הבשורה הגדולה לחולי הסרטן

במאבק העיקש במחלת הסרטן מצויה, אומנם, עדיין, האימונותרפיה - זו שמופקדת על הפעלת המערכת החיסונית של הגוף - בחיתוליה בלבד. ובכל זאת, כבר עלה בידיה, במספר לא-מבוטל של מקרים, לא רק לצמק ולהשמיד גידולים ממאירים, אלא גם למנוע את פריחתם מחדש. בתור שכזו מהווה האימונותרפיה, ללא כל צל של ספק, את תקוותם החדשה של חולי הסרטן, שלא הצליחו עד כה למצוא מזור הולם למדוויהם באמצעות כלים קונבנציונליים, נוסח כימותרפיה והקרנות.

גיוסה של האימונתרפיה למלחמת-חורמה, במה שנחשב כיום לגורם המוות מספר אחת במדינה, הוא ללא ספק מהפך רפואי של ממש, לא רק מבחינה מחקרית, אלא גם מבחינה מעשית. הטיפולים באמצעותה כבר הספיקו לסייע באורח יעיל כנגד סוגי סרטן מתקדמים של מלנומה, לימפומה, המעי הגס, הערמונית וגידולים למיניהם במוח. כך או אחרת ניכר בבירור שטיפולים אלה, באמצעות המערכת החיסונית של הגוף, הצליחו להאריך את חיי החולה ולקבוע בכך סטטוס חדש, לפיו הסרטן איננו עוד בגדר מחלה סופנית, אלא מחלה כרונית בלבד.

שאפו

אין ספק שלחוקרי-סרטן ישראלים מגיע שאפו על חלקם הפעיל בהישגים המחקריים של האימונתרפיה. בד-בבד נזקפת ההצלחה גם לזכותם של אונקולוגים ישראלים מבתי החולים, שתירגמו את דרך הטיפול התיאורטית, לפחות במקרים אחדים, לשפת-מעשים. לא פחות מכך יש להעלות על נס את ארגון הבריאות העולמי, שכבר אישר מספר תרופות אימונותרפיות לטיפול בסרטן, שאינו אלא הרכב של למעלה ממאתיים מחלות. תרופות אלה כבר הספיקו להוכיח עצמן כמשפרות-השרדות לחולים בשלבים מתקדמים וכבר משמשות באורח פעיל, בעיקר לחולי מלנומה קשים.

נותר רק לקוות, בינתיים, שהאימונתרפיה, שכבר הספיקה להוכיח עצמה מעל ומעבר, לא תקופח על-ידי המדינה - לא בקרנות שיוקצו לה להמשך המחקר הפורה ומציל החיים, וגם לא בכספים הדרושים לביצועם של הטיפולים המעשיים, הכרוכים בהוצאות ניכרות ביותר.