"זוכרים את אנדריי קלרשו"

במלאת שנה למותו, נערך בבוקר יום שישי (29.5.15), בסינמטק ת"א, אירוע "זוכרים את אנדריי קלארשו"- הוקרה לזכרו ולכבודו של הבמאי המנוח. את האירוע ארגנה עמותת א.מ.י.ר. - ארגון מאוחד של יוצאי רומניה בישראל, בשיתוף ערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית, סנימטק ת"א וגופים נוספים.

באירוע, הוקרן סרטון על תולדות חיו ופעלו של קלרשו. השחקנים, שמואל עצמון, יעקב בודו, איש הרדיו אמנון פאר, מנכ"ל סנימטק ת"א אלון גרבוז ואחרים, עלו לבמה וסיפרו על האיש ועל היכרותם ועבודתם המשותפת עמו. אורחת הכבוד באירוע הייתה שגרירת רומניה בישראל אנדראה פסטרנק.

בחלק האמנותי הופיעו: המוזיקאי ננסי ברנדס, נגן הכינור מירל רזניק והזמרת מרינה פיינגולד שלוותה באקורדיוניסט הווירטואוז - ויטלי פודולסקי ובפסנתרנית - ליאנה הרמן.

בן המשתתפים באירוע הייתה אלמנתו של הבמאי המנוח, אולגה ("קוקה") קלרשו. השניים היו נשואים במשך קרוב ל-70 שנה. ביקשתי לשמוע מאולגה על בעלה אנדריי ועל חייהם המשותפים שנמשכו כאמור למעלה מדור. "אנדריי היה איש מלא הומור ולב טוב, מאוד צנוע, הוא מאוד חסר לי, אני מתגעגעת אליו מאד" אומרת לי אולגה שעבדה שנים רבות כמנהלת חשבונות בעיריית פתח-תקווה.

ניצול "פוגרום יאשי"

אנדריי קלרשו נולד ב-30 למאי 1922 בעיר בוטושאני שברומניה בשם ברנרד גרופר. בגיל כמה חודשים עבר עם הוריו לעיר יאשי. בהיותו בגיל 8נפטרה אמו .ביוני 1941 התרחש בעיר יאשי (יאסי) פוגרום שנקרא לימים "פוגרום יאסי" (יאשי), מאות יהודים הוצאו באלימות מבתיהם, רוכזו בחצר המשטרה וגם ברחובות, ושם - ירו בהם אנשי ביטחון וחיילים רומנים וגרמנים. מי שנותרו בחיים - מוכים, פצועים, גוססים - נדחסו לקרונות רכבת בצפיפות נוראה ובחום הכבד הוסעו במשך שבוע ללא אוכל, ללא מים, וללא אוויר. בהגיעם לעיר קלאראשי, כאשר נפתחו דלתות הקרונות, התברר כי חלק ניכר בן המובלים ברכבת מתו ממחנק ומרעב ובניהם, אביו ואחיו של ברנרד. ברנרד שהיה אז בן 19 הובל אף הוא בקרון הרכבת ביחד עם אביו ואחיו, נמצא חבול

ותשוש על סף גסיסה אך שרד את הזוועה. בעיר קאלאראשי טופל ברנרד וניצולים אחרים מקרונות הרכבת על-ידי אנשי הקהילה היהודית בעיר וארגון "הג'ויינט" עד שהתאושש. גם דודו גורג' קייש אחי אמו שהיה בעל חנויות קוסמטיקה בבוקרשט סייע לו ושלח לו אוכל ובגדים. בהמשך נשלח אנדריי על ידיי השלטונות הרומנים לעבודת כפייה. שם עבד בפרך במשך שלוש שנים עד קיץ 1944, כשהצבא האדום שיחרר את רומניה. לאחר מכן חזר לביתו ביאשי ומצא בית חצי הרוס, רכוש המשפחה נשדד ואפילו את הפסנתר הוציאו.

