לפני ימים ספורים היה יום הזיכרון והמודעות לחטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן (21/6/2015) כמה ימים לאחר מכן הנושא עלה לסדר היום של מליאת הכנסת כיום הזיכרון והמודעות לחטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן.
השתתפתי לאחרונה בתל אביב וירושלים ביום הזיכרון והמודעות לחטיפת ילדי תימן ושמחתי לשים לב שמאז שכתבתי מסת מאמרים בשנים 2012 ו- 2013 והעליתי אותם לדף הפייסבוק" הילד איננו " הנושא עולה וצף לתודעה הציבורית שוב, ואולי לא.
כתבתי מיד לאחרי המחאה החברתית בקיץ 20111 על פרשת חטיפת ילדי עולי הורי תימן בראי הכנסת ובקשתי להתחקות ולראות מה קרה אז ולמצוא את הקשר להתנהלות הממסד לילדי עולי ההורים מתימן, לאזרחים אז ועכשיו. שאלתי את עצמי זו המדינה שהייתי מוכן להקריב את חיי בשבילה ואשר עשתה את המעשה הנפשע בכוונת מכוון?
הלכתי אחורה והגעתי עד יבנאלי שנשלח על-ידי רופין לתימן ב-1911 וקראתי יחסו לבני תימן עליה שנקראה "אעלה בתמר" שכל מטרתה מתברר בדיעבד להחליף את הפועלים הערביים בפועלים תימניים, ולא מעבר לכך, כבר אז, נראה כי התייחסות אל עולי תימן היה בהתנשאות ופטרנליזם עם גזענות מובנית (הספר קיבוץ גלויות יצא בחסות מכון הנשיא בן- צבי)
התובנות שיצאתי מקריאת הפרוטוקולים של המליאה ושל וועדות הכנסת בנושא חטיפת ילדי עולי תימן היו:
- הכנסת עשתה הכול למנוע דיון ציבורי לרבות בירור וחקירה של סוגיית חטיפת ילדי עולי תימן.
- חלק מחברי הכנסת מהמפלגות השונות היו נשואים ו/או בקשרי משפחות עם עסקני המפלגות שהיה להם יד ורגל במסחר וחטיפת ילדי עולי תימן.
- ח"כ מגורי וח"כ וילנר כבר בשנת 1949 צעקו מעל בית הכנסת והעלו את הנושא לסדר היום, בנימוק שמסתובבים אנשים בעלי זהות אירופית ולוקחים תינוקות תימנים מבית התינוקות וממחנות העולים.
עוד התברר, כי חוק האימוץ טרם נחקק וחברי הכנסת בקשו לדחוק את סוגיית חטיפת עולי תימן עד לחקיקת חוק האימוץ, סוף שנת 1960 -1969, כדי לנסות להכשיר את השרץ ולמנוע את חשיפת הפרשה וגילוי הילדים באילו משפחות הילדים נמצאים.
כך למשל: אנחנו מוצאים בדיוני המליאות הכנסת את דבריו של שר המשפטים פנחס רוזן, בדיוני על חוק האימוץ מיום 20.1.1959 -
" היעדרם של דיני האימוץ לא גרם להיעדרם של מקרי אימוץ . החיים חזקים מן הדין ומחוסר הדין .מקרי האימוץ רבו משנה לשנה ... היו מקרים שלא הובאו לפני בתי משפט ולא קיבלו גושפנקא רשמית.
מי שרוצה להעמיק ולחקור ולהבין יותר יעיין בספרו של השופט חשין"ילדי האימוצים" (מסדה 1955)
" למרבה המבוכה ניתנים צווי אימוץ וצווי אפוטרופסות שבוע שבוע ויום יום בדרך של פיקציה, בדרך של עיקוף והערמה, בדרך של היקש לא היקש, ובדרך של פירושים דחוקים פלפול ואשליה ..עניינים אלו הפכו שדה הפקר, וכל הרוצה לעסוק בהם בא ועוסק, בלי שייתבע למשפט ובלי שתהא עליו אימת דין ודיין".
אתה שומע את הדברים ולא מאמין למשמע אוזנך, פשע מאורגן, היה במקומותינו.
שר המשטרה
אביגדור קהלני מעל במת הכנסת אומר את הדברים הבאים:
"יצא לי בשנים האחרונות להיתקל במשפחות שאיבדו את ילדיהם, והייתי חסר אונים. רק בשבוע שעבר ראיתי עדויות מצולמות רבות, ולאחרונה מגיעות אלי משפחות רבות ואני שומע בעדות מ
מקור ראשון איך נלקחו הילדים. התיאור של איך נלקחו הילדים מכלי ראשון הוא תיאור מזעזע. יש כמה משפחות שקיבלו צו גיוס. הנעדר גם עולה כמדגם במס הכנסה. הסיפורים האלה אמתיים".
