הכנסת אישרה את מתווה הגז ברוב של 59 בעד ו-51 נגד, לעניות דעתי ההצבעה פסיכולוגית, ולכל היותר ניצחון שמטרתו לקדם דבר אחר רק לא את נושא הגז, שכן ההצבעה צריכה להיות על המהות העברת סמכויות שר הכלכלה לחתום במקום חתימת הממונה על ההגבלים העסקיים על סעיף 52 לחוק הגבלים עסקיים המאפשר לשר הכלכלה במקרים מיוחדים כגון: ביטחון ויחסי חוץ לחתום במקום הממונה. מעל הכול הסוף לא ברור שכן יש כאן עקיפה ו/או מעקף של בית הדין להגבלים עסקיים עם כל המשתמע מכך, ולכן זה לא יעמוד במבחן ביקורת בג"ץ.
שחקנים בהצגה
מי שישב וצפה בהצבעה על אישור מתווה הגז, לא יכול שלא לתהות ולשאול את עצמו על מה ולמה ההצבעה היום על מתווה הגז, שכן היא לא מקדמת במאומה את מתווה הגז מול ו/או עם תאגידי הגז, לכל היותר זו הצבעה סמלית פסיכולוגית. מעבר לכך, כל עוד שר הכלכלה על יחתום במקום הממונה על ההגבלים העסקיים, לא יהיה הנושא בא על פתרונו, ודרעי כאמור לא יעז לחתום כדי שיחליף את חתימת הממונה. כפי שידוע לכול הממונה סירב לחתום ולכן נאלץ לעזוב את תפקידיו כממונה על ההגבלים העסקים, עד לבואו של ממונה אחר ובא לציון גואל.
הצבעה פסיכולוגית ויריית פתיחה למה?
עדיין נותרה השאלה למה נועדה הצבעה על אישור המתווה הגז בכנסת? אם זה לא מקדם אותנו בדבר. מה שהיה ברור שזה מעמיד את
מפלגת כולנו ובראשה את
משה כחלון שנישא על הגל החברתי בפני מבוכה לא קטנה. אישור מתווה הגז הוא אנטי חברתי והצבעת כולנו בעד המתווה, נועדה להוריד את המסכה מעל מפלגת כולנו.
ויש רק לתהות איזה נזק גדול עשה נתניהו לשר האוצר משה כחלון, כישלונו של שר האוצר כחלון מעצים רק את נתניהו בתפקידו כראש
ממשלה ודוחק פוליטית את כחלון לשוליים כפוליטקאי שלא עומד בדיבורו. מה שמעניין את חברי הכנסת של כולנו זה רק הקריירה האישית שלהם - לא הדיור ולא יוקר המחיה, ובטח לא השכבות החלשות.
בחירות בפתח
מי שראה את תוצאות ההצבעה ואת שמחתם של ראש הממשלה ושר האנרגיה, מבין שנתניהו ירה את יריית הפתיחה וההצבעה על מתווה הגז הייתה הכנה לבחירות מוקדמות. למי שצופה בפולטיקה הישראלית מבין שתוך חצי שנה נתניהו מכריז על פיזור הכנסת ותוך שנה יש לנו כאן בחירות. אני מניח כאן את הערכתי כאן, וצפיתי אותה כבר לפני חודשים ספורים. נתניהו חוזר על החיסול הממוקש שעשה לשר האוצר הקודם,
יאיר לפיד. הצלחתו של כחלון מהווה מכה לא קלה לנתניהו, שכן שר האוצר הנוכחי מבשר על עידן אחר בפוליטיקה הישראלית, ונתניהו לא יכול להרשות זאת לעצמו הואיל וההצבעה על מתווה הגז מהווה דגל סמל לחברה צודקת וצדק חלוקתי.
מפלגת כולנו כאמור הצביעה בעד אישור המתווה ותמכה בהסכם עם תאגידי הגז. למעלה מכך, נמצא שמרבית חברי הכנסת של כולנו נגועים בצורה זו או אחרת בניגוד עניינים - ניתן לומר על חברי כולנו שהם מפלגה חברתית?.
כל הסימנים מצבעים שיש בחירות תוך שנה, כפי שציינתי לעיל, תחילה מחלקים סוכריות, הפחתות במסים ועוד. נתניהו נכנס למבוי סתום בנושא אישור המתווה ולכן הוא לא יכול להרשות לעצמו שכל חבר כנסת יחזיק במקום שלא נוח לו. יתרה מזו, נתניהו מפרסם בדף הפיסבוק סרטון "הישגים" שם הוא מציין: "מה לא מספרים לכם בחדשות". אם זה לא סימן מהו סימן?. להשלמת התמונה גם חזרתו של עמיר פרץלמפלגת האם שלו, מלמדת אותנו שגם הוא מבין שיש להיערך לבחירות הממשות וקרבות לכנסת וקודם לכן לראשות מפלגת העבודה.
רה"מ יצא בהצהרה - "אתם רואים כאשר אני נחוש אני משיג הכול, נותר עוד מכשול אחד ויהיה פה זרימת של כסף שיוריד את יוקר המחיה ויזרים כסף לחינוך ולרווחה ולבריאות של האזרחים". האומנם ? - ראינו שבהסכם הגרעין של ארה"ב עם אירן נתניהו לא השיג את מה שהוא רצה, למעלה מזה, אפשר לומר שהוא ניהל את המאבק בכישלון גמור.
סוף דבר הכול נשמע
ביטחון עצמי מופרז של ראש הממשלה מבשר לא בדיוק הצלחה לא לו ולא לעם ישראל. מניסיון העבר אני לא מאמין לאף מילה, וימים יגידו מי צדק?.
כמה סמלי שבין הצבעה על מתווה הגז עולה השידור הזה של פנים אמתיות היום (הילדים האבודים רק בישראל) המהווה כתב אישום חריף. למי שחי בסרט ומוחא לעצמו כפיים (התשובה היא רק חוק יסוד זכויות חברתיות,ייצר איזון ביו מי שחי בסרט למציאות החיים בישראל)
שר הכלכלה עומד נחוש שלא לצאת לנבצרות או לחתום על סעיף 52 במקום הממונה על ההגבלים העסקיים. השאלה היא האם מינוי היועמ"ש של משרד הכלכלה כממלא-מקום לממונה על ההגבלים העסקיים הוא סימן לבאות. חתימה על סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים - האם זה תרגיל מבית מדרשו של אריה מכלוף דרעי?
