סחיטה באיומים. זה מה שעושים יו"ר ההתאחדות לכדורגל,
עופר עיני, ויו"ר מינהלת ליגת העל, יורם באומן, לשר
אריה דרעי. אם לא תתיר בתוך שבוע לשחק בשבת - הם מזהירים - נשבית את הליגות. המשמעות ברורה: התקשורת תתנפל בהמוניה על דרעי בטענה לכפייה דתית, אוהדי כדורגל - ובהם בריונים מקצועיים - ייצאו להפגין, בעלי הקבוצות עתירי הממון יפנו לראש הממשלה.
והכל - בגלל שדרעי, כאדם דתי, רוצה לשמור לא רק על ההלכה אלא גם על החוק. כן, החוק. חוק שעות עבודה ומנוחה משנת 1952 הקובע ששבת היא יום המנוחה של היהודים בישראל ושיש צורך באישור של השר הממונה כדי לעבוד בו. אומנם התרגלנו לכך שהחוק בישראל הוא המלצה בלבד, ושכאשר עוברים עליו מספיק זמן אז הוא הופך לאות מתה, אבל איפה כתוב שצריך להשלים עם המצב הזה?
בואו נחזור לבסיס. חוק שעות עבודה ומנוחה נועד להגן על העובדים, בעיקר החלשים שבהם, ולמנוע את ניצולם בידי המעסיקים. שימו לב מתי הוא נחקק: בשנותיה הראשונות של המדינה, כאשר התפישה השלטת הייתה סוציאליסטית ומפלגות הפועלים שלטו ביד רמה. כלומר: זה חוק חברתי, לא חוק דתי. נכון שמאז השתנו הרבה מאוד דברים, אך העיקרון הבסיסי נותר בעינו: למנוע את רמיסת זכותו של העובד ליום מנוחה ומשפחה. במציאות הקפיטליסטית הנוכחית, יש לו חשיבות גדולה מאי פעם.
בישראל של שנת 2015, יש שני ימי מנוחה לעובדים היהודים: שישי ושבת. היום העיקרי היה ונותר שבת, שכן הפעילות העסקית והמסחרית בה פחותה בהרבה מאשר ביום שישי. זה מאפשר לעובדים באותם בתי עסק לנפוש עם קרוביהם וידידיהם ביום בו רובם אינם עובדים. לכפות עליהם לעבוד בשבת - זהו בדיוק המצב אותו ביקש המחוקק למנוע.
ענף הכדורגל הוא עתיר כוח אדם. מדובר במאות משחקים מדי שבת, מגילאי הילדים ועד לבוגרים. בכל משחק כזה יש שחקנים, מאמנים, צוות מקצועי, צוות רפואי, שופטים, סדרנים, קופאים, מוכרי מזון, מפעילי חניונים ורבים אחרים. בהערכה זהירה, ענף הכדורגל מעסיק מדי שבת עשרות אלפי אנשים. מן הצד השני, קיום המשחקים בשבת מהווה אפליה קשה של שחקנים וצופים דתיים - אפליה שכל-כולה נובעת מאמונתם הדתית; ונא לזכור שמדובר לפחות ב-20% מתושביה היהודים של ישראל.
המחלוקת הנוכחית סביב המשחקים בשבת החלה מהשטח - מכמה כדורגלנים שומרי מסורת שפנו לבית הדין לעבודה נגד הפגיעה בזכויותיהם. בית הדין עשה את המובן מאליו - קיים את החוק: הוא הורה להתאחדות לדאוג לקבל אישור מהשר הממונה. והשר הזה, מה לעשות, הוא אדם דתי שנבחר לכנסת ברשימה דתית ועל מצע דתי. כלומר: אריה דרעי רוצה לקיים גם את החוק וגם את המצע בשמו נבחר - ועל-רקע זה הוא סופג איומים. עולם מטורף.
זה לא שאין פתרון. ראשית, בענף הכדורסל משחקים מזה שנים באמצע השבוע, וזה לא מפריע לו להצליח בזירה הבינלאומית (הקבוצתית והלאומית) עשרות מונים יותר מאשר ענף הכדורגל. שנית ועיקרית, יש את יום שישי ויש את מוצאי שבת. שעות הערב הקרירות מתאימות הרבה יותר מאשר שעות הצהריים הלוהטות לקיום המשחקים, גם מבחינת השחקנים וגם מבחינת הקהל.
הנה נעיף מבט לאירופה, אליה אנחנו משתייכים מבחינה ארגונית ברוב ענפי הספורט ואליה אנו רוצים להידמות. מבין ליגות הכדורגל החשובות ביבשת, האיטלקית היא היחידה בה רוב המשחקים מתקיימים ביום המנוחה העיקרי - יום ראשון. בגרמניה מתחלקים המשחקים בערך חצי-חצי בין שבת ליום ראשון, ואילו באנגליה ובספרד כמעט כל המשחקים מתקיימים בשבת, מה שמאפשר גם לפעילים בענף וגם לאוהדים לבלות את יום ראשון עם משפחותיהם. המקבילה אצלנו היא לשחק ביום שישי ולתת מנוחה בשבת.
את עיני ובאומן כל זה לא מעניין. על באומן אינני מתפלא: פרסומאי עשיר שנשכר בידי המיליונרים שהקבוצות בבעלותם. אבל עיני הרי היה מנהיג פועלים, הוא אמור לדאוג יותר מכל אחד אחר לזכויותיהם של כל אלו שנאלצים לעבוד בשבת. אופס, נזכרתי: כיום עיני מייעץ להנהלת בנק דיסקונט מול עובדי הבנק - מה שאומר שהאידיאולוגיה הפועלית שלו היא עניין של פוזיציה וכסף.
אז מה נשאר להגן על רבבות המועסקים בשבת? אריה דרעי. זה שניהל את קמפיין השקופים, זה שרוצה למצב את עצמו ואת מפלגתו כמגיני החלשים. הנה יש לו הזדמנות פז לעשות בדיוק את זה, בשילוב עם אמונתו הדתית.
