אין זה מקרה נדיר שבנדירים שמתדיינים הבאים להתדיין אצל שופטי/שופטות בתי-משפט שלום, באחד מ-30 בתי משפט השלום
בהם מכהנים, כיום, 233 שופטי/שופטות שלום, בעלי ותק של חמש שנים ומעלה, שחוקים, מעבודה תובענית ובעיקרה - בלתי מתגמלת נפשית, בעליל, שעה שהם אינם זוכים לקידום משך שנים רבות ולממש שאיפותיהם, לכהן כשופטים בבתי-המשפט המחוזיים, משך כל תקופת כהונתם הממושכת הזו, כשופטי/שופטות בתי-משפט השלום נאלצים לפגוש לצערנו, כי רב, לא פעם אחת, אלא פעמים הרבה - בשופטים/שופטות קצרי רוח, אשר דומה שהדבר האחרון שרוצים הם לעשות - עת ניצבים בפניהם מתדיינים אלה וגם/או אחרים - הוא לשפוט ולהכריע, בעניינם הם.
השחיקה נותנת אותותיה, בחלק מציבור שופטים ושופטות ותיקים/ותיקות, מתוסכלים/מתוסכלות אלה, ככל עובד אחר, שאינו זוכה לקידום, כאשר שופטי בית המשפט העליון - ובכללם שלושה משופטי בית המשפט העליון, היושבים בוועדת הבחירה לבחירת שופטים, כולל נשיאת בית המשפט העליון אינם מכירים אותם, מקרוב, אינם יודעים, דבר וחצי דבר, אודות תסכוליהם, בעיותיהם, רצונותיהם ומאוויהם, בכל הכבוד הראוי. רק במקרים נדירים נדירים שבנדירים כאשר באים מגיעים מים עד נפש, כאשר קורה "פיצוץ" וגם/או מתרחש אירוע חריג אחר, על-ידי מי מהם/מהן, הזוכה לכותרות - הרי אז, ורק אז "זוכים" השופטים/השופטות ה"בעייתיים"/ה"בעייתיות", למידת הקשב המינימאלית, שהיו הם/הן זכאים/זכאיות לה, מלכתחילה, ככל עובד שחוק אחר. ציבור השופטות והשופטים זכאי לקבל יחס מינימאלי של הקשבה לבעיותיהם, מצד הנהלת בתי המשפט והמערכת השיפוטית
מלכתחילה תחת לקבל יחס זה
בדיעבד ולאחר מעשה אך ורק מחמת התפרצות, על-רקע גבולי של כמעט התמוטטות נפשית של מי מהם/מהן, מחמת תסכול וגם/או מחמת חוסר התייחסות וגם/או בשל חוסר תגמול נפשי ראוי ונאות, לעבודתם/לעבודתן השוחקת והמאומצת של ציבור שופטים ושופטות אלה.
אתמול בכנס השופטים והרשמים, שהתקיים לקראת פתיחת שנת המשפט הקרובה, נאמה נשיאת בית המשפט העליון, כב' השופטת,
מרים נאור, נאום מעומק הלב, על-רקע הביקורת הציבורית, שנמתחה, בקשר למינוים של כב' השופטות בדימוס,
עדנה ארבל ואורית אפעל-גבאי, לצורך מיון מי מקרב ציבור השופטים/השופטות, שיזכו כי שאלת קידומם לערכאה גבוהה יותר
בעיקר קידום שופטים ושופטות, מבתי-משפט השלום הרבים, הפזורים בכל רחבי הארץ, לששת בתי-המשפט המחוזיים, הממוקמים בירושלים, תל אביב, חיפה, לוד, באר-שבע ונצרת. הנה לשון הדברים הכנים והנרגשים של נשיאת בית המשפט העליון, שאמרה - בין השאר - בכנס זה, דברים, כדלהלן:
"תפקידה של הוועדה, כפי שמבהיר גם שמה, הוא להוות גורם מייעץ בלבד. הוועדה המייעצת היא לא ועדת "סינון", וכמובן שהיא לא "פוסלת" מועמדים. מתכונת עבודה זו - אשר לפיה יש לוועדה תפקיד מייעץ ואין בה כדי לשנות מהמתכונת המקובלת של תהליך מינוי השופטים - לא השתנתה בשמונה השנים שחלפו מאז הקמת הוועדה לראשונה.
