שנת 2015 מתקרבת לסיומה, ובעוד אנו מנגבים את שאריות הזיעה מהשרב הכבד של אוגוסט החם ביותר מאז שהחלו המדידות, הבה ניזכר בסופות השלגים שפקדו אותנו בינואר ובפברואר, בחורף שבו קיבוצניקים מצפון רמת הגולן דשדשו בתוך שלג בגובה 80 ס"מ בחצרם האחורית בטמפרטורת מינימום של מינוס 14 מעלות - הטמפרטורה הנמוכה ביותר שתועדה בארץ מאז תחילת המדידות. מה קורה כאן? האם מזג האוויר השתגע? והאם זה תמיד היה כך?
בשנים האחרונות נדמה שלעתים קרובות מתריעים החזאים מפני מזג אוויר ש"אינו רגיל לעונה". במקביל, נמשכת מגמת העלייה בטמפרטורות בארץ ובעולם.
דוח שינויים אקלימיים בישראל שפורסם במרס 2015 באתר
השירות המטאורולוגי מאשר את מה שאנחנו חווים על גופנו: החל מאמצע שנות התשעים התרחשה עלייה משמעותית בטמפרטורות, ונראה כי התקופה האחרונה היא אכן התקופה החמה ביותר. "משנת 1950 ועד ימינו, ועל אף ששנות השישים והשבעים היו שנים חמות ביותר, עדיין ב-20 השנים האחרונות חם יותר. כלומר, זה תואם את המגמה העולמית", אומר אבנר פורשפן, מנהל אגף אקלים בשירות המטאורולוגי.
אך האם יש קשר בין האירועים? האם ההתחממות הגלובלית אחראית, בין היתר, לאירועי מזג האוויר הקיצוניים שאנו חווים בשנים האחרונות? בעקבות התהיות ההולכות וגוברות, הוחלט בשירות המטאורולוגי לבצע
סקירה מקיפה של כל אירועי מזג האוויר הקיצוניים שתועדו בישראל, החל משנת 1920 ועד ימינו אלו. התוצאות יוצגו
בוועידה השנתית למדע ולסביבה שתיערך השבוע בירושלים.
הסקירה כוללת למעלה מ-300 אירועי מזג אוויר קיצוניים משמעותיים, בהם שלגים כבדים, סופות גשמים חזקות, שיטפונות קטלניים, בצורות, גלי חום ועוד, אשר בדרך כלל מובילים להרס רב ולעתים אף גובים קורבנות בנפש. מדובר בסקירה המקיפה ביותר שנעשתה בארץ בנושא, והיא כוללת אירועי מזג אוויר שתועדו לאורך כמעט 100 שנים, החל מראשית 1920, השנה שבה נפרשה בארץ רשת תחנות מדידה. את הסקירה כתבו ד"ר נועם חלפון ועמיתיו מאגף האקלים של השירות המטאורולוגי, והושקעו בה מאמצים רבים, בהם עיון במסמכים היסטוריים של המנדט הבריטי בא"י ואיתור קטעי עיתונות מהתקופה, שיחזקו את הממצאים המטאורולוגיים כפי שנמדדו בתחנות. "הצוות רצה לעשות מאמץ עילאי כדי לתאר את כל אירועי מזג האוויר הקיצוניים שקרו מהתקופה המוקדמת ביותר. המטרה הייתה להציג תמונה עדכנית ומלאה ככל האפשר של האירועים הקיצוניים", אומר פורשפן.
שיא ישראלי בטירת צבי
שאלת הקשר בין ההתחממות הגלובלית לאירועי מזג האוויר הקיצוניים מעסיקה מדענים רבים, אך למעשה, כדי לדון בה יש לשאול שתי שאלות נפרדות: ראשית, האם יש קשר בין ההתחממות הגלובלית ופעילות המין האנושי לבין אירועי מזג האוויר הקיצוניים, ושנית, האם בכלל חלה עלייה בתדירותם ובעוצמתם של האירועים הללו?
חוקרים רבים מנסים לענות על השאלה הראשונה. עשרות מהם, המזוהים עם הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC), פרסמו ב-2014
דוח המסכם את אירועי הקיצון של שנת 2013. לפי הדוח, פעילות המין האנושי אכן מעלה את הסיכון לגלי חום קיצוניים, וניתן לייחס את התרומה האנתרופוגנית (של החברה האנושית) לעוצמתם הגוברת ולשכיחותם של גלי החום. עם זאת, בשלב זה טרם הוכח קשר בין השפעת האדם לאירועי מזג אוויר קיצוניים מסוגים אחרים, כמו בצורות או גשם כבד.
אבנר פורשפן מחזק את הממצאים, ומוסיף: "צריך להיזהר עם ייחוס של כל אירוע של מזג אוויר קיצוני לנושא של ההתחממות הגלובלית. מהניסיון שלנו ומההיכרות שלנו עם האקלים של ארץ ישראל, אנחנו יודעים שהקשר לא בהכרח קיים, כיוון שחלק נכבד מהאירועים הקיצוניים החמורים קרו בתקופות מוקדמות, עוד לפני שדיברו על נושא ההתחממות הגלובלית ושינוי האקלים. לראיה, הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה אי-פעם בארץ נמדדה ב-1942 (54 מעלות צלזיוס שנמדדו בטירת צבי; בשנה זו נקבע שיא חום לא רק בישראל, אלא גם בכל יבשת אסיה - ל"ב). המסקנה הסופית לא השתנתה: אנחנו חמים יותר. אבל טרם הוכח שזה מתאים לתדירות ולעוצמת אירועי מזג האוויר הקיצוניים".
