לתשומת-ליבו של משרד החינוך: טאבלט, כמו גם מחשב נייד, לעולם לא יוכלו למלא את מקומם של ספרים, מחברות ועפרונות. הם יוכלו לבוא בחשבון רק אצל מי שמבקש לקדש גלמים,
ככל הנראה, אין זה מקרה ששר החינוך הנוכחי,
נפתלי בנט, שהוא כמובן איש הייטק מובהק, נותן יד לעידודו של הפרויקט הפסול. אלא שעם כל הכבוד לקדמה הטכנולוגית - אין שום הצדקה לקיומו, גם אם משרד החינוך אכן מבקש להתאים את עצמו לעולמם של הילדים בני זמננו.
על-פי הפרויקט, שהוא בינתיים בגדר ניסוי, לומדים התלמידים את חומר הלימודים באופן מכני-רובוטי, כמעט ללא ספרים, מחברות ועפרונות, הנהוגים בשיטת הלימוד המסורתית, כשאת מקומם תופסים הטאבלט והמחשבים הניידים.
הסכנות
הפרויקט כבר הספיק לעורר מהומת-אלוהים, ובצדק. ועדת החינוך של הכנסת יצאה חוצץ כנגדו וביקשה לבטלו לאלתר. למחאה הצטרפו גם הורי-תלמידים רבים, שאינם יכולים להרשות לעצמם את רכישת הגלמים. ואם לא די בכך - גם גורמים רפואיים רמי-מעלה מצאו לנחוץ להזהיר מפני הסכנות הבריאותיות העלולות לנבוע משימוש יומיומי של התלמידים בטאבלט ובמחשב הנייד, מחמת קרינתם..
אלא שמעבר להפרת עקרון השוויון החברתי והפגיעה האפשרית בבריאות התלמידים - יש בשימוש התכוף בגלמים האלה גם משום מפגע פדגוגי, באשר הם באים על חשבון החשיבה העצמאית היוצרת של התלמיד המצוי.
כך או אחרת, ברור למדי שמשרד החינוך רתם בפרויקט הזה את העגלות לפני הסוסים, בלא שערך מחקר מוקדם על הנזקים הכבדים שטומנים בחובם הגלמים למשתמשים בהם.
אז לפני שיהיה מאוחר מדי, ובטרם הגולם יקום על יוצרו - יש להקדים רפואה למכה ולבטל לאלתר את הפרויקט הנדון. במקרה דנן עדיפה, כמובן, השיטה האנלוגית הנושנה על פני השיטה הדיגיטלית החדישה. ובהיפוכו של הפתגם הנדוש, ראוי בהחלט הפעם לקבוע שדווקא "חדש מפני ישן תוציאו".
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
