בדרך-כלל משכתבים את ההיסטוריה לאחר זמן. יכול מנהיג פוליטי להגיד "אני החלטתי, אני עשיתי", אחרי שכל עמיתיו כבר אינם איתנו. אבל, לפעמים, עושים את השכתוב מהר מדי, כאשר אנשים עדיין זוכרים את העובדות.
כעסי התעורר כאשר בשבוע שעבר התראיין בגלי צה"ל קצין בכיר, שהשתתף עם חייליו במבצע לחיפוש שלושת החטופים לפני שנה. הראיון התקיים במסגרת חגיגות שנה למבצע צוק איתן והראיון בעקבות הפרשה הזאת הצטרף לחגיגת המלחמה ההיא. לא באתי להביע כאן את דעתי השלילית על צוק איתן. יש לכך מסגרות אחרות. אני עוסק אך ורק בשכתוב ההיסטוריה.
מפקד חטיבת עציון, אלוף-משנה עמית ימין, התראיין בראיון מיוחד ל"
מקור ראשון" במלאת שנה לרצח שלושת הנערים ואחר-כך שודר בגלי צה"ל והדברים נאמרו בשמו ובקולו. הקצין שיבח את החיילים ש"מצאו את שלוש הגופות". לא אמר "חיילי האמיצים", כי באמת אין צורך באומץ בעת חיפוש גוויות, אבל לא היסס לשבח את החיילים על מעשיהם.
שמעתי את דבריו של מפקד חטיבת עציון, אלוף-משנה עמית ימין, בראיון מיוחד - שנה לרצח שלושת הנערים. לא היה בידי הראיון המוקלט ברדיו, ואז ידידי, גוּגל, עזר לי לאתר את הראיון המיוחד מאת יוחאי עופר ב"מקור ראשון".
למיטב זכרוני, לא אמר אל"ם ימין אפילו פעם אחת בראיון ברדיו, שלא חייליו המצויינים מצאו את הגופות. בראיון ב
עיתון מצאתי שני משפטים, שמטילים אור על דבריו: "יש חשיבות גדולה לכך שמצאנו את הגופות". שימו לב שהוא אמר "מצאנו". במשפט השני אמר: "שלושה שבועות אחרי החיפושים נמצאו הגופות". שימו לב, הוא אמר "נמצאו". מי מצא?
מכיוון שהאירוע היה לפני זמן קצר יחסית, זכרתי שלא חיילי צה"ל מצאו את הנרצחים. היו אלה מדריכים מבית-ספר שדה עציון. עוד זכרתי, שפקחי בית-ספר שדה פנו לצה"ל מייד כשנגלה דבר החטיפה וביקשו לעזור. במשך כשבועיים הם נדחו על-ידי הצבא ורק אחר-כך הסכימו הגורמים המוסמכים לתת למדריכים להיכנס לשטח.
בתוך שלושה ימים גילו גל אבנים באזור החיפוש. הפקחים דיווחו ואז חיילי מגלן חשפו את הגופות. כך כתוב ב
הארץ מאותו מועד. אבל הארץ הרי עיתון אנטי ציוני. אז פניתי אל מקור טוב יותר: ערוץ 7, שאינו חשוד באי-לאומיות. שם נאמר: "מנהל בית-ספר שדה כפר עציון, ירון רוזנטל, מספר הערב על החיפושים הארוכים עם כוחות הביטחון ומציאת שלוש הגופות".
ואם לא די במקורות עיתונאיים, הרי דברים שנאמרו בוויקיפדיה: "לחיפושים הצטרפו גם אנשי שטח ומומחים אזרחיים, ביוזמת אנשי בית-ספר שדה כפר עציון. ב-30 ביוני, 18 ימים לאחר החטיפה, מצא אחד המתנדבים האזרחיים את גופות הנערים, כשהן מתחת לגל אבנים שהונחו עליו שיחים".
קצין צה"ל לא זכר שהיו אזרחים בשטח. קצין צה"ל לא זכר שהיה כשלון ארוך טווח של הצבא שחיפש וחיפש וחיפש ולא מצא. כך משכתבים היסטוריה.
מי שירצה לחזור לאי יכולת של צה"ל, יכול לקרוא את הפוסט שלי.
