|   15:07:40
דלג
  לאה טרן  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
אופרה בגרוש. הפקה מקצועית [צילום: דניאל קמינסקי]
יומן תרבות

אופרות והצגות מומלצות

אופרה בגרוש - הפקה מקצועית ונפלאה בזכות השחקן איתי טיראן וגלעד קמחי הבמאי הנפלא גם הוא באצילים - תפקיד נפלא, עושה קושניר, שעצם עלותו על הבמה בבגדי האציל, כבר מצחיקה את הקהל האופרה הישראלית הפיקה לקראת סוף העונה בכורה עולמית מקורית המבוססת על שני סיפורים. האחד של ש"י עגנון: האדונית והרוכל. והשני - שיץ
28/07/2015  |   לאה טרן   |   כתבות   |   תגובות

אופרה בגרוש

מחזאי: ברטולט ברכט, קורט וייל
תרגום: דורי פרנס
במאי: גלעד קמחי
כוראוגרפיה: גלעד קמחי, נדב צלנר
תפאורה: ערן עצמון
תלבושות: אולה שבצוב
תאורה: אבי יונה בואנו
ניהול מוסיקלי: אמיר לקנר
ניצוח על התזמורת: רועי אופנהיים
הדרכה קולית: דוקי עצמון
קרופטיציה: קובי ליליאן
ע. במאי: ענת נתנזון

שחקנים: איתי טיראן, גדי יגיל, עירית קפלן, מירב שירום, כנרת לימוני, הלנה ירלובה, שמחה ברבירו, יוסי גרב, גלעד שמואלי, טל וייס, ערן מור, גיל וינברג, ערן שראל, תחיה דנון, רוני שיינדורף, בת אל פאפורה,אנסטסיה פיין

התיאטרון הקאמרי מעלה הפקה מקצועית ונפלאה בזכות שני גאונים שקמו לנו בישראל. האחד השחקן איתי טיראן, שאין דומה לו, והשני הוא גלעד קמחי הבמאי הנפלא. אף יתר השחקנים כיכבו ברמה בינלאומית, עד שלרגע חשבתי שאני נמצאת בלונדון או ניו-יורק, שני מקומות בהם חוויתי את מרבית הצגות התיאטרון שראיתי, והותירו חותם עמוק בנפשי. אמרת שני אלה, אמרת מצוינות תיאטרלית.

גם גדי יגיל משתבח עם הגיל, בהצגה הוא משחק את מלך הקבצנים.אשתו עירית קפלן לצדו, עושה תפקיד משכנע ומצוין. שתיינית, אשת איש, שאינה נשמעת לו, ועושה כעולה בראשה, ואימא כפייתית ומסרסת, שאינה מוכנה שביתה תתחתן עם מלך כנופיית לונדון.

על יוסי גרבר, אין מה לומר. שחקן שלא נס ליחו אפילו כשהוא אומר שני משפטים ברצף ההצגה המתנהלת על-פי תמונות. בייחוד בקטע האחרון בו הוא מגלם את מלכת אנגליה.

ההצגה אינה עוסקת רק במוזיקה ובאופרה, יש בה מחאה חברתית עמוקה ושנונה, לגבי שפלי האדם בחברה האנושית. הגנבים, חסרי הלב והמוסר, הפושעים הקטנים המוכרים ונמכרים תמורת בצע כסף,הרמאים וחסרי הבית, שעל כולם שולט מכי סכין וכנופייתו.

איתי טיראן עושה כאן דמות דו מינית, בשפת גופו הנהדרת, הרוקדת, המהלכת בצורה אלגנטית שיש בה מן הצחוק ומן הדמע. גופו הרזה, נעלי הלכה שלו, השימוש בקולו ובידיו, מעמידים אותו במחזה כשחקן טוטאלי, חכם ונבון.הוא אכן מלך העולם התחתון, שכולם נשמעים לו, כולל נציג המשטרה המושחת.

המסר הגלוי הרלוונטי לימנו ולחברתנו כאן בישראל הוא המסר, החברתי-פוליטי, לא להתרכז בפושעים הקטנים, כי אם בארגוני הפשע הגדולים, המשחיתים כל חלקה טובה בתוכנו. ובראשם אנשי החוק, אשר תפקידם לשמור על הסדר הטוב והתקין בחברה מסודרת.
ההצגה מלווה ע"י תזמורת סימפונית חיפה.

