|   15:07:40
דלג
  אתר זווית  
האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
ערימות של גזם [צילום: AP/R.S. Iyer]

יש חיים בשוליים

פרויקט שיקום אקולוגי ראשון מסוגו בישראל הופך את שולי השדות החקלאיים במועצות האזוריות לשטחי טבע פורחים המרוויחים הגדולים: הסביבה, התושבים והחקלאים עצמם המחקר המדעי יוצג בוועידה השנתית למדע ולסביבה 2015
06/10/2015  |   אתר זווית   |   כתבות   |   זווית   |   תגובות
   רשימות קודמות
  ננו-שרשרת וסוכה לתפארת
  רכבת ההפתעות
  המיתון טוב לסביבה
  מי במים ומי באש
  לוקחים את האוויר לידיים

עד לאחרונה, שולי השדות במועצה האזורית לב השרון היו החצר האחורית המוזנחת שלה. קצות הפרדסים היו אזורים שבהם מושלכת פסולת חקלאית, ומינים פולשים של צמחים גדלו בהם בצפיפות. המצב בלב השרון משקף בזעיר אנפין את תמונת המצב במישור החוף כולו: כ-60 אחוז משטח המועצה מהווה מרחב חקלאי, כ-30 אחוז שטח בנוי ופחות מחמישה אחוזים נותרו כשטחים פתוחים וטבעיים, המשמרים את נופי העבר של השרון.

לאחרונה, בזכות פרויקט שיקום אקולוגי ראשוני מסוגו בישראל - "חקלאות תומכת סביבה", המקום משנה את פניו ואת תפקודו. בחלקות רבות בין השדות פונתה פסולת חקלאית ונעקרו מינים פולשים. החקלאים הפסיקו לרסס קוטלי עשבים בין שורות העצים וזרעו צמחי בר מקומיים. התוצאות לא איחרו להגיע: פחות משנה אחרי השיקום, מגוון רב של מינים הגיבו לבתי הגידול החדשים-ישנים ושבו אליהם. כעת, החלקות המשוקמות בין השדות מתקרבות במגוון הביולוגי שלהן לשטחים הטבעיים, והחקלאים יוכלו ליהנות משיפור תהליך ההאבקה ומנוכחותם של אויבים טבעיים למזיקים בשדות.

בכינוס ה-43 של הוועידה השנתית למדע וסביבה, שתיערך השנה ב-14-12 באוקטובר באוניברסיטה העברית, יציג גדעון לרמן, מומחה לתכנון, את המדריך לתכנון וניהול שטחים פתוחים. מדובר בכלי תכנוני ראשון מסוגו בארץ שפותח בשלב הפיילוט בעבור מועצה אזורית לב השרון. על-פי המדריך לתכנון, השטחים הפתוחים מחברים בין הקהילה והמרחב הכפר. מבחינה יישומית, המדריך משלב את מעורבות הגופים הממשלתיים, המועצות האזוריות, החקלאים ואף את התושבים בסוגיות מגוונות ומציג כלים שקשורים ליחסי הגומלין בין החקלאות והסביבה ואת מקומם של תושבי המועצה בפעילות לשימור הסביבה.

השינוי מתחיל מלמטה

עושר מינים והימצאות מינים בעלי חשיבות אקולוגית, כגון מינים טורפים שאחראים להפחתת מזיקים, מעידים על בריאותה של המערכת האקולוגית ומהווים כלי להערכת תהליך השיקום

פרויקט השיקום האקולוגי החל לפני שלוש שנים כיוזמה של ד"ר עופר שטייניץ ממשרד החקלאות, בשיתוף אגף שטחים פתוחים של המשרד להגנת הסביבה, המועצה האזורית, מרכז המועצות האזוריות וחקלאים מקומיים. ההבנה בבסיס היוזמה הייתה שהמפתח לשימור סביבתי אינו רק קידום מדיניות סביבתית, אלא שיתוף הפעולה עם המועצה, התושבים והחקלאים. המועצות האזוריות חולשות על כ-85 אחוזים מהשטחים הפתוחים בישראל, ושמירתם ופיתוחם נמצאים באחריותן.

"המרחב הכפרי והמועצות האזוריות בישראל עוברות כיום שינוי משמעותי, יש יותר מודעות לסביבה ולבריאותה ולקשר בינה לחקלאות", מסביר אוריאל בן חיים, אחראי תחום חקלאות, קיימות וסביבה במרכז המועצות האזוריות. "מארג השטחים מורכב מסביבה אורבנית, חקלאית וטבעית. המטרה בפרויקט זה היא ליצור איזון בין שתי המערכות והצדדים לטובת הכלל - חקלאות תומכת סביבה, וסביבה תומכת חקלאות".