אומר גלויות עיסוקיהם הרבים של נשיאי בית המשפט העליון לדורותיהם אינם מאפשרים להם לערוך בעצמם בדיקה מקיפה לגבי כל שופטי השלום המכהנים יותר מחמש שנים. אלה מכם שהגיעו לוועדה נחשפו רק לראיון עמם. אולם לכך קודמת עבודת הכנה, ועבודה רבה אחרי הראיון.
כדי לסבר את האוזן: על-פי הנתונים שבהנהלת בתי המשפט, בבתי משפט השלום מכהנים כיום 233 שופטים בעלי ותק של חמש שנים ומעלה.
אכן, הנשיאים מוסמכים להעלות שמות גם בלי שהמועמד עבר את הוועדה המייעצת וכך גם שרת המשפטים או שלושה מחברי הוועדה לבחירת שופטים כאחד. אולם, נוכח ריבוי המועמדים וכובד המשימה זקוקים הנשיאים לסיוע ולייעוץ. זה לא ריאלי לצפות שעל סמך ראיון אישי של עשרים דקות יחליט נשיא בית המשפט העליון שמועמד מתאים לקידום.
רק מעטים מפסקי הדין הרבים הניתנים בבתי משפט השלום מגיעים לדיון בבית המשפט העליון במסגרת בקשות רשות ערעור. באמת קשה לומר כי שופטי בית המשפט העליון מכירים את פסקי הדין של שופטי השלום דרך עבודתם היומיומית. ציבור המתדיינים והמועמדים עצמם זכאים לכך שהליך הקידום יהיה מעמיק ומקיף ככל האפשר.
עבודתה המאומצת והמסורה של הוועדה המייעצת, הפועלת בהתנדבות מלאה, הוכיחה את עצמה מיום הקמתה. בפעילותה החשובה סייעה הוועדה בפועל להגדיל - לא לסנן, אלא להרחיב את מספר המועמדים לקידום, שעניינם הובא לדיון בפני הוועדה לבחירת שופטים.
בכך מגשימה הוועדה המייעצת את מטרתה - מתן סיכוי שווה והוגן לכל השופטים הרואים עצמם מועמדים לקידום, תוך שמירה על איכותה הגבוהה של השפיטה בישראל. שיפור הליך הקידום של שופטי השלום הוא אינטרס מערכתי כולל.
קידומם של שופטים לבית המשפט המחוזי אינו מהווה אך עניין אישי לגבי שופטת או שופט מסוימים.
ככל שיתמנו לבתי המשפט המחוזיים השופטים המנוסים והטובים ביותר, כך יזכה הציבור לקבל את השירות המיטבי ביותר ממערכת המשפט. מדובר בפירמידה צרה. לצערי לא ניתן לקדם את כל האנשים הטובים והמסורים שבמערכת. יש 414 שופטים בבתי משפט השלום, ולעומתם יש רק 188 שופטים מחוזיים". (ההגדלות, ההדגשות, בקו אחד ובשני קווים, שלי - ח"ש).
גילוי נפש נדיר זה,
מפיה של נשיאת בית המשפט העליון, כב' השופטת, מרים נאור, מחייב עריכת בירור ובדיקה מקפת בידי הנהלת בתי-משפט, אודות שופטות ושופטי בתי-משפט השלום, שברור לכל - למי המצוי בתוך תוככיה של המערכת, כי הם לא יקודמו - לעולם - לבתי-משפט מחוזיים, כמו-גם להביא להקמת מנגנון שיגרום לזירוז יציאתם של שופטים/שופטות אלה, לגמלאות מוקדמות,בתנאים משופרים,
כל זאת, כדי שהם יפנו מקומם לדור חדש, נמרץ ובלתי שחוק, בעליל. בכל הכבוד הראוי שיש לנו למערכת המשפט, בכלל ולציבור השופטות והשופטים, בפרט -
ויש כבוד, כלשון הפתגם העממי הרי שופטים ושופטות הם בני תמותה, ככל ילודי אישה אחרים. הם נתונים ללחצים, לכאבים, להתפרצויות, למדנים, לשנאות,לקנאות, לאהבות, לשמחות, לתקוות -
ממש, ממש כמונו ואנו.
