דן כהן, לשעבר שופט מחוזי ודירקטור בכיר בחברת החשמל שנטל שוחד מחברת סימנס, שוחרר השבוע מהכלא. לא כי ריצה כבר עונשו, אלא לצורך טיפולים רפואיים.
יוזכר שכהן מעולם לא הסגיר את שותפיו למעשים. בזמנו אומנם התנהל מו"מ חשאי על אפשרות שהוא יסגיר אותם תמורת הקלה בעונשו, אך לא הושגה הסכמה והוא שתק. לנו ברור שחברת החשמל לא רכשה טורבינות ענק מיותרות במחיר של מיליארד שקל רק בהסתמך על דן כהן ששוחד, ונדרשו לו עוד שותפים בהנהלת החברה ובוועדת הרכישות שלה. כך אכן היה וחברת סימנס עצמה הודתה ששילמה בישראל שוחד בהיקף 20 מיליון דולר, שמהם דן כהן קיבל כ-2 מיליון דולר. אז מי האנשים שהתחלקו ב-18 מיליון הדולרים הנותרים, וחייבו אותנו לשלם מיליארד שקל נוספים בחשבון החשמל שלנו עבור ציוד שלא פועל? את זהותם יכלה (ויכולה) מדינת ישראל לדרוש ולקבל מסימנס, כמו שכל מדינה שדרשה קיבלה מסימנס את שמות אזרחיה ששוחדו על ידה, רק שישראל לא דורשת ולא שואלת, ולא במקרה.
בכתב ההגנה מול התביעה בגובה 200 מיליון ש"ח שהגישה נגדו חברת החשמל בגין נזקים שגרם לה, משיב דן כהן שלא רק הוא לבדו החליט על רכישת הטורבינות, ולכן הוא מציע שישאלו את שאר חברי ועדת הרכישות מה הביאם לכך ומדוע תמכו בעסקה. רעיון טוב. באמת כדאי לשאול אותם, ומעניין מדוע איש לא שואל.
לאחרונה אומנם נעצרו כמה עובדים בכירים בחברת חשמל, ושם מצוי אולי חלק מהתשובה, אבל את כולה לעולם לא נדע, או לפחות לא נוכל להוכיח, כי לא ברור אם בכירי המשק הישראלי הציבורי, הקשורים אישית גם למערכת המשפט ומושכים בחוטי החקירות, מעוניינים בכלל שהשאלות הללו תישאלנה.
בסופו של יום, דן כהן חכם מכולם. הוא עו"ד מנוסה, שופט מחוזי לשעבר, והוא מכיר את המהלכים: תמורת הסגרת שותפים נוספים לקבלת השוחד היה חוסך לעצמו, אולי, שנה או שנתיים מהמאסר. תלוי בשופט. אבל תמורת שתיקה מקבלים יותר: גם כשנדון ל-6 שנות מאסר, הוא לא הועבר לכלא מעשיהו, אלא נותר, לפי דרישתו ורצונו, בכלא ניצן שלא מיועד לאסירים שפוטים אלא רק לעצירים לפני משפט, ולכן התנאים בו גמישים ונוחים יותר. בהנהלת בתי הסוהר הודו כי גורמים חיצוניים היו מעורבים בהחלטה החריגה הזו להשאירו בניצן, עובדה שלכשעצמה הייתה חייבת לעורר שערורייה ודרישה לגלות מיהם, אבל איש לא שואל, כי זה שוב מוליך לטופ ולצמרת.
אחרי שנתיים בלבד, דן כהן שוחרר מהכלא לצורך קבלת טיפולים רפואיים. נאחל לו בריאות, וברור שהוא זכאי לכל טיפול רפואי נדרש. רק מותר לשאול אם גם בוזגלו מקבל שחרור מהכלא לצורך טיפול רפואי, והתשובה לכך היא כן: אם גם בוזגלו ידע לשתוק ולא להסגיר את החברים שלו המכהנים בראש המערכות הכלכליות והפוליטיות של המדינה, אלה שקיבלו מינויים לדירקטוריון של חברת החשמל וחברות ממשלתיות אחרות ומינוי כזה מקבלים במפלגה ומהשר הממונה), ובמקביל הם מכהנים בעוד כמה תפקידים ציבוריים בכירים במשק, אז גם בוזגלו ישוחרר מכלא לצורך קבלת טיפול רפואי. אבל לבוזגלו אין כאלה חברים, ולכן הוא יושב במעשיהו ומקבל את הטיפול במרפאה שם.
אני באמת מאחל לדן כהן בריאות והחלמה. הוא זכאי לה, ואולי גם לצל"ש: הוא מי שהמחיש והדגים לנו, בלי גבולות ובלי בושה, כיצד אפשר להיות כאן מושחת ומסואב ועם זאת לכהן כשופט מחוזי במערכת המשפט, להתמנות כדירקטור בחברות ממשלתיות וציבוריות ועוד לחגוג שם, עם כל החברים, על בור השומן הציבורי. ובעיקר הוא מוכיח לנו כיצד כל השאלות הפשוטות והברורות נותרות ללא תשובה, אין עונה להן, ואין נותן עליהן את הדין במערכת הציבורית, כשאת כל הפרטים הטכניים הנדרשים, משיבוץ נוח בכלא ועד שחרור רפואי, מסדירים בדיסקרטיות החברים הוותיקים, ובלבד שתישמר זכות השתיקה. השתיקה של דן כהן.
