א. אכזבה מרה

ראש הממשלה נתניהו יחזור מפגישותיו עם הנשיא אובמה כשטעם של הצלחה נלווה לפגישותיו בוושינגטון. איזו אכזבה מרה לכל מי שהמתינו בצד בכליון עיניים, וציפו לכישלון חרוץ.

עכשיו נצטרך לבדוק עד כמה כן הממשל האמריקני בהבטחותיו. יש לנו ניסיון ארוך עם זיג-זגים אמריקניים עוד לפני הממשל הזה, שמצטיין אך ורק בכישלונותיו בכל רחבי העולם, בנימתו האנטי-ישראלית ובתמיכתו באיסלאמיסטים.

ב. צודק

גלי צה"ל הנה חריג - ממזר, שאין מקומו בדמוקרטיה. התחנה נולדה בגחמה של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, ומתקיימת יותר משישים שנה כמעט ללא בקרה.

לכן, צודק רא"ל גבי איזנקוט, הרמטכ"ל, שאמר, שאין מקום לתחנה בצבא.

גלי צה"ל אינה תחנה צבאית, אלא עוד טפיל, החי על חשבון תקציב הביטחון. תוכן השידורים בתחנה אינו צבאי לחלוטין, אלא פוליטי מאוד וחד-צדדי - בניגוד ליומרת הצבא להיות "צבא העם". רק חלק מהסגל בתחנה הינו חיילים, שעיסוקם בפוליטיקה מנוגד בתכלית לכל פקודה אפשרית.

יתר על כן, קורס הכתבים של התחנה מכשיר עיתונאים מוטים, שצומחים בתחנה להיות חקיינים של בטאוני השמאל ההזוי.

די בכל אלה כדי להביא להחלטה, המתבקשת מזמן, להפריט את התחנה, להעבירה לרשות אחרת, או לסוגרה.

ג. לא-צודק

הרעיון להצעיר את הצבא - ססמת התוכנית הרב-שנתית הצבאית - הינו עוד שטות מקובלת. משמעותו - להיפטר ממי שצברו ידע וניסיון.

בחברות אזרחיות נוהגים להצעיר את הסגל, כדי להקטין את עלויות השכר. לעומת זאת, בצבא ניסיון וידע לא יסולאו בפז - ולאו-דווקא כשמדובר בצוותים הטכניים.

למפקדי גדודים ולמפקדי חטיבות בני ארבעים (לעומת הגיל הממוצע הנשאף כעת - 32 למג"דים) יש יתרון - הם בוגרים יותר, מנוסים יותר ויכולים לתמוך בחייליהם בעת משבר. אפילו מפקד גדוד חי"ר אינו נדרש לרוץ ולהסתער כמו אחרוני הרובאים; ודי שישמור על כושר גופני סביר, כדי שיוכל להיות עם חייליו.

גיל מתקדם פירושו ניסיון והשכלה. משמע, מפקד בוגר יותר הוא מפקד טוב יותר, שאפשר לסמוך יותר על שיקול-דעתו ועל בגרותו. יתר על כן, העלאת גיל המג"דים תפסיק את המרוץ אחר הדרגה, שהפך את התפקידים הצבאיים לארעיים ביותר. בדיחה צבאית אומרת, שהמפקד מתחלף עוד בטרם הכיר את מקום החניה שלו בבסיס.

בנוסף, המרוץ אחר הדרגה גורם לשחיקה אדירה של הקצינים ושל משפחותיהם.

למפקדי אוגדות ולאלופים בגיל בוגר יותר יש יתרונות בולטים - ניסיון רב, השכלה ובגרות. לצערי, לא היו רבים כאלה בצבאנו.

כשהצבא מפטר מפקדים טובים בני ארבעים, או מוציאם לגמלאות, הוא מוותר על ניסיונם ועל הידע שצברו. כלומר, משלם שוב על צבירת הניסיון, אך יפטר את הקצינים בהגיעם לגיל ארבעים וחוזר חלילה.

בצבא יש מעט תפקידים - בעיקר קרביים - הדורשים כושר גופני גבוה ממפקדים בכירים. השאר - תפקידי מטה, שדווקא בהם לגיל (משמע, ניסיון) ולהשכלה יש חשיבות גבוהה.

לכן, הצערה הנה מדיניות שגויה, ומכפרים עליה בהעסקה רבה של קציני מילואים בעלי ניסיון, ידע והשכלה, שמכירים את רוח היחידה. כך, משלם הצבא כפול על ידע, ששילם כבר על יצירתו - בגמלה ובשכר עבור ימי מילואים (ולפעמים - בחוזי ייעוץ יקרים ביותר).

ד. משמיץ בצמרת

בחסות חסינותו, ממשיך משה בוגי יעלון להשמיץ ציבור שלם, שאינו יכול להתגונן מפניו, ומאשימו בשריפת הבית בכפר דומא.

מערכת הביטחון חקרה, ולא מצאה אשמים. היא מנצלת את ההיסטריה למעצרים מינהליים, שבהם היא מתנקמת בהזדמנות זו משנואי-נפשה.

זו אינה דמוקרטיה, אלא עריצות חשוכה, האופיינית למערכת הביטחון.

ה. מאיימים

איני מחסידי המחאה החברתית, כיוון שאני קורא בין השטין אינטרסים זרים, שראשי המחאה לא טרחו מעולם לפרטם. והשוטים השימושיים קונים את המסרים ללא בדיקה מעמיקה, והולכים בסך אחרי החלילנים. כך היה במחאה הציבורית לפני כמה שנים, וכך במחאה הנוכחית נגד מתווה הגז.

למרות זאת, קשה להבין את תגובת המשטרה להפגנות - ובעיקר, את האיומים על מארגניהם. הפגנה היא זכות בדמוקרטיה וחלק מהחיים בה. כנראה, לא לימדו זאת בקורס קציני משטרה.

מצד שני, זו מסורת ארוכת-שנים של המשטרה למנוע מאזרחים להפגין - כולל בחסימת אוטובוסים, שהביאו מפגינים. כיוון שאף פעם לא העירו למפקדי המשטרה על כך, המנהג נשנה בכל מיני הזדמנויות - לתפארת מדינת ישראל.