עוד הוא מוסיף:
"לפני זמן מה התראיין אדם ברדיו ואמר שהוא מאומץ והוריו מודים שהוא מאומץ, אבל משפחתו היא על שם הורי היום. אחרי גיל 18 הוא פתח את הספרים ונוכח לדעת שאין שום מסמך. אמרו לו שהתיקים נשרפו. איך יכול להיות כדבר הזה? אין לי שום מסקנה מבוססת, אבל התחושה שלי שהייתה מאפיה".
לא זו אף זו:
"לא יכול להיות דבר שכזה. אדם מקבל צו גיוס, אדם מופיע בתעודת הלידה להורים שמודים שהוא לא בנם ואומרים לו שהוא מאומץ, אז איך אאמין לאותם מסמכים, לאותן תעודות פטירה ואישורי קבורה? באפסנאות בצה"ל אתה מקבל חולצה, אתה חותם. איך אני יכול להאמין למסמכים מ-50 /1949 שלא חתמו על ניירות של אישור קבורה, שאין שום קבר?"
השר קהלני נדהם מהשתלשלות הדברים ומציין:
"אין לי שום מסקנה מבוססת, אבל התחושה שלי שהייתה מאפיה. לא יכול להיות דבר שכזה. אדם מקבל צו גיוס, אדם מופיע בתעודת הלידה להורים שמודים שהוא לא בנם ואומרים לו שהוא מאומץ, אז איך אאמין לאותם מסמכים, לאותן תעודות פטירה ואישורי קבורה?"
מספרים במקומותינו על בלגן / חוסר סדר: כמצוין לעיל, באפסנאות בצה"ל אתה מקבל חולצה, אתה חותם. איך אני יכול להאמין למסמכים משנות 1949/ 50 שלא חתמו על ניירות של אישור קבורה, שאין שום קבר
וועדת החקירה הממלכתית שהוקמה לדרישת השר אביגדור קהלני, בתמיכת ראש הממשלה שמיר, נמרחה למעלה מ-6 שנים (מ-1995עד 2001) והשאלה למה, ועוד יותר תמוה מדוע עדויות שנמסרו בוועדת החקירה הממלכתי הוטל עליהן חיסיון ל-70 שנה עד 2066, יותר מוועדת אגרנט, והכור האטומי בדימונה לא?
כך למשל: התברר עלי ידי החוקרת סופרת, שוש זייד שכתבה את הספר "הילד איננו " אחרי פרשת עוזי משולם, שלפי מיטב זכרוני שמעתי אותה אומרת כי אחד מחסידי הרב עוזי משולם היה נשוי לביתה של שוש זייד והיא ביקשה לקרוא את עדותה של יהודית אבנר מי שהייתה אחראית על מרשם התושבים במשרד הפנים, נמסר לשוש זייד כי לא תוכל לעיין בעדותה של יהודית אבנר זו עד שנת 2066, כאשר ברור לכולי עלמא שאין כאן צנעת הפרט או חשיפת סודות ביטחוניים, והשאלה הנשאלת היא על מה ולמה קמה וועדת החקירה הממלכתית אם לא לחקור ולברר לאן נעלמו ילדי עולי תימן בזמן אמת לא עד שכול פושעים והסוחרים בסחר בתינוקות ילכו לעולמם.
המפגש עם אביגדור קהלני
נפגשתי עם אביגדור קהלני באירוע ושאלתי אותו: למה הוא אמר מעל דוכן הנאומים במליאת הכנסת את המשפט לחברי הכנסת ממה אתם פוחדים להקים וועדת חקירה ממלכתית "מה הייתה כאן מאפיה"?
התשובה של אביגדור קהלני שלפי כל הדעות גיבור ישראל הייתה מדהימה בכנותה, "שהוא תמה על כך שמורחים דרישה לגיטימית של הורים לברר ולחקור לאן נעלמו הילדים שלהם".
הדרישה מראש הרשות לאימוץ לקבל את תיקי האימוץ
לאור כל הנאמר לעיל המסקנה המתבקשת בירור וחקירה לאן נעלמו הילדים אינה נושא ביטחוני (ועדת אגרנט) ולא בכור הגרעיני, גליתי כאשר נדרשה מראש ראשות האימוץ במשרד העבודה והרווחה ע"י האלוף מימון שהיה חבר ועדת החקירה הממלכתית ובן להורים שעלו מתימן ומנכ"ל משרד העבודה והרווחה ד"ר יגאל בן שלום אף הוא, בן להורים שעלו מתימן ודרש להעביר את תיקי אימוץ של אותם שנים, על-מנת שוועדת החקירה הממלכתית תחקור בתיקי האימוץ.