גם הוא באצילים

תיאטרון הקאמרי: קומדיה מאת מולייר /בימוי אודי משה.

תפאורה: לילי בן נחשון
תלבושות: סבטלנה ברגר
מוזיקה: קרן פלס
תאורה: רוני כהן
ע. במאי: דברת אסולין
שחקנים: ענת וקסמן, נעמה שטרית, איה שבא, רובי מוסקוביץ', תמר קינן, זיו קלייר, אסף פריינטא, יצחק חזקיה, שלומי אברהם, אלדר ברנטמן, אבי קושניר, אורי רביץ, דוד שאול
נגנים: אוהד בן אבי, נדב רובינשטיין, יניב טייכמן

תקציר

מר ז'ורדן, מתעשר חדש, להוט לנצל את עושרו המצטבר על-מנת לשדרג את מעמדו החברתי הנמוך ולהשתייך לחברה הגבוהה. הוא לא מהסס להוציא סכומי עתק על שעורי עזר שיכשירו אותו להתקבל כחבר במעמד הנכסף: הוא לומד ריקוד, מוזיקה קלאסית, פילוסופיה ומבחר אמנויות אנינות, מסתייע במורים לנימוסים והליכות ונעזר בשירותיהם של יועצי אופנה, כדי להצטייד במלתחה המתאימה.

הפער בין הרגליו העממיים כסוחר שווקים לבין גינוני המעמד הגבוה אליו הוא משתוקק, הוא מקור ללעג ולשעשוע על חשבונו. המורים והמדריכים, הניזונים מהאמביציה הבוערת שלו, שמחים לקבל את כספו אך בזים לו בגלוי ובסתר. בני משפחתו, אשתו והעוזרת הממולחת מנסים לפקוח את עיניו, אך הוא ממאן להקשיב ואף דורש להשיא את בתו הצעירה בניגוד לרצונה לבן אצולה.

מולייר, שכתב את המחזה כשהיה בשיא תהילתו, והעלה אותו לראשונה ב-1670, שם את המראה שלו אל מול פניה של חברה שנשלטה על-ידי הממון, חברה, שכאז כן עתה, האמינה כי הכל ניתן לקנות בכסף. עיבוד חדש ומודרני לקלאסיקה שלא נס ליחה.

תפקיד נפלא, קומי עושה כאן קושניר, שעצם עלותו על הבמה בבגדי האציל, כבר מצחיקים את הקהל. גם דיבורו כאציל, והג'סטות הגופניות שלו, הריקוד ומחווה הידיים, מפוצץ את הקהל מצחוק. ענת וקסמן אשתו, האמורה להיות הצד השפוי שלו, גם היא מנסה להניא אותו משיגיונו, באופן רציונלי המהווה גיחוך וצחוק.אף יתר השחקנים מוטיבים לשחק במחזה הקומי הזה, במיוחד, יצחק חזקיה, בתור המורה הפילוסוף, ואף איה שבא, המלצר הטורקי.

סצינה נהדרת היא סצינת הארוחה בביתו של המתעשר החדש. היא מגחכת על רמתם ותרבותם של המתעשרים החדשים, המנסים לקנות להם מקום באצולה הוותיקה, אך גורמים לעצמם ולאחרים ביזיון וצחוק.

האופרה הישראלית הפיקה לקראת סוף העונה בכורה עולמית מקורית המבוססת על שני סיפורים. האחד של ש"י עגנון: האדונית והרוכל. מוזיקה חיים פרמונט. והשני, שיץ, לחנוך לוין, מוזיקה יוני רכטר.

האדונית והרוכל

בתחילת הסיפור מתגלים המתח והניגודים בין שתי הדמויות. הוא רוכל יהודי, המכיר במעמדו הנחות, הוא זה שפונה לאדונית בסגנון של הכנעה והתרפסות, הוא משתחווה לפניה מברך אותה וחוזר ומשתחווה. לעומת זאת היא החלטית כיאה למעמדה הרם מסלקת אותו.

