בדיחה של מינוי מפכ"ל...לשעבר

גם יום הכיפורים לא סייע למקבלי ההחלטות בישראל לכפר על עוונם. הפסאודו-משילות מבית היוצר של ממשלות ישראל זועק לשמיים, ואפילו קולות השופרות לא הצליחו להפיל את מסך הטיפשות ולטעת במנהיגינו מעט תבונה כנדרש כסף מינימום לפני כניסתם לתפקידיהם הרמים. ממש בדיחה על חשבון הציבור. גם הטיעונים של המרוצים מחיסולו הציבורי של הירש נשמעים כמו רטוריקה קלוקלת, אינפנטילית, על גבול הפיגור, אם לא יותר מכך.

למקרא דברי הסנגוריה של ראש הממשלה ושל השר לביטחון פנים עת פרסמו את שמו של הירש כמועמד אולטימטיבי לתפקיד המפכ"ל, ניתן להתרשם, בטעות כמובן, שהמדובר ב"לידה" מאוד חלקה ומוצלחת, ללא סיבוכים, ובהיוולדו של הבן המוצלח שיימשח ל"מלוכה" על ממלכת המשטרה. לא מיניה ולא מקצתיה. לא, לא חלילה משום שהירש אשם במשהו. ייאמר בריש גלי: הירש לא פשע ולא חטא כל אימת שאשמתו לא הוכחה בבית משפט, ולא ברחוב ובמסדרונות הפוליטיים מלאי האנרגיות השליליות, ציניות ואגו-מאניה בלתי מוגבלת.

הירש לא אשם שהשר בחר בו ללא כל בדיקה מקדמית, ללא כל התייעצות משפטית, לפחות עם היועץ המשפטי לממשלה. לו היה השר מתגבר על מחסומים פסיכולוגיים כאלה ואחרים שרק מומחים בתחום יכולים לאבחן כראוי, הרי הצעד הראשון היה צריך להיות לפנות אל אותם גורמים המוסמכים לדווח לו אם הירש נקי מכל חקירה, גלויה או סמויה, חשדות לפלילים וכדומה.

למען האמת, ארדן אינו היחידי שחטא בחטא היוהרה. ההיסטוריה הפוליטית של ישראל מלאה עד גדושה בדוגמאות. בצורה זו או אחרת, מבלי שהסיבות ממש זהות, פרשת הירש דומה להפליא לפרשת גלנט, פרשת פרנקל וכדומה. מהי המסקנה?: זהו בעצם דפוס הפעולה של מנהיגי ישראל בבואם למנות עלינו בעלי תפקידים מן החשובים שיש. ממשלת ישראל החליטה על מינויו של גלנט לרמטכ"ל ורק מסמך הרפז סיכל את כניסתו של הלה לתפקיד. כך לגבי הירש, ושוב הדפוס הכה נלעג המקונן במחוזותינו. במקום לבסס תהליך מסודר, מובנה היטב, מאורגן ויעיל לאיתור בעלי תפקידים בכירים, ממשיכים בחלטורה הבזויה.


להמשיך בחקירה בעניינו


מן ההיבט האישי, הירש נותר אפוף עננה כבדה. החשדות לא התבררו עד תומם. האיש לא נוקה ואין לדעת אם וכאשר יעשו זאת שלטונות החוק. הירש הוכתם מבלי שניתנה לו האפשרות להוכיח את חפותו. לא מן הנמנע שלא היה מצליח במסעו הארוך, אך איפה הזכות הבסיסית לשם טוב אם כל ההליכים הופסקו באמצע? על היועץ המשפטי לממשלה להורות להמשיך בבדיקה עד שהתמונה תהיה בהירה. מחובתו של היועץ המשפטי לממשלה להודיע לציבור מה העלתה החקירה ומה מסקנותיו.

ראש הממשלה, השר ארדן ומקהלת המעודדים והמעודדות מבית היוצר של קליקת הפוליטרוקים החלו להשמיע טענות קשות נגד המשפטיזציה, נגד המשפטנים, נגד ועדות האיתור, נגד ונגד וכולם. באורח פלא, אין להם שום טענה כלפי עצמם. גם פן זה של הפוליטיקה הישראלית אינו זר. באים בטענות נגד המשילות כאשר המושלים מתפקדים מתחת לכל ביקורת. השיטה גרועה והם טובים. לא יאומן. כל שיטת ממשל שלא תאומץ, תהיה הטובה ביותר עלי אדמות, כל אימת שהמושלים יישארו אותם מושלים, שום דבר לא ישתנה. די והותר. מספיק עם הספינים.


מפכ"ל - לא משורות המשטרה


כמה שורות, לבסוף, לגבי אותם מפכ"לים לשעבר, ניצבים בדימוס שיצאו חוצץ נגד מינוי אדם מחוץ לשורות המשטרה, וודאי מינויו של הירש. הטענה העיקרית שלהם הייתה שהמדובר בגוף מאוד מקצועי, מאוד מסובך, ורק אדם מבפנים מסוגל לנהל את הארגון כפי שצריך. ובדיוק כאן, נשאלת השאלה: כל אימת שרק אנשים מתוך המשטרה מונו לתפקיד מפכ"ל, המשטרה כן תפקדה טוב? האם אותם ניצבים בדימוס שהופרשו/פרשו יכלו, באופן עקרוני, להתמנות לתפקיד מפכ"ל כי הרי הם ידעו היטב איך צריכה המשטרה לתפקד?

אם זיכוני אינו מטעני, המשטרה אינה נמצאת כיום באחת השעות המפוארות שלה, בלשון המעטה, למרות שהמפכ"ל האחרון שפרש היה חלק מן המשטרה. לפיכך, אומר למלעיזים רמי-המעלה ששירתו במשטרה בתפקידים בכירים: תפסיקו לבלבל את המוח ולהטעות את הציבור. מפכ"ל משטרה טוב יכול לבוא משורות המשטרה וגם לא. הכל תלוי באדם העומד בראש הפירמידה. הלובינג שאתם עושים רק למען קצינים שבתוך משטרת ישראל אינו מכבד אתכם.

הסאגה הסתיימה לעת עתה. בעוד יום-יומיים או יותר, תחל סאגה אחרת עם הבאתו של מועמד אחר לתפקיד. משעמם לא יהיה.