וזאת לדעת, להבין ולהפנים. עם מינויה של פלונית, לתפקיד שופטת וןגם/או עם מינויו של אלמוני, לתפקיד שופט, ייתכן שיגבה - במעט - לבם, אך המערכת הרגשית שלהם, זיכרונותיהם, טעמיהם, ערכיהם התרבותיים ושאר תכונות אנוש, שליוו אותם עד תאריך מינויים לתפקיד השיפוטי,
ימשיכו ללות אותם, עד יום מותם, לאחר אריכות ימים ושנים, כשאר ילודי אישה מן השורה. נאומה הכן והמרגש של נשיאת בית המשפט העליון, כב' השופטת, מרים נאור, חייב להביא באופן מיידי, לכך כי בצד המשך קיומה והתייעלותה של ועדת המיון, שהוקמה לצורך קידום שופטים ושופטות ראויים, תוקם ועדה שתורכב מאנשי מקצוע (פסיכולוגים, פסיכיאטרים, יועצים ארגוניים ואחרים) שתבדוק התנהגותם והתנהלותם של שופטי ושופטות שלום, בעלי ותק של חמש שנים ומעלה,
שברור לכל, כי הם - בכל הכבוד הראוי - "נתקעו" בתוככי תוכה של המערכת השיפוטית - ולעולם, לעולם, לא יזכו הם לקידום לבתי-המשפט המחוזיים. ציבור אזרחי מדינת-ישראל, המממן בכספי המיסים שמשלם הוא למדינה
כמו-גם באמצעות תשלום אגרת משפט, גבוהה למדי, עת מגיש הוא תביעות אזרחיות קיומה והתנהלותה של מערכת המשפט, מממן - בעקיפין - בצורה זו משכורותיהם של ציבור השופטות והשופטים. ציבור זה זכאי לקבלת תמורה ראויה בעד האגרה שמשלם הוא, בכל הכבוד הראוי.
מן הראוי הוא, כי מי מציבור השופטים והשופטות שנשחק בתפקידו, וגם/או מי מהם היודעים/היודעות, כי אופן קידומם לבתי-המשפט המחוזיים נחסם - לחלוטין - בפניהם, יידעו כי קיימת ועומדת בפניהם, תוכנית מתגלמת של פרישה מרצון, גם קודם לגיל 70 שנה. כך תיפתח דרך לרענונה של מערכת המשפט, משופטים/שופטות נרגנים, רגוזים וקצרי רוח, בכל הכבוד הראוי, שלא רק שלא תורמים לכבודה של מערכת המשפט, אלא מחבלים בה ופוגעים בתדמיתה.
מי מציבור שופטות/שופטים "תקועים" אלה, בכל הכבוד הראוי, שלא יפרשו ממשרותיהם השיפוטיות - מרצונם הם הרי פתוחה הדרך בפני מערכת המשפט לפלוט אותם מקרבה, בדרך אמפטית שלא תפגע בכבודם/בכבודן. כך, ורק כך! - תוכל מערכת המשפט לתפקיד, תוך קבלת הוקרה, שביעות רצון ואהדה מציבור צרכניה, בכוח ובפועל וכך תוכל גם, סוף-סוף בכל הכבוד הראוי מערכת המשפט להעניק השירות הראוי, הנצרך והנדרש, מעשה של יום יום ושעה שעה, לציבור צרכניה, בכוח ובפועל.