|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הודעה והרתעה: לאלף את האלגוריתם
|
החלטת השופטת אביגיל כהן בעניין סביר יוצרת מבחינתי בקע בהליך ה"הודעה והסרה" שאומר שיכולים להיות מקרים שבהם המכונה, שוב, תצטרך להחליף את שיקול הדעת של השופט, ובכך יש בעיה ● על סביר נגד בר-נוי
|
|
השופטת אביגיל כהן [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
החלטת כב' השופטת אביגיל כהן בעניין סביר (ע"א 44711-11-14 סביר נ' בר נוי ואח') הוכתרה על-ידי התקשורת כ"זכות להישכח" הישראלית. מבחינתי, היא יוצרת בקע בהליך ה"הודעה והסרה" שאומר שיכולים להיות מקרים שבהם המכונה, שוב, תצטרך להחליף את שיקול הדעת של השופט, ובכך יש בעיה. הסיפור של פסק הדין הוא פשוט: חיפוש בגוגל אחר שמו של התובע, עו"ד עמי סביר, הוביל לעמוד הבא. כותרת העמוד היא "הינו עורך דין, אשר הורשע בחמש פרשיות שונות". הכותרת, כמובן, לא התייחסה למר סביר אלא לאדם אחר, אשר סביר ייצג את לשכת עורכי הדין בערעור בעניינו. סביר פנה לבית המשפט לתבוע דמיו הן ממר שאול בר-נוי, שמפעיל את האתר המעוול לכאורה, והן מול גוגל. בית משפט השלום (כב' השופטת חנה ינון) קיבלה את התובענה כנגד בר-נוי, ודחתה את התובענה כנגד גוגל (תא 49918-05-12 סביר נ' בר-נוי ואח'). בפסיקה זו היא הטילה אחריות, תמוהה במקצת, על בר-נוי, אף שאין הדבר מהותי. בר-נוי, בסך-הכל, קבע כי כותרת של עמוד מסוים היא "הינו עורך דין, אשר הורשע בחמש פרשיות שונות". זה לא התכוון או התעתד כי הדבר יופיע בחיפוש אחרי שמו של סביר. לא בוצע קידום "אקטיבי" של השם על-ידי הוספת תגי Meta או תוספות מסוימות, כפי שניתן לראות בקוד המקור דכאן: |
|
|
|
|
|
בר-נוי, למרות זאת, חויב בפיצויים על-ידי בית משפט השלום. סביר ערער על העדר חיובה של גוגל, ובית המשפט קיבל את הערעור. לדברי כב' השופטת אביגיל כהן, הרי שעל יצרני מנועי חיפוש לאפשר מערכות המאפשרות הסרה של תכנים ושינוי ידני של אותם תכנים: -
"כפי שכבר כתבתי בעניין לביב, מנוע החיפוש מבוסס על 'זחל' (crawler) העובר בין דפי האינטרנט השונים ויוצר באופן אוטומטי לחלוטין - אינדקס המאפשר להגיע במהירות מכל מילה או צירוף מילים לדפי אינטרנט ספציפיים. מנוע החיפוש מאנדקס דפי אינטרנט בכל השפות; מבלי שאותו 'זחל' מבין את התוכן ומבלי שיש לו, שליטה בתוכן.
"מנוע החיפוש אינו זה שבוחר אלו דפים יופיעו או לא יופיעו באינדקס התוצאות של מנוע החיפוש אלא 'הבחירה' נקבעת באמצעות מידע הידוע בשם 'מטה - תגיות' (meta - tags) אשר מצורף לקוד הייחודי המאפיין כל אחד מהאתרים באינטרנט ע"י יוצר אותו אתר. מנוע החיפוש 'מאתר' את עמודי האינטרנט אשר בקוד המחשב שלהם מופיעים אותם צירופי מילים מבוקשים, ולמפעילת מנוע החיפוש אין שליטה על המידע הכלול בקוד.
"התביעה בעניינו של סביר אינה מתייחסת לפעולתו האוטומטית של ה'זחל' אלא לאי-הפעלת מכניזם קיים להסרה של פרסום מעוול או לתיקון פרסום מעוול; לאחר קבלת הודעה על פרסום מעוול. עו"ד סביר אינו מבקש צנזורה מוקדמת או הפעלת מנגנון שיסנן מראש את תוצאות החיפוש.
"הדרישה היא להסרת פרסום מעוול במנוע החיפוש לאחר שמתברר כי בשל מעשה או מחדל של צד ג' - האתר, אזי הפרסום במנוע החיפוש הוא מעוול".
