בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
הנה נתון מנחם לסובלים מחרדת טיסה: יש לכם סיכוי גבוה יותר למות מזיהום אוויר שמקורו במטוסים מאשר בהתרסקות מטוס ● אז מה עושות יצרניות המטוסים וחברות התעופה כדי להפחית את ההשפעות הסביבתיות השליליות שלהן?
לסובלים מחרדות טיסה הייתה השנה האחרונה לא קלה. היעלמות המטוס המלזי מעל לאוקיינוס ההודי במרס 2014, הפלת מטוס נוסעים מעל שמי אוקראינה על-ידי מה שנראה כפעולה של המורדים הפרו-רוסים, וריסוק של טיסת ג'רמן ווינגס בהרי האלפים על-ידי טייס המשנה האובדני, העלו את רף הפחד אצל החרדים מטיסות. חרדת טיסה, בדומה לפוביות אחרות, היא לא בהכרח רציונלית, ולכן דווקא המחשה של הסיכון באמצעות השוואה לתחומים אחרים בכוחה להרגיע. כך, למשל, מספרים מראים שהסיכוי למות כתוצאה מהרעלת מזון מהאוכל המוגש בטיסה הוא גבוה יותר מאשר הסיכוי להתרסקות. מחקרים נוספים מראים שמספר מקרי המוות בשנה כתוצאה מזיהום אוויר שנגרם על-ידי ענף התעופה גדול פי עשרה ממספר קורבנות אסונות תעופה (1,000 לעומת 10,000). נתון זה, שאמור להרגיע את החרדתיים שבינינו, דווקא מלחיץ את ענף התעופה, שמתמודד היום עם יעדים שאפתניים של ממשל ארצות הברית והאיחוד האירופי[קישור]/ שמכוונים להפחתת פליטות פחמן ומזהמים לאטמוספירה.
ענף התעופה אחראי לשלושה אחוזים מגזי החממה שנפלטים לאטמוספירה במדינות האיחוד האירופי, נתון לא גבוה במיוחד ביחס לתעשיות אחרות. אולם, לפי הערכת ארגון חברות התעופה הבינלאומי יאט"א, מספר הנוסעים דרך האוויר צפוי להיות מוכפל עד לשנת 2034, וההשפעה השלילית של הענף על הסביבה צפויה להפוך לבעיה משמעותית. כיום, שורה של תקנות סביבתיות עומדות לפתחו של ענף התעופה, שגדל בקצב מסחרר של יותר מארבעה אחוזים בשנה. הגורמים המובילים בענף לא מחכים לגרדום ובוחנים בעצמם תוכניות ואמצעים להפחתת פליטות גזי החממה ממנועי הסילון. דרישות התעופה הופכות את האפשרות של מטוס חשמלי ללא-ריאלית, לפחות עד שייבנו תחנות הטענה אוויריות מעופפות, והמטוס הסולארי, על-אף הצלחתו, יוכל לסחוב בערך את עגלת הקפה והתה של הדיילים ותו לא. אז מה ניתן לעשות כדי להפחית או לפחות לשמר את רמות פליטת המזהמים, בד-בבד עם העלייה בנפח הטיסות? התשובה מורכבת מחומרים מרוכבים, שומן בעלי חיים ורובוט חצי אוטומטי.
בהצהרה מחודש יוני האחרון, קבעה הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב (EPA) ש"פליטות הפחמן של ענף התעופה הן סכנה לציבור". הודעה זו מצטרפת להכרזת ממשל אובמה על גיבוש הנחיות ראשוניות להגבלת גזי החממה שנוצרים על-ידי מטוסים. פעולות אלו מצטרפות לנסיקה המתמשכת בהיקף הטיסות ומחייבות גורמים בענף לחשוב על דרכים יצירתיות להפחתת טביעת הרגל הפחמנית: מטוסים חדישים ויעילים, תדלוק המטוסים בדלק ירוק יותר וצמצום פעולות מיותרות ומזהמות של המטוסים.