במאי תיאטרון וקולנוע ידוע ברומניה

את אשתו אולגה לבית משפחת מישקביץ (אולגה מדגישה מישקביץ ולא מושקוביץ) הכיר בבית הספר. היא הייתה תלמידה בבית הספר והוא נמנה על צוות המדריכים בבית ספר זה . מספרת אולגה: "התחתנו ב-1946 בחתונה צנועה מאוד שנערכה בבית הורי. ברנד התחיל ללמוד רפואה באוניברסיטה ביאשי, אני סברתי שעליו להמשיך בתחום לימודי התיאטרון והבימוי כי הוא בעל כשרון גדול בתחום זה. לאחר זמן קצר זנח את רעיון לימודי רפואה ועבר ללמוד באקדמיה לאמנות התיאטרון ביאשי.

מספרת אולגה: ב-1948 יצאנו אני ואנדריי לבוקרשט בלי כמעט כלום. אני מצאתי עבודה כמנהלת חשבונות בעיתון רומני שיצא בבוקרשט ואנדרי החל ללמוד באקדמיה לאמנות התיאטרון בבוקרשט והוסמך כבמאי. אנדריי נכנס לתיאטרון צבאי ברומניה והיה אסיסטנט של מנהל התאטרון שהיה יהודי בשם אלכסנדר פינצי, אלכסנדר ביקש ממנו להחליף את שמו. ברנרד גרופר זה לא שם בשביל תיאטרון הסביר לו, ברנרד שינה את שמו לשם רומני (לאנדרי), ואימץ לעצמו את שם העיר קאלאראשי, שהקהילה היהודית בה טיפלה בו כשהיה במצב של סף גסיסה. בשנות ה-50 וה-60 עבד כבמאי בתיאטרון ולאחר מכן בקולנוע וברדיו והיה במאי ידוע מוערך ברומניה. רעייתו אולגה מציינת כי הציבור ברומניה לא ידע שהוא יהודי. בין סרטיו הפופולריים הייתה הקומדיה "הלו? זו טעות במספר!" משנת 1958. אנדרריי קיבל אותות הוקרה מממשלת רומניה על עבודתו. ולימד בפקולטה לטלוויזיה ולקולנוע בבוקרשט.

מראשוני הבמאים בטלוויזיה הישראלית

בשנת 1965 עלו אנדריי ואולגה וכן בני משפחתה של אולגה לישראל והתיישבו בשכונת שביב בהרצליה. קלרשו היה במאי בתיאטרון ה"אוהל" ולימד במגמת קולנוע וטלוויזיה, ב'בית צבי'. בשנת 1968 היה בין מקימי הטלוויזיה הישראלית. וביים במסגרתה מאות תוכניות טלוויזיה. קלרשו עבד עם אמנים כמו עפרה חזה, פרנק סינטרה, גולדי הון, רבקה מיכאלי, אריס סאן ועוד. בין היתר ביים את תוכניות שלישיית "הגשש החיוור" בערוץ הראשון.

כמו-כן, ביים אנדריי סדרת סרטים תיעודיים על יהדות רומניה בו ראיין בן השאר את הרב הראשי לרומניה דאז הרב משה רוזן.

לאחר שנים ספורות, בו התגוררו אנדריי ואולגה קלרשו בשכונת שביב בהרצליה, עבר הזוג להתגורר בפתח תקוה. הם התגוררו בעיר זו שנים לא מעטות אולגה עבדה כאמור שנים רבות בעירית פתח תקוה בהנהלת חשבונות. ואחר כך עברו לתל אביב.

בשנת 2011 זכה אנדרי קלרשו בפרס אמ"י - ארגון אמני ישראל, על מפעל חיים.

למי שאינו יודע, אנדריי קלרשו היווה השראה לדמות הקבלן הרומני קלרשו במערכון "המוסך" של להקת "הגשש החיוור "הדמות אף נקראה על שמו. אלמנתו מספרת לי כי את הרעיון לשלב את שמו של בעלה במערכון המפורסם הגה אברהם פשנל אמרגן "הגששים" שהכיר את בעלה כשזה ביים את תוכניות שלישיית "הגשש החיוור" בערוץ הראשון.

ב-1.5.2014,נפטר אנדרי קלרשו והוא בן 92 מותיר מאחוריו סיפור חיים מרתק ומרגש . לזוג אנדררי ואולגה קלרשו לא היו ילדים. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בקריית שאול.