אביגדור ליברמן היה עונה על שאלה מה נשמע בתשובה הכל גן עדן, לאחרונה משהו השתבש, והוא כבר ירד מכך, כולו מרירות וזעם, ייתכן על עצמו שלא השכיל להיכנס לקואליציה, ועכשיו הוא מקרטע במעמקי האופוזיציה.
הוא רואיין בגלי צה"ל ויצא במתקפה גדולה וחמורה על הממשלה, והעומד בראשה-שהכל רע ומר זורקים אבנים מיידים בקבוקי תבערה, והממשלה פרט לתגובות בומבסטיות בתקשורת לא עושה דבר.
והנה הגיע המקרה של המחבל הג'יהדיסטי שובת הרעב, ואביגדור עט על המציאה כמוצא שלל רב - איך כולם עסקו בזה, כיצד תפש כותרות במדיה, כאילו אין אייטמים אחרים, כאות לחולשת הממשלה. אביגדור שכח כי באותו זמן גשר מעריב המפוצץ, תפש כותרות בלתי פרופורציונליות, כאילו מדובר בנושא קריטי לחיי המדינה. הרכבת הקלה בתל אביב תפשה מקום ללא פרופורציות, אפילו חבר מפלגתו
שרון גל תפש מקום עם פרידתו מקרן בן-דוד והיה נדמה כי הוא יוצא עם אביבית בר זוהר.
נו אז באמת אביגדור יש ויש, וגישה קיצונית לא תביא לו את הגאולה הוא כבר מזמן הפך לנקודה זניחה בירכתי האופוזיציה, ודעותיו אינן מקובלות על-ידי רוב רובו של הציבור. אפילו ציבור הרוסים שעדיין לא התערה כולו בחברה, ושומרים אמונים למפלגת הסקטור, שינו דפוסי הצבעתם, ולפי הנראה בבחירות הבאות
ישראל ביתנו תהיה נקודה בהיסטוריה של הכנסת ותו לא.
אביגדור שאמר שצריך להפציץ את סכר אסואן אינו יודע למצוא דרכו בפוליטיקה הישראלית, והוא חושב שהוא אלטרנטיבה ימנית, אבל לא, יש קיצוניים ממנו, ויש מרכזיים ממנו. אין לו מה לתרום, ולכן מן הראוי שיצטרף למפלגה קיימת אם עדיין רוצה הוא לעסוק בפוליטיקה.
