העולם מתעלם משיקום רצועת עזה

שנה תמימה חלפה מאז שמצרים כינסה בקהיר את ועידת המדינות התורמות כדי לשקם את רצועת עזה בעקבות הנזקים שנגרמו לה במהלך מבצע צוק איתן. בוועידה השתתפו 70 מדינות ועוד כ-20 ארגוני סיוע מכל העולם, ובסיומה נמסר כי גויס סכום של כ-5.5 מיליארד דולר לשיקום הרצועה.

המדינות התורמות קיוו שהרש"פ ותנועת חמאס, שהיא הריבון ברצועה, יניחו הצידה את חילוקי הדעות ביניהן וישנסו מותניים לשיקום הרצועה. על-פי נתונים של גורמים בינלאומיים, נהרסו ברצועה במהלך מבצע צוק איתן כ-20 אלף בתים ויותר ממאה אלף איש נותרו חסרי בית. אולם מתברר כי עד כה הושקעו בשיקומה של הרצועה רק כ-200 מיליון דולר מסכום הסיוע שהובטח לפני שנה.

על-פי הנתונים של משרד העבודות הציבוריות של הרש"פ, עיקר הבנייה ברצועה עד כה מומן על-ידי מדינות המפרץ. קטר, למשל, בנתה כאלף יחידות דיור במימון של 50 מיליון דולר.

נאג'י סרחאן, מנכ"ל משרד העבודות הציבוריות ברש"פ, מסר ב-9 בנובמבר לאתר "אלרסאלה" כי כווית העניקה מענק של 75 מיליון דולר למיזם בנייה שיתחיל בחודש הבא וכי סעודיה תרמה 800 יחידות דיור באמצעות אונרא וכן תעניק מענק של 82 מיליון דולר. לדבריו, גם ארצות הברית תרמה 800 יחידות דיור באמצעות אונרא ואילו גרמניה תרמה 200 יחידות דיור. במהלך "צוק איתן" נפגעו ארבעה מגדלי מגורים בעזה שבהם הסתתרו פעילים של תנועת חמאס. בקרוב אמורה הרש"פ לחתום על הלוואה בסך 15 מיליון אירו שתעניק איטליה לצורך שיקום אחד המגדלים.

אחת הבעיות העיקריות בשיקומה של הרצועה הייתה הכנסת חומרי בנייה וברזל אליה מכיוון שישראל חששה כי החומרים האלה יופנו על-ידי חמאס לשיקום מנהרות ולחפירתן, אולם בסופה של דבר הגיעה ישראל להסכמות עם הרש"פ והאו"ם על מנגנון להכנסת מלט וברזל לרצועה.

לפי נתוני המודיעין וגם לפי הודעות החמאס, בניית המנהרות נמשכת וכנראה שחלק מחומרי הבנייה שהוכנסו לרצועה הגיעו לחמאס באמצעות "שוק שחור" שהתפתח ברצועה וגם באמצעות הברחות ממצרים. מקורות פלשתיניים מסרו שכ-234 אלף טון מלט חולקו לבעלי הבתים שניזוקו ברצועה לצורך שיקומם וכנראה שחלק מהכמות הזו גם הגיע לחמאס.

אולם הבעיה של עזה העיקרית היא חוסר ההתלהבות והאדישות של המדינות התורמות לעמוד בהתחייבויותיהן הכספיות לשיקום הרצועה. נראה שהמדינות התורמות פשוט אינן מאמינות שהשקט ברצועה יימשך זמן רב והן חוששות להשקיע כספים שירדו לטימיון ברגע שיתחדשו האש והלחימה בין ישראל לארגונים הפלשתינים ברצועה.

בשנה שחלפה לא נשמרה במלואה הפסקת האש בין ישראל לתנועת חמאס שעליה סוכם בתום מבצע צוק איתן בתיווך מצרי. החמאס לא הצליחה לרסן ירי רקטות לעבר ישראל מצידם של ארגונים "סוררים" ברצועה וישראל הגיבה בתקיפות אוויריות של יעדים של חמאס.

מצרים גם הפסיקה את התיווך שלה בין ישראל לחמאס על יישום הסכם הפסקת האש בגלל המעורבות של חמאס במצב הפנימי במצרים והקשר שלה עם תנועת "האחים המוסלמים", המוגדרת כתנועת טרור, ועם ארגון דאעש.

גם גל הטרור והאלימות הנוכחי שהפלשתינים מכנים בשם "אינתיפאדת הסכינים" יוצר חששות בקרב המדינות התורמות לגבי היציבות באזור. אומנם תנועת חמאס נמנעת בשלב הזה מלהצטרף לגל הטרור באמצעות חידוש הרקטות לעבר ישראל אולם היא לא מצליחה, או שאינה רוצה, למנוע "טפטופי" ירי רקטות של ארגונים "סוררים" לעבר ישראל.

המציאות הביטחונית ברצועת עזה היא שברירית. תנועת חמאס מאפשרת הפגנות צעירים בסמוך לגדר המערכת העוטפת את רצועת עזה ועימותים עם חיילי צה"ל. המצב הביטחוני עלול להידרדר במהירות ולצאת משליטה עד לעימות צבאי גם אם שני הצדדים אינם מעוניינים בכך. במצב כזה אין מה לפלשתינים לצפות לסיוע כלכלי מסיבי לרצועה מהמדינות התורמות כל עוד הם אינם יכולים להבטיח שקט ורגיעה ממושכת ברצועת עזה.