בג"ץ החליט לא להחליט - אבל הוא החליט

הכותרת המנוסחת בלשון דו-משמעית, המופיעה בתחילתה של כתבה זו, היא למעשה, מהותה של החלטת בג"ץ, מאתמול (יום ד', 19.8.15), בעניינו של פעיל הג'יהאד האיסלאמי, מוחמד עלאן, במסגרתה החליט הוא להקפיא צו המאסר המנהלי שהוצא נגדו. פעם אחר פעם, במסגרת ובמהלך הדיונים שהתעוררו ושהתקיימו בעניין עתירתו של פעיל ג'יהאד זה - שהינו מחבל לכל דבר, לאחר שבג"ץ קבע, בהרכב קודם, כי מעצרו המנהלי הנוכחי מוצדק וכי אין להתערב בהחלטת בית משפט הצבאי, לעוצרו במעצר מנהלי, לאור החומר המודיעיני המהימן והסודי שהצטבר בעניינו, לפיו קשר פעיל טרור זה קשר עם פעילים נוספים, שמטרתם להניע טרור בישראל וכאשר לא ניתן היה לפרסם מידע חסוי זה, הוצא נגדו צו מעצר מנהלי - ביקש בג"ץ לברר מצבו הרפואי של פעיל טרור זה.

אתמול, "הצליח להם", בכל הכבוד הראוי, לשופטי בג"ץ, שכן נמסר להם מידע בידי רופאי בית חולים "ברזילי" באשקלון שהינו בית החולים בו מאושפז פעיל הטרור האיסלאמי, כי שביתת הרעב הסבה פגיעה למוחו של פעיל טרור זה, אך טרם התברר אם הנזק שנגרם לו הינו הפיך או הינו בלתי הפיך. בג"ץ "קפץ על ההזדמנות", בכל הכבוד הראוי וקבע, כי לאור מצבו הרפואי הנוכחי של עלאן, הרי אין כל הצדקה למעצרו המנהלי, שעה שהוא אינו מהווה סיכון ביטחוני. עוד קבע בג"ץ, בהחלטתו זו, כי לאחר שיתייצב מצבו של פעיל הטרור האיסלאמי ואם יבקש לעבור הוא לבית חולים אחר, יהיה עליו לפנות, בעניין זה, לרשויות וככל שיתעורר קושי, הרי יהיה אפשר לפנות לבית המשפט.

בג"ץ הוסיף עוד בהחלטתו זו, כי: "ככל שיתברר חלילה שהמצב בלתי הפיך יבוטל הצו מייד, ולא נאריך". בשלב זה קבע בג"ץ, כי בשל מצבו הרפואי יוותר עלאן בטיפול נמרץ בבית חולים "ברזילי" באשקלון וניתן יהיה לאשר ביקורים אצלו דבר הנמנע מעציר מנהלי, באופן שגרתי בכפוף להנחיות הרפואיות הרגילות של ביקור חולים, בבית חולים זה.

נוקטים אנו ברשימתנו זו, בלשון קשה, לפיה "הצליח להם", לשופטי בג"ץ וכן בלשון, לפיה בג"ץ "קפץ על ההזדמנות", בכל הכבוד הראוי, במסגרת האדיבות המתבקשת בביקורת על בג"ץ ובכל הכבוד הראוי הניתן לו. עם זאת, גם בג"ץ, על שופטיו, אינו חסין מביקורת וביקורת יכולה להימתח גם עליו, כל עוד הינה ביקורת כנה ואדיבה וכך מקווים אנו, כי עושים אנו ברשימתנו זו.

בג"ץ אינו גורם פוליטי ובג"ץ אינו אמור להיות גורם פוליטי. ככל שבג"ץ יוציא מלפניו החלטות, הדומות וגם/או הנחזות להיות החלטות פוליטיות וגם/או מעין פוליטיות, הרי בג"ץ יאבד בכל הכבוד הראוי אמון הציבור. לא בכדי כתב בשעתו נשיא בית משפט העליון, לשעבר, פרופ' אהרן ברק, כי לבג"ץ אין, לא חרב ולא ארנק, אבל יש לו את אמון הציבור. דומה כי החלטתו זו, האחרונה של בג"ץ, בעניין עלאן, גורמת סדק במידה מסוימת באמון הצרוף והמוצק, לו נזקק בג"ץ מהציבור.

בג"ץ אמור היה להכריע, בעתירה שהגיש פעיל הטרור האיסלאמי, מוחמד עלאן, אם לבטל את מעצרו המנהלי, אם לאו. בג"ץ בכל הכבוד הראוי התחמק מלהכריע בשאלה זו ונתלה במצבו הרפואי הקשה של פעיל טרור איסלאמי זה, כתירוץ וכנימוק להקפאת צו המעצר המנהלי. בכל הכבוד הראוי, רואים אנו במלה "הקפאה" משום כיבוס מלים ושימוש נוח בה, תחת לעשות שימוש במלה האמיתית, הישירה והנכונה - במצב דברים עובדתי ומשפטי זה, קרי, "ביטול".

