הִתְחַדְשׁוּת וְהִתְקַדְשׁוּת עִקָּר

כַּאֲשֶׁר גָּם צֶלֶם הָאָדָם נִשְׁמַר

כַּאֲשֶׁר מַצְפּוּן הָאָדָם מְנֻמְנַם

גּוֹבֵר הֶחָמָס וְדָאעֶ"ש בָּעוֹלָם

וְאֶצֶל אֶלֶּה הַתֵּעוּד מְעִיד

שֶׁהַשּׁוֹפֵךְ דָּם נָקִי, מֵת שָׁהִיד (לפי האיסלאם שהיר מי שמת על קדוש השם)


וְאֶלֶּה גָּם צוֹעֲקִים וּמִתְאוֹנְנִים

רוֹצְחִים בְּדַם קָר וֻּמִתְרוֹנְנִים

כִּי הָרֶשַׁע לְדִידָם הוּא תַכְלִית

וְחֲשׁוּב לָהֶם מִכֹּל יוֹם הָאַחֲרִית (יום אחרית הימים יום אלקיאמה)

יִשְׂרָאֵל מְקַדֵּשׁ הַחַיִּים

וְהֶם מְקַדְשִים אֶת הַמֵּתִים


הָרֵאׁשִׁית וְהַתַּכְלִית הֵם עִקָּר

בַּתּוֹרָה שָׁם בִּבְרֵאשִׁית סֻפַּר

שֶׁעָשָׂה אָדָם בְצַלְמוּ וְכִדְמוּתוֹ

וּמִגּוּפוֹ וֻמִצַּלְעוֹ יָצַר לוֹ רַעֲיָתוֹ

הָאֵל קִדֵּשׁ אֶת הַחַיִּים

וְעָנַשׁ אֶת הַמְּקַדְּשִׁים מֵתִים


בריאת העולם וזכות ישראל על ארץ ישראל

כבר בפתיחת ספר בראשית צפה ועולה זכותו של ישראל על ארץ כנען שהקב"ה הנחילה לו, תחילה ריבון העולם נשבע לאברהם אבינו וחזר ואשר זאת ליצחק ושב ואישר זאת ליעקב אבינו כי להם ולזרעם נתן להם הארץ הזאת. (ארץ כנען). השאלה עולה מן הדברים האלה שאלת הקנין השלטוני למי הוא. כאן מדובר בהשתלטות עם ישראל על ארץ שישבו שבעה עמים ככתוב בתורה. את התשובה לשאלה זו לא ניתן היה להשיב עליה, אלא במסגרת מדרש אגדה שמובא מפי אחד מחכמינו ז"ל הוא רבי יצחק שנתן צידוק לדבר על-פי תפיסת מקובלת באותה באמרו: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החדש הזה לכם" (שמות יב/ג) (הוא חודש ניסן) שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל מה טעם (מה הסבה) פתח בבראשית, משום כוח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גויים (תהלים קיא/ו) שאם יאמרו אמות העולם לישראל: "לסטים"(שודדים) אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים (החתי ורגשי והאמורי, והכנעני, והפרזי והחוי והיבוסי) הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו. העמים בהם מדובר כבר נעלמו ואינם מלפני כארבעת אלפים שנה. ברם יש לישראל זכות על ארץ ישראל גם על הכלל העולמי שנתן זכות לעמים לתפוס חלקת ארץ ולעשות ממנה ארצם. העיקרון הוא כי הארץ איננה מוצר שאדם יצרו הוא מוצר קים מכוח הבריאה שנאמר בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ ( א/א). רש'י שהביא את המדרש שצוטט לעיל. בקש לומר כי זה תהליך התהוות העמים הארצות והמדינות, בתקופת נדידת העמים שכל קובץ של אנשים שהיה ביניהם קשר מולד, נהיו לעם ומקום בו ישבו אחרי שבאו אליו וגרשו או העלימו את העמים העתיקים שחיו בו ועשו לארצם. הדוגמה הבולטת ביותר התהוות העמי