במאמר קודם שנושאו מצוין בכותרת נגעתי בהוצאות בתי נתניהו. כפי שצינתי הוצאות אלו הן הכסף הקטן. הפעם אתיחס לנושאים בעלי השפעה מקרו כלכלית.
ראשית נושא תוואי הגז. הויכוח עדיין בעצומו. כדאי להתרכז בשני נושאים. הראשון הוא הפקוח על המחיר המהווה את התשובה היחידה למוצר הנמכר ע"י מונופול.צריך להצמיד את המחיר למחיר העולמי פחות הוצאות הובלה. גז אירני לכשיופק לא יצליח להתחרות במחיר הגז ביראל מאחר שהוצאות ההובלה ייתרו את יכולת התחרות שלו. כמו-כן במסגרת נימוקיו טוען המונופול שהוא מתקשה לגייס הלוואות בנקאיות בגלל התשואה הלא מספיקה לטעמו ולטעם הבנקים.
מה שמעניין את הבנקים הוא שתזרים המזומנים יוכל לשרת את החוב. במידה והבנקים אינם מרוצים הרי שיכולים הבעלים "להביא כסף מהבית" או לגייס משקיעים נוספים. נראה שאינם מעוניינים לשתף אחרים בבוננזה אך גם אינם רוצים או יכולים להגדיל את ההון העצמי מאמצעיהם. סירוב הבנקים לממן מקבל כנראה גם חיזוק מההיסטוריה התספורתית של תשובה. הספר מסיביליה הוא דמות אהודה באופרה אך לא אצל מלווים. כל זה על חשבון הברון.
קונצרן
כימיקלים לישראל רואה כל זאת ועיניו כלות. הוא רוצה שינויים מקלים בחוק. לא משנה שבשונה מהגז הם חולבים את משאבי המדינה יום יום.המשאב קרי האשלג הוא זול להפקה לעומת מתחריו, שפסק בורר לטובת המדינה הכריע שהקונצרן "עבד" למעשה על המדינה, שפעילותו גרמה נזק סביבתי אדיר אותו הוא נאלץ לתקן תוך שהוא גורר את המדינה להשתתף בעלויות השיקום. הוא מפזר איומים שיסגור פעילות בארץ אך במקביל רוצה שכבר עתה יוארך הזיכיון שלו מ-2030 לעוד 15 שנה. אם כל כך רע מדוע הוא כל כך דורש. האם על המדינה להאריך זיכיון לזכין כל כך לעומתי? בשוק העסקי נותן הזיכיון יחפש דרכים לניתוק הזיכיון לזכין המתמרן את עובדיו. מאים בפטורים וכן משסה אותם בממשלה.גם כאן הברון מתבקש לחתום על החשבון.
מחדלי הניהול
נושא אחר שהוא אולי אף קריטי יותר מההתנגשות עם החברות הוא מחדלי הניהול. הם נובעים בעיקר מכישורים דלים של הממנים וכן ממועדון החברים ובעלי אינטרסים וכרגיל על חשבון הברון. די אם נזכיר את מינויי בעלי ניגוד האינטרסים. המפקחת על הבנקים מנועה מלטפל בענייני
בנק לאומי המצוי עדיין בפרשת הלבנות ההון. אומנם הנגידה תטפל בבנק אך מי יכין עבורה את החומר אם לא עובדי הפקוח כפיפי המפקחת ?. הבוסית הקודמת של המפקחת הלא היא רקפת רוסק עמינוח הייתה מנועה במשך תקופה לא קצרה מלטפל בכ-10 לקוחות של הבנק מהגדולים שבהם. במילים אחרות היא לא הייתה אחראית לטוב ולרע על חלק משמעותי מעסקי הבנק. הבוסית לשעבר של שתיהן הלא היא
גליה מאור היא דוגמה למינוי כושל שעלה מיליארדים הן בעת משבר מניות הבנקים והן עם הפיאסקו מול הרשויות האמריקניות.
ניגוד עניינים מתפתח עם מינויו הצפוי של שאול מרידור כמנכ"ל משרד האנרגיה. הוא יהיה מנוע מלטפל לפחות זמנית בנושא שולי שנקרא מתווה הגז. אם זה לא היה רציני זה היה יכול להיות מצחיק.
בעת כתיבת שורות אלה עדיין לא ידוע כיצד תסתיים פרשת
גל הירש אך כבר עתה ברור שגלעד ארדן הוכיח חוסר נסיון ו/או ידע. לפני שהמליץ עליו לא טרח לקרוא את דוח האלוף
דורון אלמוג. "הדגמה מערכתית על העיירה בינת ג'בייל תוך נטרול,לכידת וכליאת המרחב,פירוקה השיטתי על-ידי התנפלות נחילית סימולטנית ורב ממדית" משפט זה מצוטט מפי גל הירש ב
ישראל היום .אם יאושר מינויו הוא עלול להיחקר במח"ש בעוון התעללות בכפיפים במידה וישמיע אמירות דומות.
בשירו הידוע "le chat de la voisine" מתאר איב מונטן, בציניות, שמה שמעניין הוא החתול של השכנה, שיאכל ויגרגר מנחת, וכל הרע שקורה מסביב לא מעניין.
בנימין נתניהו מבלה סוף שבוע ארוך באיטליה שעלותו תהיה כזאת שלא יהיה עודף מחצי מיליון דולר. על חשבון הברון. ומה עם האחראיות של נתניהו לכל הדברים המוזכרים כאן? האם כראשון בין שווים אין לו אחראיות כל שהיא? האם אנו רשאים לדעת אם הוא נפגש עם הטיקונים בחשאי ובאין רואה.
צריך לזכור שגם וורן באפט עלול להתמוטט אם ישגה יותר מידי. האם ישראליק לא מתקרב לעבר השגיאה האחת יותר מדי?