כלומר, לשיטתה של כב' השופטת כהן, הרי שמערכות אוטומטיות צריכות לאפשר התערבות ידנית מכוונת בתוצאות, לאחר שאלו קיבלו הודעה, וכאשר יש דגל שחור בנוגע לנכונותן. [עצרו כאן וקראו את הפוסט הזה שלי: אל תבואו בטרוניה לאלגוריתם (צאו נגד האנשים)] עכשיו, בואו נניח שאני לא אדם נבון וטוב לב כפי שהשופטת כהן מדמיינת את משתמשי גוגל שיפנו בהודעת הסרה. לא צריך לדמיין, אלא אפשר להבין שכך עובדים רוב האנשים; חברות זכויות היוצרים מעסיקות רובוטים (לא באמת מעסיקות, הם לא מקבלים שכר) אשר שולחות הודעות אוטומטיות להסרה. נניח, שאני פחות רציונאלי מהן, ואני איש עסקים שהסתבך בעברו בפלילים. עכשיו, אותו איש עסקים, לכאורי (לא הספציפי), מייצר תוכנה ששולחת לגוגל התראה בכל פעם ששמו מופיע, התראת שווא, טורדנית וקנטרנית, אשר על גוגל לבדוק. כל עוד ההתראה לא מלווה בסנקציה מצדה, הרי שאין מניעה לעשות זאת, וגוגל תצטרך לחזור לבדוק כל פרסום ידנית (בפועל), שכן כל אחד שלא רוצה פרסומים עליו, ידווח על כל התכנים כפוגעניים וגוגל תצטרך לבדוק. הרציונל מאחורי סעיפי "הודעה והסרה" בחוק זכויות יוצרים האמריקני (שקיימים רק בזכויות יוצרים, אבל יובאו לשאר הדינים בדין הישראלי) הוא ש כל תלונה על פגיעה בזכות תוגש רק על-ידי בעל הזכות, יחד עם תצהיר בשבוע שאומר שהוא נפגע וכיצד הפגיעה אינה חוקית, תוך שהוא מוזהר כי הצהרת שקר עשויה לשאת בעונשים על-פי חוק ואף לשלם פיצויים לניזוקים (זה סעיף 512(f) לחוק זכויות יוצרים האמריקני, שנשכח בין הדיונים). בישראל, בהעדר הרתעה כנגד מדווחים פוטנציאליים, כל אחד יכול לדווח כראות עיניו. לכן, על בית המשפט לאמץ את ההסדר המופיע בסעיף 512(f) לפני שהוא מטיל אחריות על ספקי שירות בגין אי-הסרה. האימוץ הנ"ל יאפשר לנהל הליך כאשר אנשים יוזהרו מפני שימוש לרעה בהליך המשפטי המדובר, וכאשר הדרך היחידה לבקשת הסרה תהיה מצד גורם מזוהה על-ידי עורך דין, אשר נאמן לדין.
|
|
|
הכותב הוא בעל תואר שני במשפטים ותארים ראשונים במשפטים וממשל, וסטודנט בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה בבר-אילן לקראת תואר שלישי. פעיל למען זכויות אדם בעולם הדיגיטלי וחברה חופשית.
|
|
| תאריך:
|
08/07/2015
|
|
|
עודכן:
|
08/07/2015
|
|
יהונתן קלינגר
|
|
הודעה והרתעה: לאלף את האלגוריתם
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אלמוני98573
|
13/07/15 04:14
|
|
|
מצפון לישראל מתפתח אזור סחר חופשי שיכול להפוך לחלון הזדמנויות למשק הישראלי אולם משום מה מדינת ישראל ממעטת בחשיבותו וההזדמנות חומקת מבין ידיה.
|
|
|
|
|
לתומי, סברתי שחברות בוועדה בכנסת יש בה מחויבות רבה מצד מי שרצה מאוד להיות חבר כנסת. קיימת סבירות שחבר או שניים מ-11 חברי הכנסת, החברים בוועדת העלייה והקליטה, יעדרו מסיבות אלו או אחרות מדיוני הוועדה.
|
|
|
|
|
לפני יומיים-שלושה, צפיתי בערוץ 10 של הטלוויזיה בתוכנית שהציגה סיור בבית הקברות הלאומי שעל הר-הזיתים - צפיתי, הזדעזעתי והתחלחלתי ממה שראיתי. לצערי, לא הקלטתי את הדברים, ואיני יכול לצרף מספר תמונות בכדי להמחיש את חומרת המצב.
|
|
|
|
|
בעידן המודרני, כך הסבירו לנו נביאי השקר מן הליכוד, אין עוד צורך במפלגות מגזריות. הליכוד, כך הבהירה לנו ציפי חוטובלי, יו"ר המטה הדתי-לאומי בליכוד, יעשה את העבודה לטובת הערכים הייחודיים של השותפה הכי טבעית שלו, הציונות הדתית. פרשני עיתון החצר של נתניהו, ישראל היום, הפציצו אותנו בטענה, שעבר זמנה של מפלגה מגזרית דתית לאומית. "דתי לאומי אמיתי מצביע ליכוד", אמרו הסטיקרים.
|
|
|
|
|
מבלי לדעת, כמובן, מה תהיה החלטת בג"ץ בעתירה של יש עתיד נגד ראש הממשלה הנמנע מלמנות שר בריאות לפי החוק, כתבתי מאמר שכותרתו "מורשת הליכוד האמיתית" [ראה משמאל], הבאתי בפני הקוראים את מהות דברי מנחם בגין באשר לבית המשפט העליון ומערכת המשפט כולה. בין היתר כתבתי כדברים הבאים: "מהי עליונות המשפט? אנחנו נציע שלבית המשפט העליון תינתן הסמכות, לאחר חקיקת חוקת היסוד לקבוע אם החוקים המתקבלים על-ידי הכנסת עומדים בהתאמה לחוקה, או סותרים אותה... האם החוקים, המתקבלים על-ידי בית הנבחרים (המתקבלים, כפי שראינו, בהשפעה ניכרת או מכרעת של הממשלה) מתאימים לחוק היסוד או סותרים את זכויות האזרח שנקבעו בו" (מנחם בגין, עיתון חרות, מרס 1951). אין שום מקום לכפל משמעות או יותר, זולת אחת: אם הכנסת חוקקה חוק או חוק יסוד והממשלה או כל רשות אחרת שאינה הכנסת, הרי שהחוק יתבטל. פשוט עד להחריד!
|
|
|
|
|
