בתחילת שנות הארבעים שהה נשיא המדינה לשעבר, חיים ויצמן ביום כיפור בלונדון והתפלל באחד מבתי הכנסת שבעיר. עוזרו רצה ליידע אותו בחדשה דחופה, על כן הגיע לאותו בית כנסת וביקש להיכנס. בשער עצר אותו חייל אנגלי והודיע לו שהכניסה לתפילה היא רק למכובדים שרשומים בפנקסו. העוזר הסביר שאינו מתכוון להתפלל רק להיכנס ולמסור פתק. החייל האנגלי התיר לו את הכניסה בתנאי שלא יתפלל ועקב אחריו אם הוא באמת מקיים את הכללים. העניין הפך לבדיחה ידועה באותם ימים בארץ, שמותר ליהודי להיכנס לבית כנסת אבל לא להתפלל. היום זו כבר איננה בדיחה אלא מציאות עגומה. יתר על כן, אפילו לחלום על הר-הבית, כבר אסור. שהרי ראש הממשלה כעס על החלום של
ציפי חוטובלי, שדגל ישראל יתנוסס פעם על ההר.
וכשחושבים על כך כל העניין תמוה עד מאוד, שהרי חלומות היו תמיד לחם חוקו של עם ישראל שנדד מחוץ לארץ ישראל 2000 שנים, וארץ ישראל חיכתה לו כל העת. הכמיהה והתקווה לשוב וליישב את הארץ, להשתקע בה, להיות חלק ממנה תמיד היה, גם בתפילה וגם בחלום.
קיים החלום של האדם בעת שינה המשקף את היכולת המופלאה של הנפש להגיע למחוזות שונים של דמיון, החל בחוויות אישיות של מראות ותחושות וכלה בתמונות ודימויים. בדרך כלל כ-95% מהחלומות נשכחים וחלק קטן מהם נותר בזיכרון.
החלום השני הוא חלום השוכן בתודעה של האדם, חלק ממנו הוא מה שנקרא חלום באספמיא (שהוא בארמית ובעברית של חז"ל שמה של ארץ ספרד) ומשמעותו חלומות בלתי מציאותיים, שלא ניתן לממשם. בתלמוד נתפסה אספמיא כארץ הנמצאת בסוף העולם. לחלום כזה אדם שוקע מתוך ידיעה ברורה שהוא איננו יתגשם לעולם.
וישנו החלום עליו אמר וולט דיסני, "אם אין לך חלום איך הוא יתגשם"?
למרטין לותר קינג היה חלום, שיום אחד כל האנשים יהיו שווים ושהשחורים בארה"ב יהיו בעלי זכויות שוות ואולי אפילו נשיאים...והחלום שלו התגשם.
לג'ון קנדי היה חלום, בשנת 1962 הוא חלם לשים אדם על הירח ולהחזיר אותו בריא ושלם לכדור-הארץ, והחלום אכן התגשם ב-1969 כאשר האסטרונאוט ניל אמסטרונג נחת על הירח וחזר לכדור-הארץ.
לפני שאתה יכול ללכת אחר החלום, צריך שיהיה לך אותו. כדי ליצור שינוי משמעותי, כדי שתהיה מוטיבציה ברגעים קשים, צריך חלום שיתגשם באמצעות המחשבה. כי האדם מונע ממחשבותיו.
הפילוסוף היווני אריסטו טען שהחשיבה היא שרשרת אסוציאציות. על כן אין להיפלא על חלומה של ציפי חוטובלי שהצרה שמדינת ישראל איננה אפילו האמה (השפחה) בכל הקשור בהר-הבית. שכן אפילו לאמה יש זכויות כלשהן. וציפי חוטובלי סיפרה על החלום שלה שדגל ישראל יונף על ההר. הרי במקומות שונים בעולם נהוג להניף דגלים, אפילו בבתי מלון מניפים דגלים של מדינות שונות, וזה עדיין לא אומר שלאותן מדינות עם דגל, יש חזקה כלשהי באותו מלון... הרי לא ייתכן במדינה כה 'ליברלית', 'דמוקרטית' כשלנו שאדם לא יוכל לשאת בקרבו איזה חלום, איזו תקווה.
מתוך נאומו של שי עגנון בטקס קבלת פרס נובל לספרות - "מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו, נולדתי אני באחת מערי הגולה, אבל בכל עת תמיד דומה הייתי כמי שנולד בירושלים. בחלום בחזון לילה ראיתי את עצמי עומד עם אחיי הלווים בבית המקדש כשאני שר עימהם שירי דוד המלך".
מתוך מגילת העצמאות - "לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע, שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו ולא חדל מתקווה חלום ותפילה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חרותו המדינית".
זלמן שז"ר מתוך צופייך צפת 1950 - "קדמונינו קבעו סימנים לבחון באמצעותם את נאמנותו של היהודי ושאלוהו, ציפית לישועה ? כלומר לא רק באמת רצית בה, או קיווית לה, או האמנת בה? בכל אלה לא די - אלא האם העמדת עצמך על החומה ובריכוז כל החושים ובכיליון עיניים ציפית לה כאשר יצפה בשעת הסכנה הצופה לישועה המצילה, צופי צפת העמידו עצמכם על המצפה וצפו גם צפו".(מפורסם על שטר 200 שקלים).
ציפי חוטובלי את יכולה להמשיך לצפות ולחלום. ואיתך חולמים רבבות יהודים את אותו החלום, והם מצטרפים לחולמים שחלמו בכל הזמנים ובכל הדורות.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
