לאסור על האוצר להלוות מטבע חוץ

לפני מספר ימים התפרסם שאוצר המדינה מתכנן, לאחר הפסקה בת שנה, ללוות בשוק העולמי סכום בן 1.5 מיליארד דולר. הפיאסקו של הלוואות המט"ח יגרום לשערוריית היועצים המועסקים ברשויות המקומיות להיות "כסף קטן" לעומת המלוות שנלקחו ללא צורך במהלך עשרים השנים האחרונות.

יודגש כבר עתה שהמשק הישראלי זקוק להלוואות אלה לכפרות. חובות המדינה במטבע חוץ הסתכמו נכון לסוף 2014 בכ-27 מיליארד דולר בלבד. העולם חייב למשק הישראלי כ-69 מיליארד דולר נכון ל-30.6.15 ורזרבות המט"ח של בנק ישראל נושקות את 90 מיליארד הדולר. כל הדיוט יבין שבמצב זה ללוות כספים נוספים מהווים הונאת פונזי של הבנקים, הזרים, החתמים על נערי האוצר.

במחצית הראשונה של שנות ה-90 עקב גל העלייה חששו באוצר שרזרבות המט"ח לא יספיקו. ממשלת ארה"ב הסכימה לערוב להלוואות בסך 10 מיליארד דולר שתיטול ישראל בשוק הבינלאומי. הצורך בהלוואות לא היה ברור, תעיד על כך העובדה שבסופו של דבר המדינה לוותה רק 6.6 מיליארד דולר, במקום ללוות ניתן היה לשריין אופציה ללקיחת הלוואות,במידה ויהיה צורך, בעלות מזערית במקום הלוואות בפועל. העלות הנוספת, מעבר לתשואה על הכסף שהתקבל, שכוללת את עמלת הערבות, עמלת ההנפקה, תוספת הרווח מעל תשואת אג"ח אמריקנית והפרשי רביות, התחייבות לריבית גבוהה והפקדה של הכספים לזמנים קצרים, מסתכמת בכ-5% לשנה. ההלוואות נלקחו ל-30 שנה שהם 15 שנה בממוצע. במילים אחרות מדובר כאן ב-תשלום של 5 מיליארד דולר מיותרים לאורך כל התקופה. כל זאת על לקיחת הלוואה שבדיעבד התברר שאין בה צורך.

ב-2003-2004 התקנאו כנראה באוצר בקודמיהם ולקחו גם הם הלוואות כנגד ערבויות אמריקניות. בסך 4.1 מיליארד דולר לזמן ממוצע משוקלל של 21.1 שנים כאן הנזק לפי זמן ממוצע מסתכם ב-2.2 מיליארד דולר. גם כאן המסגרת שעמדה לרשותנו הייתה 10 מיליארד דולר.

יוצא אפוא שממסגרות ערבויות בת 20 מיליארד נוצלו למרבה המזל רק 8.8 מיליארד דולר. במקביל יצאו גאוני האוצר לשוק החופשי והנפיקו אג"ח של המדינה ללא ערבויות. ההנפקות החלו ב-1995 ובמהלכן הונפקו אג"ח,בחלקן כבר נפרעו, בסך של למעלה מ-13 מיליארד דולר. הזמן הממוצע היה 5 שנים. לכן הנזק הוא 3.25 מיליארד דולר.

מהאמור לעיל מתברר שהנזק המצטבר הוא לפחות 10.5 מיליארד דולר. בשקלים 40 מיליארד. להערכתי בדיקה יותר מדוקדקת יכולה לעגל את הסכום ל-50 מיליארד שקלים.

ב-2014, מועד ההנפקה האחרונה, שאלו עיתונאים את האוצר מדוע הם מגיסים כסף בחו"ל? נענו בתשובות חסרות ההיגיון הבאות: חשוב להפגין נוכחות בשוק... הנוכחות הטובה ביותר היא כשאתה מפגין חוסר צורך ללוות. כמו-כן אם ילוו בשוק המקומי הדבר ילחץ על הרביות... הם רק שכחו שהסכומים הנוספים לא יהוו לחץ על השוק המקומי שרביותיו אף נמוכות מהמקובל בעולם והאוצר הוא הלווה חסר הסיכון ולא כך בחו"ל. כמו-כן ללוות כסף בחו"ל ולהפקידו בבנק ישראל ולהמירו לשקלים או להשתמש בו לפרעון הלוואות יהוו לחץ לייסוף השקל בו נלחם בנק ישראל באמצעות הורדת רביות.

במקום ללוות מטבע חוץ כמעשה חכמי חלם שהחליטו לקחת בור ללא עלות במקום לחפור בור. צריכים באוצר לרכוש את האג"ח כמו כל פירמה שיש לה תזרים חיובי ומחליטה לרכוש את אגרות החוב שלה. בנק ישראל המתלבט מה לעשות ברזרבות המט"ח ישמח לקנות אותן. בהזדמנות זו כדאי גם לטפל במפעל אג"ח הבונדס שיתרתו היא 4.8 מיליארד דולר המהווה הוצאה מיותרת.

כאמור סך החוב הוא 27 מיליארד דולר. כל אחוז חסכון הוא 270 מיליון? כדאי שהאוצר במקום לרוץ לחו"ל ולהתחכך עם בנקאי צמרת בעולם שמתעניינים רק בעמלתם השמנה ייוועץ בבנקים הישראלים שמשום מה לא משמשים כחתמים.

כדאי שמבקר המדינה יבדוק את ההתנהלות בנושא זה כדי להפיק את הלקחים המתאימים.