181, צפצפו על החלטת האו"ם על הקמת המדינה וקמו עליה להשמידה. אין חולק על כך שאילו הערבים היו מנצחים, הם לא היו מחזירים ליהודים את השטחים שהיו כובשים. אלא כהרגלם אונסים, מענים, רוצחים, שוחטים, משמידים ומבצעים שואה שניה לישוב היהודי בארץ.
עוד לפני כן נעשו הכנות על-ידי המנהיג הערבי חאג' אמין אל חוסייני, שהיה קצין אס אס, להקמת תאי גז בג'נין לצורך השמדת היהודים. זאת בנוסף לפרעות וזוועות איומות שיטתיות שהיו מנת חלקם השגרתי של היהודים מידי הערבים.
בדרך נס הישוב היהודי הקטן בארץ הצליח לנצח 5 צבאות סדירים, שואה שניה נמנעה. כמחווה של רצון טוב נמנעו היהודים מלהשיב לערבים באותה מטבע, למצות את נצחונם, ולעשות לערבים את מה שהערבים היו עושים אילו היו מנצחים.
כתרבות אנושית היהודים חמלו על הערבים, לא השמידו אותם, לא גירשו אותם ואף הזמינו את אלו שברחו לחזור חזרה. בדיעבד התבררה ההחלטה הזאת כאחת הטעויות האיומות בהיסטוריה. הערבים התאוששו ובמקום להודות ליהודים על חמלתם, הם תקעו להם סכין בגב.
גן עדן
בתמורה לחמלה היהודית, קיבלו היהודים עונש בלתי פרופורציונאלי: הם ובניהם ובני בניהם נידונו לסבול לנצח מפיגועים, טילים, דם, טבח וזוועות, ושאר השלכות הסכסוך.
אילו רק היו נוהגים כמקובל וכמצופה באותה תקופה, ומשיבים לערבים כגמולם, היום מדינת ישראל הייתה גן עדן. ללא פלשתינים, ללא ערביי ישראל, ללא בעיות פוליטיות בעולם, ללא פיגועים, ללא רציחות, ללא חרמות בינלאומיות. גם הערבים היו סובלים פחות.
הטעות האיומה של היהודים, שעליה הם משלמים בריבית דריבית, והם ימשיכו לשלם עליה לנצח, הם ובניהם היא שהם היו בני אדם, הם היו אנושיים. משניצחו את הקמים עליהם להשמידם הם לא התנהגו כמצופה, לא עשו את מה שהיה מקובל באותה תקופה. הם גילו חמלה, התנהגו באבירות של מנצחים, לא רצחו את כל הערבים, לא אנסו, לא גירשו, אפילו הרשו לאלו שברחו לחזור. על הטעות הזו הם נענשים לא רק בטרור, רצח והשמדה, אלא גם בשנאה ואנטישמיות בעולם כולו.
הערבים לא הסתפקו בגבולות החלוקה, לא הסתפקו בגבולות 48, היום העולם מאמין בדבקות ובקנאות באמונה תפלה חסרת בסיס שהם יסתפקו בגבולות 67. שטחי "כיבוש 67" אינם כבושים על-פי החוק הבינלאומי. הם לא שייכים לערבים ואין שום הוכחה ושום סיבה לאמונה התפלה שהערבים יסתפקו בהם.
אין שום סיכוי שחלוקת חבל ארץ קטן זה לשתי מדינות וחצי מפוצלות, יצליח. אין שום סיבה להעניק לערבים פרסים על נסיונותיהם הבלתי פוסקים להשמיד את היהודים. העולם מאמין בשטויות חסרות בסיס, ואונס את ישראל להתנהל על-פי האמונות התפלות הללו. זוהי האמת ההיסטורית, ומי שאומר דבר אחר הוא שקרן אנטישמי במקרה הרע, בור מוסת במקרה הטוב. תודה. יש שאלות?