מתקדמים לרולס רויס
המראה אנכית של ה-787 Dreamliner
מערכת ההמראה האנכית של מטוס הדגל של חברת בואינג, ה-787 Dreamliner, שבתה את לבבותיהם של חובבי תעופה מסביב לעולם לאחרונה, אבל היכולות שלו לא נגמרות שם. המטוס החדש של בואינג הוא גם המטוס המתקדם ביותר מבחינת צריכת דלק ופליטת מזהמים. בנוסף, הוא הראשון שעשוי מחומרים מרוכבים [קישור] ב-50 אחוז מגוף המטוס, מה שהביא להפחתה ניכרת במשקלו. השימוש בחומרים מרוכבים מאפשר יצירת מבנה אווירודינמי יותר, שמקטין משמעותית את הגרר (הכוח המתנגד לתנועת המטוס באוויר), ובהתאם את צריכת הדלק. הבואינג החדש מצויד בצמד מנועים חדשנים ויעילים יותר מקודמיהם. המנועים, של חברת רולס רויס, עשויים מחומרים מתקדמים שמאפשרים יחס דחיסה (של אוויר ודלק) טוב יותר במשקל קל יותר. השיפורים שהוכנסו במטוס גם משפרים את חוויית הטיסה דרך תקרות גבוהות יותר, חלונות רחבים, סביבה נעימה וטיסה שקטה יותר.
חדשנות ותעוזה בתכנון הן שאפשרו להשיג יעד של צמצום צריכת הדלק ב-20 אחוז ביחס למטוסים מקבילים. בענף שמרן מבחינה טכנולוגית, שמיישם את החידושים הטכנולוגיים רק לאחר זמן רב יחסית מרגע הופעתם (בעיקר בגלל שיקולי בטיחות), הפחתה שכזאת בצריכת הדלק היא קפיצה משמעותית קדימה.
דלק שומני
שומן שמקורו בבעלי חיים ופסולת חקלאית יהוו את המקור לדלק, ביו-דיזל, במטוסי חברת יונייטד בקו העמוס שבין לוס-אנג'לס וסן-פרנסיסקו. תחילה, יתודלקו המטוסים בתערובת של דלק סילוני רגיל וביו-דיזל לתקופת ניסוי שתארך שבועיים. עם הצלחת הניסוי יתודלק קו המטוסים בביו-דיזל בלבד.
ביו-דיזל הוא דלק המופק מצמחים, שמנים משומשים ופסולת. הפיכת הפסולת לביו-דיזל חוסכת מהסביבה גזי חממה שהיו נפלטים אם הפסולת הייתה מגיעה למטמנה העירונית, ולכן הוא נחשב לדלק ירוק. בשונה מדלק רגיל, שאותו מפיקים מעומק הקרקע ממצבו הגולמי בו היה נשאר כלוא למיליוני שנים נוספות, הפקתו של הביו-דיזל לא מוסיפה עוד מקורות פחמן לסביבה, אלא משתמשת במשאב שכבר נמצא במחזור.
חברת יונייטד מצטרפת לחברת בואינג, שביצעה ב-2014 ניסוי בתדלוק מנוע ה-787 שלה בביו-דיזל ירוק, שבמחזור החיים שלו נפלטים 50 אחוז פחות גזי חממה בהשוואה לדלק סילוני. מחיר הדלק הירוק הוא תחרותי יחסית לדלק הסילוני ולעתים אף זול יותר, והרכבו מבחינה כימית זהה לזה של דלק סילוני. "המטוס תיפקד בדיוק באותו האופן שתיפקד בעבר, כאשר תודלק עם דלק סילוני", ציין טייס מטוס הניסוי. "וזה בדיוק התוצאה שאנו רוצים לראות בניסוי עם דלק מסוג חדש".
רובוט גורר מטוס
הטקסיבוט בפעולה
המטוסים הם לא הסיפור כולו. למי שמתגוררים בסמוך לשדה תעופה, זיהום האוויר והרעש הנגרמים כתוצאה מתנועת המטוסים יוצרים בעיות בריאותיות וסביבתיות משמעותיות. זיהום אוויר, הרוצח החרישי, אחראי לכשבעה מיליון מקרי מוות בעולם בשנה. מגורים בקרבה לשדה תעופה מעולם לא נחשבו מועילים במיוחד לבריאות, ומדינות רבות מנסות לצמצם את הזיהום הנפלט משדות התעופה, שנמצאים במקרים רבים בקרבה לערים מרכזיות.