להבדיל מפוליטיקאים העושים שימוש, תדיר ויומיומי בכיבוס מלים, בג"ץ בכל הכבוד הראוי אינו רשאי ואינו זכאי לכבס מלים, בהחלטותיו, בפסיקותיו ובפסקי-דין היוצאים מלפניו. בג"ץ חייב להיות נהיר, חד-משמעי וצלול, כדי שלא יאבד בעתיד אמון הציבור וכדי שלא ייחשד, חלילה וחס, בכל הכבוד הראוי, להטיה פוליטית, זו וגם/או אחרת וגם/או בניסיון לדחוק הקץ ולהימנע ממתן הכרעה שיפוטית, לגופם של דברים.

אין ספק שהחלטתו של בג"ץ שנוסחה על-ידו, בכל הכבוד הראוי בלשון נרמזת ומעורפלת, מהווה ניצחון ברור וחד-משמעי לפעיל הג'יהאד האיסלאמי, מוחמד עלאן. מבחינתו הוא ומבחינת אנשי הטרור האיסלאמים, הקוראים החלטת בג"ץ, בעתירתו, אין מקום להתעסק ב"קטנות", דוגמת ההבדל בין "הקפאה" לבין "ביטול". מבחינתם הם, הרי הם זכו בבג"ץ שכן מעצרו המנהלי של מוחמד עלאן, בוטל, שכן אין כל משמעות אחרת למונח "הקפאה", שבו הכתיר בג"ץ החלטתו זו.

ברורה היטב נטייתו של בג"ץ שלא להתערב בסוגיות פוליטיות מובהקות ולשמור עצמו, מורם מעל סכסוכים פוליטיים, לשמור עצמו מלהתערב - לגופם של דברים - בסכסוכים פוליטיים ולעסוק במתן החלטות, אחרות ופסקי-דין שיפוטיים בלבד. עם זאת, בכל הכבוד הראוי, דומה שבעניין מתן החלטתו של בג"ץ אתמול, בעניין מוחמד עלאן, כשל בג"ץ, בצורה משמעותית, בכל הקשור לרצונו לחמוק ולהתחמק ממעורבות פוליטית בהחלטותיו, בהכרעותיו ובפסקי-דין היוצאים מלפניו. לא בכדי הכתיר הפרשן המשפטי של העיתון ישראל היום, דן מרגלית, החלטת בג"ץ כ"אנדרוגינוס משפטי".

אם חפץ חיים הוא בג"ץ, בכל הכבוד הראוי ואם רוצה הוא להמשיך וליהנות מאמון הציבור, שומה עליו להתרחק בכל הכבוד הראוי מרחק של ממש, מהחלטות מסוג ההחלטה האחרונה, שניתנה, זה עתה, על-ידו בעניין מוחמד עלאן. בג"ץ חייב גם אם אין הדבר נוח לו וקשה עליו בכל הכבוד הראוי, להיכנס אל תוך הזירה ולהכריע במאבק בין המתמודדים, שעה שמוגשת עתירה לפתחו. בג"ץ אינו יכול, בכל הכבוד הראוי, למצוא "פתרונות ביניים", דוגמת היתלות במצבו הבריאותי, הבלתי הפיך, של מוחמד עלאן, כתירוץ, בכל הכבוד הראוי, להקפאת צו המעצר המנהלי. בג"ץ אינו בעל מומחיות רפואית, בכל הכבוד הראוי ולכן היתלותו, כמו-גם הסתמכותו על חוות דעת רפואית, כעילה לקבלת עתירתו של מוחמד עלאן גם אם הוגדה היא על-ידו כ"הקפאת" צו הגירוש המנהלי אינה ראויה, בכל הכבוד הראוי ואינה במקומה.

ביקורת זו נכתבת מתוך כאב רב ומתוך התאפקות רבתי, כל זאת בשל הרצון לשמור על כבודו של בג"ץ, שכן אם יירמס כבודו של בג"ץ, הרי מי יגן עלינו - בעתיד - בבוא יום פקודה ויום פורענות, שעה שימי פקודה וימי פורענות מתרגשים עלינו, במדינתנו אנו, חדשים לבקרים. בל יישכח בג"ץ, כי הכרעה שיפוטית מסוג ההכרעה שניתנה על-ידו בפרשת מוחמד עלאן, תיקרא על-ידי קהלים שונים, דוגמת סטודנטים למשפטים, מרצים למשפטים וסתם "עמך". אם, חלילה וחס, יוצר רושם ולו גם, קל שבקלים, כי בג"ץ הינו "חלש" וגם/או כי בג"ץ הינו "סחיט" בשל שיקולים פוליטיים אלה וגם/או אחרים, בכל הכבוד הראוי, הרי עלול בג"ץ לאבד אמון הציבור המוחלט שניתן בו. ניתן היה לעגן ולבסס ההחלטה בעניינו של מוחמד עלאן, בדרך ראויה יותר, בכל הכבוד הראוי, מהדרך שבה עיגן בג"ץ החלטתו דנא. מחמת שאין מעוניינים אנו להיסחף עוד במלים, מחמת משמר כבודו של בג"ץ ומחמת רצוננו לשמור על חוסנו של בג"ץ והמשך האמור הרב הניתן לו בידי הציבור, לא נמשיך ולא נאריך עוד דברים, בעניין דנא.