יש לקוות כי הפעילות הנמרצת של הצבא והמשטרה שהחלה אחרי רצח החפים מפשע ברחוב הגיא בדרך אל הכותל המערבי, ורצח ההורים לבית הנקין, תתגבר סוף-סוף על זורקי האבנים והבקת"בים. אלה פגעו קשות בציבור המתנחלים, ולא רק. לרוב תושבי ישראל יש כיום קרובי משפחה בדרגה זו או אחרת ביהודה ושומרון. בממשלה לא הבינו, או לא רצו להבין במועד, כי הדאגה של חלקים גדולים בציבור בישראל, לקרוביהם ולבני ביתם, כולל כמובן לאלה שבשכונות עוטף ירושלים, עלולה להפוך מהר מאוד לבעלת משקל ציבורי משמעותי. לכן ההשתוללות הפלשתינית שניעורה לפתע, הפעם גם בשם הדת, הדאיגה את כולם. ולא רק את אלה שמעבר לקו הירוק.
פרחחות הסכינים והדם על הכבישים שהחלה כנגד הרכבת הקלה בירושלים לפני כשנתיים, הלכה וגברה, כשהיא מקבלת לגיטימיות בתוקף שתיקתם של גורמי הביטחון הרלוונטיים. גם אם נניח שקרובה עכשיו ההשתלטות על הפרחחים, דאגה זו תהיה תמיד תלויה באוויר כעננה שחורה על ראשם של המתיישבים. לכן ראוי שתושקע מחשבה מעמיקה יותר בגורמים שיצרו את האווירה המתלהמת ברחוב הערבי. בראש ובראשונה הגורמים שנתנו למערכה זו, הפעם, צביון של מלחמת דת בכלל וסביב מסגד אל-אקצה בפרט.
ראוי לזכור כי באינתיפאדה הראשונה והשנייה היסוד הדתי לא היה בעל משמעות מיוחדת, כפי שהוא כיום. האינתיפאדות לא היו מלחמות שהדת במרכזן. המנהיגות הפלשתינית, קרי, הנהגת אש"ף דאז, הגדירה את עצמה כתנועה לוחמת בלתי דתית, והדבר אף צויין באמנת אש"ף. ערפאת עצמו לא היה איש דתי. אלא שבמרוצת העשור האחרון הלך ארגון זה ואימץ יותר ויותר עמדות דתיות - פונדמנטליסטיות. גם העובדה שהלכה והחריפה ההתמודדות עם ארגונים אחרים, במיוחד עם החמאס, דחקה את אש"ף יותר ויותר לעבר הדת. אלא שהתפנית חלה בשנים האחרות ביתר שאת בשל פעילותו הנמרצת, תככיו ובעיקר שנאתו היוקדת של איש אחד, ורצונו העז להכשיל כל אפשרות של שלום: ראאד סלאח. איש זה שהוא שורש מר ולענה, הפגין שוב ושוב את יכולותיו הן בתחום הארגוני והן בכל הקשור להסתה חסרת תקדים כלפי ישראל. מעולם לא ניתן היה ליחס לאזרח ישראלי התבטאויות פרועות מהסוג הבוטה בו עשה שימוש ראאד סלאח. הפעם הסתה זו לא כוונה "רק" כלפי מדינת ישראל, אלא גם כלפי היהודים. כלומר תושבי המדינה שאינם מוסלמים.
כך קרה שמעשי הרצח הנתעבים של פורעים ערבים השכיחו מאיתנו את מעלליו של האיש האחד הזה שהבעיר את השטח. במהלך 20 השנים האחרונות ליבה ראאד סלאח שוב ושוב את המהומות: הכינוי "שייח' אל-אקצה", הוצמד לו בהתאם. הוא יצק שמן על המדורה עד שבעשור האחרון הייתה זו לאש גדולה, בלתי נשלטת. במהלך השנים הוא גם הקים לעצמו בצפון לגיון גדול של אוהדים פנאטיים. כאשר ראה כי טוב החל לעשות אותו דבר גם בנגב. החרפות והגידופים שהוא מכוון כלפי ישראל הם במסגרת
חופש הביטוי המהולל והמקודש בעיניי משפטני ישראל.... הוא גם המעסיק ומשלם המשכורות לעשרות הנשים (מהמגזר הבדואי בעיקר), המנאצות במילים קשות כל ישראלי העולה להר-הבית. כל זאת בהנחה נכונה שממשלת ישראל ה"ג'נטלמנית", בעיקר כלפי הנשים המייללות, לא תפעל נגדן בחוזק יד. חופש הביטוי, כבר אמרנו?
עכשיו יושב לו המסית והמדיח, בפינתו החשוכה כעכביש טורף, אורג את קוריו ליעדי ההסתה הבאים, וחוכך ידיו בהנאה. הצלחתי!, כל הארץ בבערה בלתי נשלטת, שעוד תלך ותתעצם!.
כל האמור לעיל נאמר מבלי לגרוע כמובן ממעלליו של אבו-אזן. האיש הזה ממשיך בתעמולת הסתה כנגד מדינת ישראל. ספרי הלימוד ותוכניות הלימודים בבתי הספר לא שונו, והקמפיין נגד ישראל נמשך בחו"ל במלוא עוזו. מדוע ממשלת ישראל איננה מבינה מה עליה לעשות בהקשר הזה? כאשר ראאד סלאח שהה בבריטניה לפני מספר שנים הבינו אפילו הבריטים כי עד שלא יגרשו אותו מבריטניה לא יהיה שם שקט! וקמו ועשו מעשה. אולי הגיע הזמן לעשות מעשה גם כאן?
באותו זמן ממש נוהגים כלפיו בתי המשפט בישראל ביד רכה ומתחשבת. בלי להבין את הנזק העצום הטמון במהלך המחושב שהוא עושה ובכך שהוא גורם לתפנית אסטראטגית, בהפכו את המאבק של הפלשתינים בישראל למאבק דתי - פונדמנטליסטי. כך למשל הורשע סאלח ב -2007 בהסתה לגזענות וכן לאלימות ולטרור, אולם ביהמ"ש דחה את כניסתו לכלא משום שסניגורו הגיש ערעור. במהלך כזה נקטו שוב הוא וסניגוריו, כאשר ניתן פסק דין דומה בחודש מרס השנה. שוב נטען כי סלאח מתעתד להגיש ערעור ולכן נמנע ממשטרת ישראל להכניסו לכלא. כל אותו זמן ממשיך פיו להפיק מרגליות שמפאת כבוד הקוראים. אנו נמנעים מלצטט אותן... במהלך אותה תקופה, יש לזכור, פועל הרעל ומחלחל גם מעבר לגבולותינו. רק בימים אלא הודיע
מלך ירדן עבדאללה השני כי הוא שוקל החזרת השגריר מישראל.
ממשלת ישראל חייבת להוציא את תנועתו, התנועה האיסלאמית הפלג הצפוני, אל מחוץ לחוק. וכך גם את פעילותה בנגב. את ראאד סלאח עצמו יש לכלוא לפרק זמן ארוך. ראוי לשנות את החקיקה העוסקת בהסתה ולכלול בה סעיף הקובע כי על עברות, חוזרות ונשנות, בתחום זה, ייגזר פס"ד של מאסר לשנים ארוכות.
