מונה לדיין למרות שביצע עבירות בנייה

מינוי 22 דיינים חדשים הוא אירוע משמח. ההצלחה למנות כשליש מהם מתוך הציונות הדתית - הנחשבת למגזר המעורב בדעת עם הבריות הרבה יותר מן החרדים האשכנזים ומש"ס - היא גם עניין שיש לברך עליו. אולם פרט אחד קטן הנוגע למינויי הציונות הדתית מעיב על החלטת הוועדה למינוי דיינים מאמש, ולמעשה על ההליך כולו.

בין שמות הדיינים בעלי הזיקה לציונות הדתית שמונו לבתי הדין האזוריים נמנה גם הרב אברהם זרביב. כפי שחשפנו כאן, ב-News1, כבר לפני שנה, מדובר בעבריין בנייה ובמי שלאחר שבנה את ביתו מחוץ לתב"ע של היישוב בית אל שבו הוא מתגורר, השתמש במעמדו כחבר המועצה המקומית כדי לקבל בדיעבד היתר בנייה. אותו היתר בנייה הוא חסר תוקף, משום שלמועצה המקומית אין כל סמכות לתת היתרי בנייה בשטחים שאינם כלולים בתב"ע שלה. אולם למרות זאת, התעקש זרביב לקבל את האישור, על-פי החשד - על-מנת להשתמש בו לקבלת מימון בנקאי לבנייה.

אלה עיקרי החשיפה הנוגעת למעשיו של הדיין זרביב, הנמצא כיום במעמד של שופט במדינת ישראל:

• זרביב ביצע, לכאורה, עבירות בנייה כשבנה את ביתו בשכונה הצפונית בבית אל. עד לבחירות המוניציפליות אחרונות כיהן זרביב כחבר המועצה המקומית בית אל. שלוש פעמים הגיש זרביב בקשה לאישור תוספות בנייה בביתו. אולם בקשתו נדחתה על-ידי מי שהיה אז היועץ המשפטי של המועצה המקומית בית אל בטענה כי ביתו נמצא מחוץ לתב"ע וכי לוועדה המקומית לתכנון ולבניה אין כל סמכות לאשר בנייה במגרש המדובר. למרות הדחייה הגיש זרביב את בקשתו פעם נוספת, אך גם אז נדחתה בקשתו בשל התנגדות חברי האופוזיציה במועצה. רק בפעם השלישית שבה הגיש את הבקשה, במאי 2010, הצליח להשיג את האישור הנכסף בתמיכת חמישה חברי מליאה.

• לידי News1 הגיעו ראיות המעידות כי במסמך בקשה מספר 20090057 מתאריך 6 במאי 2010 נכתב כי במגרש בן 485 המטרים הרבועים שעליו ניצב ביתו של זרביב ניצב בית בן שתי קומות. הקומה הראשונה - בת 174.4 מ"ר והשנייה בת 161 מ"ר. זרביב ביקש מן הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לאשר לו תוספת של 20.23 מטרים בקומה הראשונה, תוספת של 24.31 מטרים בקומה השנייה ותוספת של קומה שלישית בת 177.79 מ"ר. הבית כולו פוצל לשתי יחידות דיור. מסמך נוסף של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מאותו תאריך מציין כי בקשתו של זרביב להרחבת מבנה קיים ברחוב יהודה המכבי אושרה וכי אושרה תוספת בנייה מקסימלית של 330 מ"ר. עוד עולה מאותו מסמך, המפרט את הנוכחים בישיבה, כי זרביב עצמו נכח בישיבה שבה נדונה בקשתו תוך מה שנראה כניגוד עניינים חמור. בעוד בהחלטה אחרת הנוגעת לבני משפחה של חבר ועדת התכנון והבנייה נכתב כי ההחלטה התקבלה בהיעדרות אותו חבר - לא נכתבה כל הערה דומה ביחס להחלטה אודות הבנייה במגרשו של זרביב.

• הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בבית אל לא הייתה מוסמכת לדון בבקשתו של זרביב. זאת, בשל העובדה כי בית המידות של זרביב שברחוב יהודה המכבי בבית אל נמצא מחוץ לתב"ע של המועצה - לאישור שניתן לו להרחבת הבנייה לא היה כל תוקף. זאת, משום שסמכותה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה נוגעת אך ורק לשטחים שבתחום השיפוט של המועצה.

משמעות הדברים חמורה ביותר. לא זו בלבד שחבר המועצה דאז והמועמד לדיינות דהיום מתגורר בבית שמעולם לא קיבל אישור בנייה בר תוקף ולא זו בלבד שהמסמכים מעידים כי כנבחר ציבור פעל תוך ניגוד עניינים חמור בהשתתפות בישיבה שבה נדונה בקשתו הפרטית להרחבת בנייה, אם אכן פנה לקבל מימון בנקאי לבניית ביתו תוך שהוא מסתמך על אישור הבנייה שהונפק לו ללא כל סמכות על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה - הרי שניתן יהיה לדבר אולי אף על עבירות חמורות מכך.

באותה חשיפה, מלפני שנה, נכתב שלזרביב גם עבר פלילי הנוגע להסגת גבול. מדובר בתיק שהתנהל בשנת 2003 אודות פלישת זרביב ורעייתו לבית שבבעלות פלשתיני שהיה בכפר עין יברוד, מחוץ לגדרות היישוב בבית אל. בית המשפט קבע כי זרביב ורעייתו עברו עבירה של הסגת גבול, אך השתמש בסמכותו ולא הרשיע אותם אלא הסתפק בגזירת 300 שעות לתועלת הציבור שיושתו עליהם. בני הזוג זרביב ערערו על הכרעת הדין וטענו כי לא חל יסוד נפשי המבסס את עבירת הסגת הגבול. טענה זו נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים באופן מוחלט.

הבוקר נודע ל-News1 כי כשעלה שמו של זרביב בפני הוועדה למינוי דיינים נבדק רק עניין התיק הפלילי שלו, שנדון בבתי המשפט. הבדיקה העלתה כי התיק התיישן ונמחק ועל כן אושר המינוי. חבר בוועדה ציין כי הוועדה כלל לא דנה בעניין הפרסומים על-אודות הבנייה הלא חוקית שביצע ובעניין אישורי הבנייה שקיבל על אותה בנייה בעת שהיה חבר המועצה המקומית בית אל.