מרבים לדבר על כך ש
גל הירש יביא למשטרה תרבות ארגונית שתשפר את מערכות המשטרה. ראוי, בהקשר זה, להביא כאן קטע מדוח
ועדת וינוגרד, שמתייחס, בין היתר לתפקודו של גל הירש - להלן הדברים:
"ההדגשה על הצורך לנתח את הפעלת הכוח במונחים של 'ניתוח מערכתי' לוותה בצורת התבטאות מיוחדת... שפת ההתבטאות הייתה 'גבוהה' ובעיקר בלתי מוכרת לחלק גדול מן המפקדים.
"היו שהתנגדו לתפיסה כולה, והיו שהתנגדו לשפה בה נוהל הדיון בנושאים אלה. כאשר חלחלה השפה ה'גבוהה' החדשה לנהלים ולפקודות, התעוררה בעיה משמעותית יותר, שכן נהלים ופקודות אמורים היו ליצור תשתית להבנה ולפעולה משותפת, וזו לעיתים לא הייתה קיימת. לכן חשוב לחזור ולהדגיש כי השפה הייחודית הזו, שרבים סברו כי הייתה מעורפלת, בלתי ברורה, מבלבלת וריקה מתוכן ממשי, לא הייתה חלק הכרחי מגישה מערכתית...
"קשה להגזים בחשיבות השפה לפעולת הצבא, בכל הרמות. נשוב להשפעת השפה על הלחימה עצמה בפרק הבא. כאן אנו התייחסנו להשפעת השפה על הליכי המחשבה, הניתוח וההערכה של הדרגים הבכירים בצבא. נראה כי השפה הבלתי ברורה הפריעה להפעיל על המציאות עקרונות פשוטים של שכל ישר.
"נדגיש שוב כי הבעיה לא הייתה רק עצם אי-הבהירות של השפה, והעובדה כי לא הייתה משותפת, כגון בשימוש בביטויים כמו 'התנפלות חטיבתית' או 'התנפלות נחילית', אלא ששפה לא בהירה זו הצטרפה לשינוי עקרוני ומהותי בתפיסת ההפעלה עצמה מבחינת סוגי המטרות והיעדים של הפעלת הכוח הצבאי. כפי שנראה, הצירוף הזה, שלא הוטמע כראוי, תרם תרומה לליקויים שהתגלו בלחימה במלחמת לבנון...
"בהקשר זה של שיח צבאי סתום של מפקדים בכירים ומפקדות עליונות, לא ניתן להתעלם מניסוחים חדשניים של מפקד האוגדה. נביא כאן כדוגמה שני ניסוחים שהיו אמורים להגדיר את הכוונה האוגדתית: 'הדגמה מערכתית על העיירה בנת ג'ביל תוך נטרול, לכידת וכליאת המרחב, פירוקה השיטתי ע"י התנפלות נחילית סימולטאנית ורב ממדית...' או, במקרה אחר: 'הסתננות רחבת היקף בחתימה נמוכה (ענן צרעות) התנפלות - התייצבות מהירה על השטחים השולטים ויצירת מגע קטלני עם השטחים הבנויים (נחילים) תוך יצירת הלם ומורא, הקפאת מרחב הפעולה ומעבר לשלטנות, תוך פירוק מרחבי שיטתי של תשתיות אויב.'...
"אין מחלוקת כי שפתו של מפקד האוגדה הייתה יצירתית. היו שתיארו אותה כפיוטית. חלקית, זו הייתה שפה שהוכנסה לשימוש במסגרת התפיסה המערכתית ותפיסת ההפעלה החדשה. היו מפקודיו שהכירו אותה היטב ולא התקשו להבינה. עם זאת, לא כל המפקדים שלחמו תחת פיקודו של מפקד האוגדה היו פקודיו קודם למלחמה. אין להתפלא שהם ולוחמיהם התקשו להבין את המושגים הללו ולתרגמם לשפה צבאית-מבצעית...
"מפקד האוגדה היה צריך לזכור כי לא כל פקודיו מכירים את שפתו. אולם היחסים בין מפקד אוגדה ומפקדי חטיבות שתחת פיקודו אינם מצטמצמים לקריאת הרעיון המערכתי בפקודה שהוציא. אם העמימות נשארה - יש כאן עדות לתקשורת לקויה, לא רק בין מפקד האוגדה למח"טים, אלא גם בין המח"טים למפקדם. אנו מניחים כי לתקשורת לקויה מסוג זו יש לעתים שורשים עמוקים יותר של תרבות ארגונית בעייתית...".
עד כאן ציטוטים מדוח וינוגרד.
דומה, שבעיית התקשורת של גל הירש הייתה נפתרת במידה מסוימת - אילו הוא היה משחק מפעם לפעם שש-בש עם הנהג שלו...