פיתוח של התעשיה האוירית הישראלית בשיתוף עם חברת התעופה לופטהנזה הגרמנית וחברת TLD הצרפתית, שמתמחה בייצור גוררים, בא לענות על הצורך בהפחתת פליטת המזהמים כתוצאה מנסיעה של המטוס בתוך השדה לקראת ההמראה. הפיתוח, שנקרא "טקסיבוט", הוא כלי רכב חצי-רובוטי, שמתחבר לקדמת המטוס ונשלט על-ידי הטייס. הטקסיבוט גורר את המטוס משער העלייה אל נקודת ההמראה, וכך צפוי להפחית את צריכת הדלק הסילוני הכרוכה בנסיעה קרקעית זו, שמוערכת על-ידי גורמים בתעשיה בכ-1.25 טון. הרכב הרובוטי צורך כמות קטנה בהרבה, המסתכמת במספר עשרות ליטרים בודדים. כיום, הטקסיבוט כבר פעיל בשדה התעופה פרנקפורט, שם הוא גורר בהצלחה מטוסים של חברת לופטהנזה. עד לסוף שנת 2015 הוא ישלים סדרה של ניסויים לגרירת מטוסים רחבי גוף כמו הבואינג 747-400.
נוסע במחלקת תיירים בקו תל אביב-ברלין אחראי לפליטתם של כ-525 קילוגרם פחמן דו-חמצני בממוצע. זה נתון שכבר קשה להתעלם ממנו. הפיכת הטיסה לפחות מזיקה לסביבה היא האתגר שמוטל כיום על עולם התעופה. טיסה ירוקה לגמרי היא אומנם עדיין חלום, אבל עד לפני מאה שנים גם שיוט בשמיים עם זוג כנפיים היה חלום של נועזים ומטורפים.
סוכני האף-בי-איי שפרצו לחדר עבודתו של סופר המדע הבדיוני קליב קרטמיל לא עטו מעילי גשם אפורים. הקיץ החם שעטף את ניו-יורק בשנת 1944 אילץ אותם לוותר על פריט הלבוש המסורתי הזה. אחד מהגברים רחבי הכתפיים יישר בחטף את עניבתו, זקר את סנטרו והודיע לסופר הנדהם שהוא נתון במעצר. סוכן פדרלי אחר דיקלם לפניו את זכויותיו בשטף בלתי מובן. דקות ספורות לאחר מכן נדחף החשוד העיקרי למכונית שהמתינה לפני הבניין, והוסע לאתר החקירות של הבולשת.
השנה האחרונה הייתה שנה קשה למיעוטים הקטנים בעירק. כיבוש מוצל (מוסול) בידי דאעש העלה לסדר היום את הטרגדיה הנוצרית והיזידית. לעומת זאת, כמעט ולא נשמע על השפעת הכיבוש על ה"כאווליה", בני המיעוט הצועני הייחודי לעירק, שכמה מהם חיים באזור חמאם אל-עליל הסמוך למוסול ובשליטת ה"מדינה האיסלאמית". מאחר שהצוענים נוודים, סביר להניח שקהילתם עזבה את האזור לפני הגעת דאעש ולכן ניצלה.
מטופלות הוא מחזמר כיס, ישראלי מקורי, העוסק בתיבות פנדורה הנפתחות בסדנא טיפולית. המופע שוזר אירועים וסוגיות ועל הדרך גם חושף הפתעות וכולו עטור פזמונים ושירים מקסימים, המבוצעים בידי להקת שחקניות מוכשרות.
זכרון שיריו של סינטרה (1915-1998) כה חרוט בליבם של כל הצופים, במיוחד המבוגרים יותר, שבשלב מסוים הם הצטרפו לשירת הלהקה הנהדרת שעינגה אותם במשך כל המופע בבית צבי. פרנק סינטרה זכה שדרך עליתו בסולם והפיכתו לכוכב-על, הונצחו בספרו של מריו פוזו "הסנדק". כמו-כן גם בסרטו של פרנסיס פורד קופולה, הראשון בשלישיה, שבו לא תשכח סצינת ראשו הכרות של הסוס שהונח במיטת המפיק, ע"מ לשכנעו לכלול את סינטרה בסרט שעל תפקידו בו זכה באוסקר - "מעתה ועד עולם"..
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
