תמיהות

"אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ יִתְמָהוּ" (ישעיהו י"ג, 8)



אֵין דָּבָר יוֹתֵר מַתְמִיהַּ

מִן הַזְּמַן הַמְמַהֵר עַד לְהַפְתִיעַ

מֵאָז רֶגַע הַבְּרִיָאה וְעַד עַתָּה,

- כַּאֲשֶׁר אוֹתוֹ הַזְּמַן מִתְמַהְמֵהַּ

לְהָבִיא עֵצָה וְתוּשִׁיָּה

לָאָדָם אֲשֶׁר יוֹרֵד לְאֶרֶץֶ-נְשִׁיָּה.



אֵין דָּבָר יוֹתֵר מֻפְלָא

מֵאוֹתָם כּוֹכְבֵי-מָרוֹם קוֹרְצִים,

שֶאוֹרָם עָשָׂה דַּרְכּוֹ אֵלֵינוּ

מִמֶּרְחָק שֶׁל אַלְפֵי שְׁנוֹת-אוֹר

וְעַכְשָׁו הֵם כְּבָר אֵינָם קַיָּמִים:

הֵם כְּבָר הָפְכוּ לְחוֹר שָׁחוֹר משְּׁחוֹר.



אֵין דָּבָר יוֹתֵר מַטְעֶה

מֵהַכּוֹס אֲשֶׁר נִרְאֵית רֵיקָה,

- שֲׁהֵרי הִיא מְלֵאָה עַד גְּמִירָא

בְּהֶצְבֵּר שֶׁל חֹמֶר לֹא-נִרְאֶה:

בָּאֲוִיר שָׁקוּף בְּלִי טַעַם, רֵיחַ וְצֶבַע,

שֶׁעוֹטֵף כָּל-חַי, כָּל-חֵפֶץ בַּטֶּבַע.



אֵין דָּבָר יוֹתֵר תָּמוּהַּ

מֵאֲשֶׁר הָאֵל הָאֶחָד אֲשֶׁר שׁוֹמֵעַ

אֶת קוֹלוֹת כָּל-תְּפִלּוֹתֵינוּ,

הַמַּלֵאוֹת תִּשְׁבָּחוֹת וּתְחִנּוֹת,

- אֲבָל הוּא אֵינוֹ דּוֹבֵר אֵלֵינוּ

בְּבוֹאֵנוּ עַד מַשְׁבֵּר הֲרֵה-סַכָּנוֹת.