פעמיים בשנה יוצאים חוקרים לבחון איך משפיע השיקום על המגוון הביולוגי ואת תגובתם של בעלי החיים השונים לטיפול בשטח. ד"ר איתי רנן ואנשי המעבדה האנטומולוגית לניטור אקולוגי מאוניברסיטת תל אביב משווים את עושר מיני החרקים, בעיקר חיפושיות ונמלים, בין האזורים המשוקמים לשולי שדות שלא שוקמו וערוצי נחלים טבעיים בקרבת מקום. עושר מינים והימצאות מינים בעלי חשיבות אקולוגית, כגון מינים טורפים שאחראים להפחתת מזיקים, מעידים על בריאותה של המערכת האקולוגית ומהווים כלי להערכת תהליך השיקום.

פחות משנה בלבד אחרי השיקום גילה רנן ממצאים מפתיעים וחיוביים: החלקות המשוקמות בין השדות החקלאיים מתקרבות במדדי המגוון הביולוגי לשטחים הטבעיים. תוצאות אלו מעודדות ביותר את אביב אבישר, אקולוגית שמנהלת את הפרויקט מטעם המועצה האזורית, ואת דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים של רשות הטבע והגנים. "השטחים הפתוחים בלב השרון מצומצמים בגודלם. למעט שמורת אלוני קדימה ויער קדימה (יער אקליפטוסים נטוע, י.ו), אין שטחים פתוחים בכל המועצה האזורית", אומרת אבישר. "הברירה הטובה ביותר היא חוסר הברירה, ולכן החלטנו להרים את הכפפה. במצב הנוכחי, במדינה צפופה כמו שלנו, אין לנו פריבילגיה לאבד שטחים פתוחים, והחשיבות של תאי שטח אלה עצומה".

תיבות קינון לתנשמות
אירוס הארגמן [צילום: עומר גרנות]

במסגרת פרויקט השיקום נעקרו ראשית כל מינים פולשים כדוגמת טיונית החולות, קיקיון מצוי ושיטת המסוכות. במקביל, נזרעו צמחי בר מקומיים, חלקם בסכנת הכחדה, כמו אירוס הארגמן, אזוביון דגול, געדה קיפחת, חומעת האווירון ועוד. התוצאה היא שבאזור מושב עין שריד, למשל, שולי שדות שנוקו מטיונית החולות נהפכו כעבור שנה לשטח עם מגוון צומח עשיר. אחר כך הגיע גם מגוון בעלי חיים כגון חיפושיות, נמלים, דבורים, זוחלים ואף קיפודים.

לצד מועצת לב השרון, הפרויקט הסביבתי מיושם גם במועצה אזורית עמק חפר וברשות המקומית בקעת בית נטופה, בשיתוף איגוד ערים לאיכות סביבה סכנין. היוזמות השונות ופעילות השיקום האקולוגי בכל אזור הותאמו למאפיינים המקומיים הייחודיים לו. תהליך השיקום בעמק חפר, למשל, התרכז בהרחבת השוליים של נחל אלכסנדר, שמתפקד כמסדרון אקולוגי מרכזי, בהרחבת בתי גידול, בנטיעת עצים ובהוספת מינים מקומיים.

בכפרי בקעת בית נטופה, שבה החקלאות מגוונת ביותר ובעלת אופי מסורתי, נדרש מהלך מורכב יותר, שכלל קודם כל את רכישת אמון החקלאים על-ידי שיפור תנאי הארנונה. כמו-כן נערכה פעילות חברתית שמקדמת חקלאות עם היבטים מסורתיים של תושבי האזור, הופחת השימוש בחומרי הדברה והחל מעבר להדברה ביולוגית. לשם כך הוצבו תיבות קינון לתנשמות, שמשמשות מדביר טבעי לאוכלוסיית הנברנים. לצד אלה הוחלפו גדרות שמגבילות תנועת בעלי חיים ונעשתה הפחתה בעיבוד הקרקעות.

מגדילים את התועלת ההדדית

מה השלב הבא? שיקום ושימור אקולוגי של שטחים פתוחים הוא מושג חדש יחסית, ואינו פעולה חד-פעמית, אלא תהליך שדורש שנים של מעקב וליווי מקצועי. במסגרת הפרויקט התקיים ניטור של השיקום רק במועצה אזורית לב השרון, וגם הוא רק לשנים ספורות. "שמירה על השטח המשוקם תדרוש תחזוקה מינימאלית, ובכך טמון המפתח להצלחתה לטווח הארוך", אומרת אבישר.

אתגר נוסף הוא נושא הדרכת החקלאים. לדברי בן חיים, יש חוסר משמעותי בהדרכה ובליווי לחקלאים בתחום הסביבתי. הידע המדעי שנאסף דורש ניתוח והפצה בקרב המועצות והחקלאים, ונוצר מצב שבו רבים מהם פונים לגופי ייעוץ ותמיכה פרטיים. גם חלק גדול מהמימון נופל על כתפי המועצות האזוריות והתושבים עצמם, ויש צורך במעורבות גדולה יותר מצד גופי הממשלה האמונים על התחום.