ביבשת אמריקה הצפונית והדרומית כאשר בהן ישבו אנדיאניים כאדוני אותה יבשת אלא אלה שנדדו נהיו לאדוני היבשות: אמריקה הצפונית היא ארצות הברית ודרום היבש אמריקה הדרומית, שהיגרו אליה הספרדים ועשו אותה לארצם. אותו תהליך אבל עתיק יותר התרחש בארץ כנען. כאן העמים העתיקים נעלמו ואינם ובמקומם בארם נהרים ובבל ובארם צובא ובלנון ובמצרים פלשו לשם עמי המדבר ונהיו לאדוני הארץ. כיום לא האשורים ולא הבבלים וולא הארמים ולא הפיניקיים ולא הקופטים במצרים אדוני ארצות אלה, אלא אלה שכבשו ארצות אלו ואלצו את העמים העתיקים לקבל את אמונתם ודתם, כדי שיחיו ולא יומתו בחרב האיסלאם. כיום אין איש מעלה על דל שפתיו לומר לגלי הָאִסְלָאם שפלשו מן המדבר אלה שכבשו ארצות לא להם ויושבים בהן, נהיו לאדוני הארצות האלה ואילו ישראל שקבל את הארת מבעליה הקב"ה חייב להצטדק למב הוא מוסיף לדבוק בארצו זו. וכבר אמרנו וחזרנו ואמרנו כי הארץ איננה מוצר שהאדם יצר, בעל הקנין על ארצות תבל הוא ריבון עולם והריבון העביר את הזכות לריבון בשר ודם למלך או לשליט שעמדו בראש עמים שנדדו ממקומם לארצות אחרות. בעשותם כך זכו ברבונות הממלכתית, ולא את הריבונות הקנינית. כיום ארם נהרים הבבלים והאשורים (עירק) וצובא (סןריה) ופניקיה (לבנון) ומצרים הקופטים, נעלמו או נטמעו באיסלאם שכפה בכח הזרוע את הדת והשלטון עליהם בארצותיהם. זה הגיע גם להודו ולפקיסאן ולפרס ולטורקיה. עם ישראל הוא העם העתיק ביותר שנשאר עם מאוחד באמונתו ועל זכותו על ארץ ישראל מלפני קרוב לארבעת אלפים שנה. בעוד רומי, יוון ופרס נעלמו כליל ובמקומם התישבו עמים אחרים.

התהוות העמים העתיקים וחליפיהם

התורה מביאה את התהוות העמים מאדם וחוה ואילך - עשרה דורות עד נח, שהתוו משֶׁת רמז לתשתית העמים ומאנוש נכדם של אדם וחוה המרמז על האנושות. התהוות האנושות מאדם וחוה לא הייתה נקייה ממעשי עולה שנאמר: כי האדם רע מנעוריו. זה נתגלה במעשה קין שהרג את אחיו הבל וגם באדם וחוה שחטאו בְּאָכְלַם מפרי עץ הדעת וגילו בכך את סוד החיים. וזאת גם הפרת אמונים ראשונה, בעקבויה הפר קין את לא תרצח, בהגו את אחיו הבל ואחר כך למך הרג את קין כמעשה נקמה. בפרשה זו למדנו גם מה משמעות גְּאֻלַּת הדם. גאולת הדם גרמה להריגת תובל קין בשגגה. הצטברות הרוע עוד כשהאנושות הייתה בחתוליה הוליד סוגי רצח: רצח שעשה קין במזיד, רצח של למך כנקמת דם, הריגת תובל קין על-ידי למך. זו עברה שמכנים אות הריגה בשוגג. אין ספק כי בימי אדם וחוה נולדה עֲבֵרַת הפרת אמונים כלפי הבורא חטאם של אדם וחוה. כל המעשים האלה והחמס ששלט בקרב האנשים הביאה את המבול בימי נח. אלוהים בקש לסלק את החמס הָעַולָה והשחיתות, אלא שלא מצא על פני הארץ צדיק אחד שיעשה זאת.

