איווט, נמאסת דומה שח"כ
אביגדור ליברמן טרף כבר את כל הקלפים. הוא חתרן בלתי נלאה לא רק תחת כסאו של
בנימין נתניהו. לא פחות הוא חותר תחת שלטון הימין, שבשמו האיש מדבר, למרות המעבר שלו לאופוזיציה השמאלית. אלא מתברר שיו"ר
ישראל ביתנו, המייחל ופועל להפלת נתניהו, ולבחירות לאלתר, ממש לא חס על הקופה הציבורית, שתצטרך להיפרד שוב משני מיליארד שקלים, ובלבד לשקם את מעמדו האלקטורלי הירוד.
אך יותר מכל איווט פוגע בעצמו. זו לא רק חקירת השחיתויות במפלגתו שהביאה לשפל במספר המנדטים. כידוע, אי-אפשר לשקר לציבור כל הזמן. התנהגותו הנבזית בהונאת נתניהו והציבור מצריכה נטילת כדור נגד בחילה. האיש הבטיח לכחלון לתמוך בראש הממשלה, כדי להבטיח את יציבותה, ובו בזמן חתר נגדו והתברר כי שיקר לכחלון בפרצוף.
כך גם הוא הבטיח במסיבת עיתונאים, קבל עם ועדה, את תמיכתו במתווה הגז, ובנסיגתו בדקה ה-90 (ונראה שמדובר בדפוס פעולה מתוכנן מראש) הכשיל את הנושא ובלבד להביך את נתניהו. מדובר באסטרטגיה כושלת. בניגוד לציפיותיו של איווט, הציבור החכם לא מוכן לקנות את שקריו המתוחכמים ואת זריית החול המובהקת בעיני הקהל. איווט נמאסת!
דנינו עצוֹר! דומה שזו לא רק העלות הגבוהה של מסיבת הפרידה הראוותנית שערך
יוחנן דנינו, מפכ"ל המשטרה הפורש, אשר עומדת על 370 אלף שקל. אכן, אדם ניכר בכוסו ובכיסו הציבורי, והבזבזנות היתרה בהחלט לא מוסיפה לו
כבוד.
אולם יתרה מכך. אם חשב דנינו לחפות במסיבה מנקרת עיניים על תקופת כהונתו הבלתי מפוארת, עתירת פרשיות השחיתות והטרדות הנשים, ועל תדמית המשטרה השלילית, הרי השיג את היפוכו של דבר. עובדה היא שמפכ"לים קודמים טובים ממנו הסתפקו במסיבות פרידה צנועות יותר. משמע שהצניעות וטוהר המידות של לובשי המדים הכחולים הולכים ביחד.
מדוע הזמין דנינו אומנים בעלות אסטרונומית של 70 אלף שקל? מדוע לא הסתפק באמנים צנועים יותר מבחינה כספית? מדוע שיווק במסיבה את ספרו 'אבא שלי מפכ"ל' מכיס האזרחים, ולא מכיסו הפרטי? איזו דוגמה אישית ישמש לפַקודיו ולציבור כולו? ראוי שהמפכ"ל בדימוס יערוך חשבון נפש נוקב על מחדליו בתפקודו ועל התנהגותו הבזבזנית.
הצדק ייראה יש להצטער על התאבדותו הטרגית של תנ"צ
אפרים ברכה. לשאלה כיצד השוטר שהיה חסין בפני כרישי עבריינים, הוכרע הפעם בעקבות פרשת הרב פינטו ומסכת ההשמצות שנדבקה אליו, דומני שהתשובה היא ברורה: שמו הטוב של האדם הוא אוצרו היקר ביותר, ועליו, למרבה הצער, לא אחת אישי ציבור שמו קץ לחייהם.
עם זאת, כחוקר בכיר בצמרת המשטרה, האֲמוּנה על אכיפת החוק, ראוי לחקור את חרושת השמועות הפליליות שנקשרות בשמו של מי שתדמיתו הציבורית הייתה של איש נקי כפיים. במיוחד ראויות להתייחסות טענותיו בנושא של העיתונאי, מנהל אתר 'חדשות המחלקה הראשונה',
יואב יצחק, הידוע כחושף השחיתויות מספר אחת במדינה.
הדבר חשוב למען המנוח, ולטיהור שמו, אם אכן השמועות נגדו מופרכות, ולא פחות למען הציבור, שחייב לקבל מידע אמין על נציג החוק במדים, וכמובן למען הצדק שייעשה וגם ייראה. אחרת עננת השחיתויות הנקשרת בשמו של ברכה לא תרפה ממנו ותמשיך לרחף לנֶצח בחלל המרחב הציבורי.
למוֹתר לציין שלחקירה חשיבות רבה גם לגבי מידת אמינותו כאיש מפתח בעדותו נגד הרב פינטו, שהביאה להפללת הרב, כמו גם בפרשות מתוקשרות אחרות שאותן חקר.
נהג השנה מתברר שלא רק בפיגוע בתל אביב הרצל ביטון התגלה כנהג גיבור, שנשכב על הגדר למען ציבור הנוסעים, ובקור רוח ותושייה הציל את חייהם. הוא מצטייר תמיד כנהג אחראי ומסור, וכאישיות מיוחדת במינה, שדומה שכדאי היה ל
חברת דן להפקיד את ההגה בידיו במשך 25 שנה.
מי שהאוטובוס היה ביתו השני (ובעצם לפי עדותו הבית הראשון), הכיר היטב אישית את נוסעיו, ועזר להם ולנהגים. מדובר בנהג מופתי הראוי לשמש מודל לנהגים אחרים.
כמה סמלי הדבר, שדקות לפני הפיגוע ביקש ביטון מנוסעת קבועה שלו לתרום את הכרטיס עבור העגלה לבית הכנסת, בנימוק ש"צדקה תציל ממוות". אין ספק שהצדקה, כמו התפילין שהניח כמדי בוקר לפני הנסיעה הקטלנית, עמדו לו לזכוּת להינצל מהפיגוע. ראוי לבחור בו כאיש השנה ולנהג המצטיין של ישראל. ובכלל, כולנו הרצל ביטון.
פסוקו מאחז מיגרון בכותרות: במיגרון ניחר
מוצרי תיירות: סוּפר - תָּר
רה"מ הוּבא פעמיים לטיפול חשאי ברכב הסוואה במעייני הישועה - משרד ראש הממשלה מציג: מבצע מדביר
מבצע פת לילה
מבצע מעיין
דרוּש כדור הרגעה לראש ממשלת וון: ציפרלקסל ציפראס?
ירידת אג"חים: מאני תַּם
דוד קפרא הי"ד: דֶד לַיין
קנצלר גרמניה, אנגלה מרקל: המלאך בלבן?
מחלת אפילפסיה: מָט-קַל
לא לברכה: התאבדותו הטרגית של התת-ניצב: אֶפי דֶד