בין השניים חל תהליך של התקרבות, כאשר הוא תועה ביער וחוזר לביתה היא מאפשרת לו ללון ברפת. למחרת הוא מתעכב בשל מזג האוויר ומציע לתקן בביתה את הטעון תיקון. ערכו עולה בעיניה לאחר התיקון והיא מכינה לו אוכל ומאפשרת לו לישון בחדר הכלים המשומשים בביתה. אוכל ביצירת עגנון הוא סמל לתחום היצרים ובמיוחד לתחום המיני. כיוון שהיא מכינה לו ארוחה ומאפשרת לו ללון בביתה ברור שהוא אינו מאוס בעיניה, כמו בהתחלה.

בהמשך הם אף משוחחים יחד הוא מספר על דברים כללים ומאחר שהוא רואה שהיא נהנית בחברתו הוא מעז לעבור לנושאים אישיים. הוא שואל על בעלה ומחמיא לה. הוא רואה עצמו כמחזר אחריה וכיוון שאינה דוחה אותו הם מתקרבים למרות שאינם בני אותו מעמד או אותה דת. הוא עובר לחדרה ולמיטתה. היחסים ביניהם מתפתחים מהר וכעת אין לפנינו אדונית ורוכל, אלא גבר ואישה הנמשכים אחד לשני. למרות האידיליה רומז המספר על הסכנה האורבת לרוכל. הרמזים מצויים בשיחה על בעליה וסיבת מותם. לאחר שהם מתקרבים עולה הרוכל במעמדו וכעת היא משרתת אותו.

היחסים ביניהם מתנהלים בשגרה של אוכל, שתייה ומנוחה. אולם לאחר שמוצה העניין הארוטי מנסה הרוכל לדעת עליה יותר, ככל שהוא שואל, כך נרמזת הסכנה הצפויה לו. הוא שם לב שהיא איננה אוכלת ורוצה הוא לדעת כיצד היא מתקיימת, אולם היא מנסה להשתיקו בין אם על-ידי נשיקות או על-ידי אזהרות. היחסים ביניהם מתקררים והם מתרחקים האחד מן השני, תחילה הם שותקים ואחר כך הוא עובר לחדר אחר. שיא ההתרחקות הוא בניסיונו לברוח וניסיונה להורגו.

שיץ

במחזה 2 חלקים:
חלק א' - הזלילה.
חלק ב' - המלחמה.

הזמן במחזה מעגלי. זמן ללא מוצא: אביב, קיץ, חורף, מלחמה. מחזוריות של מלחמות ואכילה. האינטרסים של האדם לא יודעים גבול ומכאן עד ההשחתה במלחמה הדרך מאוד קצרה. יש קשר בין התאווה לנקניק וקצפת וכתוצאה מכך שבץ לבין מוות מכדורי רובה.

מה שחשוב בחיי הדמויות במחזה הוא הצורך במסגרת על-מנת להימנע מהריקנות והריק. עובדה זו מציינת מציאות זעיר בורגנית המוצגת כהערצת דפוסים פורמליים - למשל לחץ מתמיד לחתונה. שפרכצי אומרת: "אה סוף-סוף הבעלות, השייכות. כמו אצל כולם, כמו אצל כולם.

הצורך במסגרת פורמלית משתקף גם בלשון הדמויות שאף היא פורמלית. הויכוח בין האב לחתן, ויכוח עסקי פורמלי מסוגנן. הדמויות מדקלמות והדיקלום הד לצורך במסגרת פורמלית. תכני השיחה חומריים: אוכל ורכוש החומריות היא התשובה היחידה למאחז בממשות:"לו היו לי באמת 50 שנה מאושרות לא הייתי מקדיש 50 שנה לאוכל". כך אומר האב. החומר מכריע וממית בצורת שבץ ובצורת מלחמות. החומר החונק הוא חומר מת, אנטי קיומי כיוון שקיומיות אותנטית פרושה דינמיות נשמה רגש.

המציאות ב"שיץ" כמו בכל מחזותיו של ח. לוין: שנאה תהומית המפרידה בין בני האדם. יסודה באגואיזם עמוק של צרכים אישיים. מציאות המגמדת אתבני האדם. האדם לא יכול לגלות גדולה כלשהי בקיומו.שפרכצי אומרת: "את מתכוננת לנשף הגדול של החיים בסוף את נופלת לביוב".