התשובה שהרשות לאימוץ, הייתה נאדה, (לא) למה, בגלל שחוק האימוץ לא מאפשר לה זאת,עכשיו הבנתם מדוע הנושא נדחה על-ידי הכנסת עד לסוף שנות 60/69 בטח אתם שואלים לשם מה הוקמה וועדת חקירה ממלכתית שהיא מעל בתי המשפט למעלה מזה היא לא קשורה לסדרי דין וראיות, ויכולה לדרוש ולחקור ואף להטיל סנקציות פליליות, מה שתמוה וועדת החקירה הממלכתית לא משתמשת בסמכויותיה לחקור ולברר ולגלות את האמת על חטיפת ילדי עולי תימן, הזוי לא?
למה חשוב היה לקבל את תיקי האימוץ, משום שפתרון של תעלומת הילדים שנעלמו ככל הנראה נמצא בתיקי האימוץ. כך למשל: וועדות הבדיקה של מינקובסקי והבירור של שלגי וועדת החקירה הממלכתית כהן-קדמי מדווחות שבדקו כ-3,000 תיקים מהשנים 1948 ועד 1954 כאשר הלשכה המרכזית מדווחת רק על 1,016 אימוצים באותם שנים, אז להיכן נעלמו שאר התינוקות?
הצעה לסדר של יואב בן צור במליאת הכנסת
חבר הכנסת יואב בן צור היה חבר הכנסת היחידי שמצא לנכון להעלות השבוע עניין חטיפת ילדי עולי תימן במליאת הכנסת (
רצ"ב לינק) יואב בן צור להצעה לסדר במליאת הכנסת לעניין יום זיכרון חטיפת ילדי עלי תימן שר הפנים
סילבן שלום ענה להצעה לסדר היום של יואב צור מבלי שהוא יודע על מה הוא שח, הוא שולח את ח"כ יואב בן צור לשופט שמגר לדבריו, הוא היה השופט שישב בוועדת החקירה הממלכתית (רצ"ב לינק). שר הפנים
משיב לח"כ יואב בן צור להצעה לסדר. למעלה מזה הוא מציין כי וועדת החקירה הממלכתית מצאה כי כול הילדים נפטרו. לא נכון, וועדת החקירה הממלכתית מצאה כי נעלמו 69 ילדים, ורק זה היה צריך היה ליצר רעידת אדמה במדינה כאשר הוועדה מציינת כי 983 מהתינוקות נפטרו, מה לגבי 69 תינוקות שנחטפו ואשר נעלמו וועדת החקירה הממלכתית מתרצת את היעלמותן וחטיפתן של התינוקות כמסירה מזדמנת.
אתם הבנתם את זה, "מסירה מזדמנת" כאילו הגיעו למכלאות צער בעלי חיים לחיפוש בעל חיים, ועברו שם במקרה זוג משפחה אירופית ללא ילדים ...לא ואני חשבתי לעצמי, זה הרי מה שעבר עליהם בשואה ואף חמור גנבת הזהות כך, ופשע נגד האנושות לא? תשפטו אתם הקוראים לבד.
חברת הכנסת
נורית קורן ישבה במליאת הכנסת בעת הדיון וביקשה את רשות הדיבור, ממזכירות הכנסת, חברת הכנסת קורן, שמשפחתה עלתה גם היא מתימן מעידה שגם הם שמעו הקולות של אימהות והאבות והאחים לפני שנפטרו ממקור ראשון.
חברת הכנסת נורית קורן מספרת את
החוויה האישית של לחטיפת מילדי עולי תימן. מכאן, יש להבין שהתבטאות של וועדת חקירה ממלכתית "מסירה מזדמנת הייתה אומללה, והשאלה היא מה גודל המריחה של הוועדה אין לי כל ספק וועדה החקירה הממלכתית קיבלה מנדט אחד ויחיד למרוח ולמרוח עד אין קץ.
ניתן לראות שלא עשו עם הממצאים של 69 תינוקות שנלקחו/נחטפו לא דבר ולא חצי דבר, ולמה לא נתנו את הדין לאלה שהיו קשורים בהיעלמותן של 69 התינוקות.
סוף הדבר
ביום הזיכרון נקראה קינת חנה לזכרם של ילדי עולי תימן בקרוסלה ירושלים על-ידי ד"ר אורי מלמד חוקר באקדמיה למדעים באוניברסיטת העברית ירושלים שרים
קינה לכבוד ילדי עולי תימן שנחטפו. תובנה אחת קיבלתי, רק עכשיו נפל לי האסימון, אני מבין למה אימי ז"ל סירבה ללדת אותי בבית חולים (1956), הטראומה של חטיפת ילדי עולי תימן ריחפה עוד באותם שנים ברקע ואחותי הגדולה נולדה במחנה אוהלים בפרדייה (פרוד) ליד הר מירון, כמעט נלקחה / נחטפה על-ידי אחיות אלמלא תושייתה של אמי ז"ל, וכפי שאמר ד"ר אורי מלמד ביום הזיכרון לילדי עולי תימן מזרח בלקן ואשר מפי אם תימניה "מי שעוזבת את ילידה זו רק הכלבה".