תמצית סיפור בריאת העולם

סקירת בריאת העולם מובאת בהמשך לתיאור הבריאה שנעשתה יום יום במשך ששה ימים שם נאמר: אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלוהים ארץ ושמים (ב/ד). למעשה מן פתיחת ספר בראשית: "בראשית בָּרָא אלוהים את השמים והארץ" ובכך יכול להיות הדבר מספיק, אלא בותינו אמרו את הפסוק צריך לקרוא כך: בראשית בְּרֹא אלוהים את השמים ואת הארץ... ומנה את מעשה הבריאה יום ביומו. אלא שבסוף נאמר: ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה (ב/ב). משמע שמלאכת הָעֲשִׂיָּה נסתיימה בין השביעי ולא ביום השישי, דבר זה איננו מתישב עם הפסוק וַיִשְׁבֹּת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה (ב/ב). לפי דברי רבי שמעון הקב"ה כִּלָּה את מלאכתו ביום השביעי, וזה בא לאמר לאדם שאיננו יודע עתותיו ורגעיו כי עליו להוסיף מֵחֹל לשבת, ולהקדים את גמר מלאכתו בערב שבת, ויש בריאה ויש עשייה אלוהים ברא את השמים וכל אשר בם בשבעה ימים אבל כיון שהקב"ה יודע עִתָּיו וּרְגָּעָיו, נכנס ביום השבת כחוט השערה, בדיוק נמרץ ונראה כאילו כִּלָה ביום השבת שנאמר: אשר ברא אלוהים לעשות (ב/ג). בעוד אלוהים יכול לברוא ולעשות את הכל כהרף עין, הוא ברא אותם יום יום אלא על האדם לעשות מעשהו טוב ולא בְחִפָּזוֹן בצורה פגומה. על כן חכמינו שם באר"ץ (בארם צובא) למדונו שלא לעשות עבודתנו בחפוזה ולקויה. הם היו אומרים כך: לאט לך, גם העולם נברא בששה ימים.

וביום השביעי שבת וינפש

אם הקב"ה הכל יכול סיים מלאכתו בשישה ימין ושבת ביום השביעי לא כל שכן שהאדם שרחוק מרחק שמים וארץ מלהדמות לכוחו של בורא עולם עליו לשבות ולהינפש בשבת. הדגש בדבר הרביעי על איסור עשית מלאכה בשבת וגם במועדי ישראל פסח שבועות ראש השנה כפורים וסוכות ושמיני עצרת נאסרה המלאכה אלא שהבערת האש מאוחר יותר נאסרה רק ליום שבת וכפורים כי הבערת אש היא אחת משלושים ותשע מלאכות המשכן ועל כן היא מלאכה ואסורה בשבת ובכיפורים במועדים אחרים מותרת אך ורק לאוכל ולצורך חיוני אחר שחובה לעשותו על אש ובלקיחת אש מאש בוערת אחרת. מה אלוהים איננו מתעייף ואיננו זקוק למנוחה. הוא נח בשבת, לא שכן אדם בשר ודם שמתעייף וזקוק למנוחה זקוק הוא למנוחה בשבת כּי המנוחה נועדה לאדם שינפש, ושוב נאמר דברים שנאמרו:

הָעוֹלָם נִבְרָא בְּשֶׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית עַל יִסּוֹדוֹת אֵיתָנִים וְעַל תַשְתִּית

הָעוֹלָם נוֹצַר בַּעֲבוּר הָאָדָם וּלְתַּכְלִית לְהֵיטִיב עִם כֹּל הַקְהִלָּה הָאֱנוֹשִׁית

הָאֵל הִפְקִידוֹ בְָּידֵינוּ לְתַכְלִית מַמָּשִׁית לַעֲזוֹר לַזֻּלָּת וּבְכֹל עֶת יַד לְהוֹשִׁיט

כַּאֲשֶׁר יִשְׂרָאֵל יְיַשֵּׁר דַרְכּוֹ וְלֹא יָסִיט לֹא יֵהֵא צֹרֶךְ בּעוֹד מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית