המשטרה סובלת כבר שנים מחוסר תרבות ארגונית, שהתבטאה ביחס לא הוגן לציבור האזרחים, לדווחי שקר(ראה הדוח הראשוני על מצעד הגאוה בירושלים), הטרדות מיניות, ניצול מעמד המשרה, טיפול מבצעי לוקה בחסר ועוד.
גם התייצבותם של המפכלים במיל כחזית אחת נגד מינוי של
גל הירש, מוכיחה -כי מי שצריך לשמור על החוק במדינה דמוקרטית שכח זאת, והוא מוכן לעשות פוטש להחלטות לגטימיות של השר הממונה. כל זה רק מוכיח כי החלטתו של השר הייתה נכונה וצריך להביא מפכ"ל חיצוני בכל מחיר.
אולם בזה רק מתחיל מסע היסורים של
רוני אלשיך, הוא צריך לשנות ולהקים מחדש את הארגון ואת התרבות הארגונית שלו, והניצבים ותתי הניצבים הם אלה שצריכים לתת את הדוגמה האישית ולהיות יותר צדיקים מלו הצדיקים.
כדוגמה אביא שני ארועים שהיו לי בגולני בהיותי מ"מ, עשינו מסע מים לים - מים תיכון ועד ים כנרת שנערך כולו בגשם שוטף, וצריך להביא בחשבון שאלה היו שנות ה-60 על האמצעים הדלים. המגד יענקלה אלעזריזל הגיע למקום בו חנינו אולם כנסים בגלמה, הביא תנורי חימום, בגדים להחלפה, שמיכות נקיות וארוחה טובה.
דוגמה שניה, היינו באימון חורף בגשם שוטף חפרנו, רצנו וכו אנחנו נשארו לישון בשטח ואילו המפ נסע לישון בביתו החם. שתי דוגמאות אלה ממחישות את ההבדל בין מפקד למפקד, ורוח המפקד היא זו ששורה על כל היחידה.
כל ארגון בסיומו של יום בנוי על כוח האדם שהוא מגייס, הניצבים של המחר הם השוטרים של היום, ואם הם לא יתחילו מהיום לחנך אותם ולהתוות להם את דרך הישר כי אז לא עשינו דבר. המפכ"ל יבוא המפכ"ל ילך ודבר לא ישתנה. צריך שדוד מערכות אנושי יסודי ביותר, צריך לרדת לדרגים הנמוכים ביותר, ולבחון כל אחד לגופו האם הוא מתאים לשרת במשטרה אם לא, וזאת אחרי שהמפכל יתווה את חזונו לקימומה מחדש של המשטרה.
אז כאמור ברוך הבא מפכ"ל חדש, אבל המשימה שלפניך היא קשה ביותר, זה כמו לקחת ספינת מלחמה גדולה וכבדה ולשנות את נתיבה ב-180 מעלות, וכל זאת תוך מתן דגש מיוחד על שלום הציבור ורווחתו שלא לדבר על שאר המשימות שהן לחם חוק יום יומי של המשטרה.