ד"ר ענת לווינגרט, מנהלת אגף אגרו-אקולוגיה במשרד החקלאות וד"ר צפריר גרינהוט, מנהל התחום בשירות ההדרכה לחקלאי, מודעים לחוסר זה. לדבריהם, פערי הידע הקיימים מהווים אתגר משמעותי בשינוי התפיסה. הפרויקט נמצא בתהליך של התפתחות, ועוד לא ידוע מספיק על יישום שיטות שונות או על ההשפעה ההדדית בין הסביבה והחקלאות. קיימות הערכות בדבר התועלות הפוטנציאליות לחקלאים דרך שירותי המערכת האקולוגית. עלייה במגוון הביולוגי עשויה לתרום הדברה ביולוגית באמצעות השבת אויבים טבעיים למזיקים, זאת לצד שיפור של תהליך ההאבקה. אחת המטרות בשנים הקרובות היא להמשיך ולבחון את התועלות מהסביבה לחקלאות.

לצד חילוקי הדעות, מסכימים השותפים השונים בפרויקט שהשינוי שמתחולל כעת מבורך. חל שינוי בהבנת יחסי הגומלין בין החקלאות והסביבה, ממערכות בעלות אינטרסים "מנוגדים" לתפיסה שבה מופקת תועלת הדדית: חקלאות תומכת סביבה וסביבה תומכת חקלאות. שאיפות הפרויקט בשנים הקרובות הן לקדם את הידע בדבר התועלות ההדדיות בין החקלאי והסביבה ולהטמיע גישה המתבוננת במרחב, ולא רק בשטח המצומצם על החלקה החקלאית, וזאת בשיתוף האוכלוסייה המקומית.

פורסם במקור: זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לסיפורים נוספים של 'זווית' - עקבו אחריהם גם בפייסבוק
המחקר המלא יוצג בוועידה השנתית של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, 14-12 באוקטובר 2015, האוניברסיטה העברית - קמפוס אדמונד י' ספרא, גבעת רם, ירושלים.
תאריך:  06/10/2015   |   עודכן:  06/10/2015
יוני וייץ
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"את חייבת לפגוש את "השלישייה המנתחת" המדהימה הדרום-אפריקנית, שנחתה בעיצומה של המלחמה לעזור לפצועים", כך הודיע לי בן דודי, כירורג מוערך בביה"ח וולפסון, ביוני 1967 כשבועיים לאחר סיום מלחמה ששת הימים.
06/10/2015  |  שיה מלכין  |   כתבות
אחד היתרונות הגדולים שהכניסו הטלפונים החכמים לחיינו הוא היכולת להתמצא גם במקומות שאנחנו לא מכירים היטב. השילוב של יכולות מציאות רבודה עם Google Maps הוא דוגמה טובה לכך, כמו גם כמובן השימוש ב-Waze כדי למצוא את הנתיב הנכון מנקודה A לנקודה B גם במדינות שאנחנו לא בדיוק נוהגים לנסוע בהן כשאנחנו מאחורי ההגה.
06/10/2015  |  צבי קצבורג  |   כתבות
מדי שנה בשנה באים חגי תשרי בהמוניהם ומפרים לחלוטין את השגרה והאיזון השברירי שרק התחלנו לרקום מחדש עם סיום החופש הגדול. לא פלא שעבור רבים מאיתנו החזרה ליום-יום, לשעות משרד קבועות ולקצב העבודה התובעני מהווה אתגר רציני ואף גורמת לתסמונת פוסט החגים (post vacation syndrome).
06/10/2015  |  רון יריב  |   כתבות
על גבעה בלב שדות חקלאים בעמק יזרעאל, כקילומטר וחצי (הערכה) דרומית למושב תל עדשים שוכן בית העלמין תל עדשים. קבורים בו ותיקי העמק, חברי מושב תל עדשים לדורותיו וכן כמה מותיקי וחברי מושב כפר גדעון הסמוך לתל עדשים. בין הקבורים בו כידוע - הרמטכ"ל ה-11 של צה"ל, "רפול", רפאל איתן.
06/10/2015  |  אלי אלון  |   כתבות
שיכרון מוחלט של חושים - רק כך ניתן לאפיין את האוקטוברפסט - פסטיבל הבירה השנתי שנערך בימים אלה במינכן. בהבדל משנים קודמות התלווה השנה לפסטיבל מתח כבד, בגין הפליטים המוסלמים הרבים שמציפים בימים אלה את בירת-בוואריה. עד כדי כך הגיע המתח, שגורמים מוסלמיים מקומיים מצאו לנכון למחות כנגד קיום הפסטיבל, שבמרכזו שתיית-שיכר, המנוגד לרוח המסורת המוסלמית, הרואה בה פגיעה במאמיניה.
06/10/2015  |  ראובן לייב  |   כתבות
האפליקציות יגלו לכם: יש חיה כזאת?  /  תמר שטרצר
ננו-שרשרת וסוכה לתפארת  /  ד"ר דניאל מדר
רכבת ההפתעות  /  ד"ר דניאל מדר
המיתון טוב לסביבה  /  מאיה פלח
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
איתמר לוין
איתמר לוין
הממשלה של בנימין נתניהו, שכבר 14 חודשים יורקת בפרצוף של כל מי שאיננו שייך למחנה שלה, עושה זאת כעת ביתר שאת בכל כיוון אפשרי - ומעמידה את המדינה בסכנה קיומית
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il