תאריך:  28/07/2015   |   עודכן:  29/07/2015
לאן טרן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
האם באמת התואר הכרחי להמשך הקריירה או שמא הדגש חייב להיות על צבירת ניסיון אישי?
28/07/2015  |  אורן אוריאלי  |   כתבות
תחושה בלתי נשלטת של תשוקה הציפה אותי. היה לה טעם של רעב לתשוקה, רעב גדול. היה לה גם ריח, של הגבר שישב לצדי באולם הגדול. הוא התכופף לעברי כדי ללחוש לי כמה משעממת ההרצאה הזו וכמה מיותרות כל היוזמות האלו של אירועי גיבוש לעובדים. "לגמרי", אמרתי, והקול שלי נשמע לי פתאום בכלל של מישהי אחרת. לדברים שלחש אח"כ לא הקשבתי בכלל. הייתי מרוכזת יותר ברגל שלו שנגעה בשלי, ובריח שלו בכל פעם שהתכופף ללחוש לי משהו. בשלב שהבין ששנינו מנותקים לגמרי מההרצאה, כבר הניח באגביות את ידו על הרגל שלי. מאותו רגע כבר לא שמעתי מילה ממה שנאמר אי-שם על הבמה. כל חלק בגוף שלי הרגיש את הרעב הזה שהתעורר בי פתאום.
28/07/2015  |  יפעת גדות  |   כתבות
אחד הנושאים הפחות מדוברים בכל הנוגע לנחיתה על הירח, שאירעה החודש לפני 46 שנים, הוא המחשוב שמאחורי המבצע המורכב. הרבה יותר סקסי להראות שוב את התמונה של ניל ארמסטרונג שם בפעם הראשונה את רגלו על אדמת הירח (וגם אנחנו "חוטאים" בכך), להעלות זיכרונות שלו ושל באז אולדרין, שותפו למשימה, ולהזכיר שאחד המניעים העיקריים להתפתחות חקר החלל באותן שנים היה המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות. אבל פחות מציינים את אחד הדברים המרכזיים שסייעו לאותה פריצת דרך היסטורית - המחשוב.
28/07/2015  |  אבי בליזובסקי  |   כתבות
קרלוס קואייר (Cuéllar) הוא כדורגלן ספרדי מדרג האיכות השני או השלישי בכדורגל האירופי שמחפש בקיץ הזה קבוצה שתקלוט אותו לשורותיה אחרי שסיים את החוזה שלו בנוריץ' האנגלית, שעלתה לפרמיירליג. הבלם הגבוה (1.90 מ') נולד במדריד לפני 34 שנים, החל את הקריירה המקצוענית שלו בליגה השנייה בספרד, בקבוצת קלאהורה הקטנה ממחוז לה ריוחה, והגיע לשיאו המקצועי עד כה דווקא באי הבריטי, כששיחק במדי גלזגו ריינג'רס הסקוטית ולאחר מכן באסטון וילה ובסנדרלנד מהפריימרליג האנגלית. קואייר הצליח לרשום שתי הופעות בינלאומיות במדים האדומים של נבחרת ספרד, אבל הוא בהחלט לא כוכב ממגנט, אמן שליטה בכדור או מקור להשראה על המגרש. עם זאת, למרות כל המגבלות שלו, יש מקום שבו הוא נחשב לפורץ דרך בעולם הכדורגל המקצועני: המטבח.
28/07/2015  |  צוות זווית  |   כתבות
מעבר למשמעויות הישירות הנוגעות לסוגיית הגרעין, ההסכם שנחתם בין אירן למעצמות בנושא זה מייצר שורה של בעיות ואתגרים משמעותיים ומרחיקי לכת בעבור ישראל, שיבואו לידי ביטוי בעיקר בזירות הפלשתינית והסורית, בזירת הדה-לגיטימציה, ובמישור הקשרים המיוחדים עם ארצות הברית - מעמדה מול הממשל ובקרב הציבור האמריקני.
28/07/2015  |  קובי מיכאל  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il