כעת נותר לבדוק האם התחושה שלנו, שאנו חווים יותר אירועים קיצוניים, היא נכונה ומבוססת על המציאות. "כשמנתחים את הנתונים מ-1950 ואילך, אנחנו לא מוצאים בינתיים עלייה מובהקת בתדירות אירועי הקיצון", אומר פורשפן. אז האם ניתן לנשום לרווחה? האם גלי החום שחווינו היו מקריים ולא מגמה מתמשכת? כנראה שמוקדם מדי לשמוח. פורשפן מזהיר שגם אם המגמה אינה מובהקת, בנוגע לגלי החום - אכן נמדדים יותר כאלו בשנים האחרונות.
והרי התחזית
מהסקירה עולה שרוב אירועי מזג האוויר הקיצוניים התרחשו בשליש הראשון של התקופה הנבדקת (כלומר, במהלך המאה התשע עשרה). לאחר מכן, בינואר 1950 ירדו עשרה סנטימטרים של שלג בקריה בתל אביב, באירוע השלג הנרחב ביותר שתועד בארץ. האם נזכה עוד בימינו למולל באצבעותינו פתיתי שלג במישור החוף? אירוע השלג של 1950 הוא אכן יוצא דופן, אך למעשה אין אפשרות לדעת האם הוא אירוע של פעם ב-100 שנה או 1,000 שנה, כי הוא קרה רק פעם אחת.
אירוע מעניין שלא הוכלל בסקירה, ומובא לנו באדיבותו של פורשפן, הוא גל החום חסר התקדים שהתרחש בסוף אוגוסט 1881. בתקופה זו נמדדה בבית החולים האנגלי בעיר העתיקה בירושלים טמפרטורה של 44 מעלות במשך שלושה ימים רצופים, וקבעו שיא ירושלמי שטרם נשבר. מעניין לדעת שבאותה תקופה לא היו בארץ תחנות מדידה רבות. פרט לירושלים, תחנת מדידה נוספת נקבעה במושבת הטמפלרים בשרונה בתל אביב, אך לא היו תחנות באזורים חמים כמו הבקעה או אילת, ולכן לא ניתן לדעת מה היו הטמפרטורות בשאר הארץ.
למרות התפתחות טכנולוגיה מתקדמת ויצירתם של מודלים משוכללים, לא ניתן לחזות מתי יתרחש האירוע הקיצוני הבא. עם זאת, מסביר פורשפן, ההערכה היא שככל שיעבור הזמן לקראת סוף המאה, הסבירות שיתרחשו אירועים של גלי חום תלך ותגדל. אנו מרגישים במגמה הזו כבר עכשיו, לנוכח סמיכותם ואורכם של גלי החום הקשים. חודש אוגוסט, כאמור, היה החם ביותר מאז החלו המדידות - וכעת גם ספטמבר הוכרז ככזה.
אדם מול הטבע
אירועי מזג אוויר קיצוניים הם לרוב בעלי השלכות מרחיקות לכת: בין אם מדובר בבצורת שמובילה לנזקים בלתי הפיכים לחקלאות ובין אם בסופת שלג שגורמת לקריסת תקרות מבנים, ניתוק רשת התחבורה והפרעות באספקת החשמל - תחזית טובה של האירועים עשויה להציל חיי אדם. האם אכן ישנה דרך להפחית את אוזלת ידו של המין האנושי מול איתני הטבע?
תיעוד מזג האוויר בעקביות, כפי שמתבצע על-ידי השירות המטאורולוגי, מאפשר בניית מודלים שמסייעים בהיערכות לאירוע הבא. "סקירת אירועי מזג האוויר הקיצוניים הוצגה בפני רשות החרום הלאומית", מדווח פורשפן. "גם אם העולם מתחמם, וגם אם הטמפרטורה תעלה ויהיו אירועים קיצוניים יותר, הם לא בהכרח ישברו את השיאים שנקבעו במאה התשע עשרה ובמאה העשרים. אך בהחלט אפשר להשתמש בנתוני האירועים הקיצוניים המתוארים בסקירה כבסיס לתרחישים שעלולים לקרות בעתיד, ולהיערך בהתאם".
שנת 2015 הייתה שנה מעניינת מבחינה אקלימית. חווינו גלי חום רבים וגם חיכינו שמפלסות השלג יסיימו את עבודתן כדי שנוכל לטייל ולחזות במרבדי השלג הלבנים. במקביל לידיעה שהחום לא ייעלם לשום מקום, נתנחם בעובדה שפעילות האדם אינה האחראית הבלעדית לאסונות הפוקדים אותנו, ולא כל אירוע מזג אוויר קיצוני ניתן לקשור לשינוי האקלים שנוצר כתוצאה מפעילות האדם. "ההתחממות הגלובלית והעלייה בשכיחות אירועי הקיצון אינם בהכרח הולכים יד ביד, הם שני דברים נפרדים שצריך לבדוק האם יש התאמה ביניהם", מסכם פורשפן, "רוב האירועים הם חלק מהשתנות טבעית, וזה לא סותר את העובדה שהעולם מתחמם ושלאדם יש חלק בהתחממות".
