ההצגה החדשה שמעלה תיאטרון מלינקי "תותים בקיץ" באולם הבית שלו שבגן מאיר בתל אביב, נכתבה בידי אוולין דל לה שנאלייה הקנדית, בגרסתה של רונה מונרו, והתרגום והבימוי שלה נעשו בידי רודייה קוזלובסקי המוכשר.
ההצגה היא קומדיית מצבים, שחלקם בדויים וחלקם מציאותיים. בעל בית קפה שהוא גם מחזאי-תסריטאי, יושב וכותב את מחזהו בעזרת דמיונו ובעזרת ידיד הפוקד את בית הקפה שלו. לידיד הוא מספר את התפתחות העלילה, ומבקש ממנו לשחק את הגיבור שבה. דמויות נוספות בעלילה הן בחורה בלונדית יפהפיה מהממת, מתמחה אצל ווטרינר, וכן בחורה נוספת שברחה מהעיר ושאונה אל צימר בגליל. הדמויות מתחלפות, המצבים בעלילה משתנים בהתאם למשחק הדמויות, ורומנים מתפתחים בין הגיבורים. האם הם במציאות או בדימיון?
קהל הצופים נדרש להעניק דרור לדמיונו, ולתת למציאות ולדמיון להתחלף תוך כדי ההצגה, עד שבסוף הכל מתמצק, הסופר מגיע לסוף כתוב ליצירה, וכך גם המציאות שהכל בה קורם עור וגידים. זוהי הצגה מאוד מענגת ולא שגרתית, המתובלת בבדיחות הדעת שתרגומו המצוין של רודיה קוזלובסקי מעניק לה; בחן ובקסם האישי של כל שחקן ושחקנית, ובבימוי שמחבר את כל הסיטואציות למרקם אחד ומתמשך. כך שלצופים אין שהות לפקפק בסיפור, והתערובת של כל המרכיבים יוצרת משהו שלם ורציף.
השחקן גור קורן (שהוא גם מחזאי ובמאי) כבעל בית הקפה והמחזאי, הופך את הקהל לשותף בהתלבטויות שלו, הן בזכות קסמו, האנרגטיות שלו והכנות שבמשחקו. הוא עצמו כמו התותים באמצע הקיץ - מרענן את הבמה וכובש את הקהל. שירי גדני הבלונדית האמיתית, עם רגליים חטובות שנדיר לראות כמותן על הבמה השראלית, כוטרינרית וכסמל לבחורה הישראלית האולטימטיבית מלאת הספקות והמתלבטת אם כן או לא להיענות לבחור המחזר אחריה - מקסימה בכל תפקיד בו היא מופיעה, מאז פרצה לתודעה בהצגת "כולם רוצים להוליבוד" בת' גשר ובשאר ההצגות בהן הופיעה שם. אך מעל לכל, הייתה הדמות הכי חביבה ומלבבת בסדרה הנהדרת "פולישוק". יש בה איכויות שלא כל שחקנית ניחונה בהן, הגורמת ליצירת הזדהות כל צופה עם דמותה.
קרן ברגר כבחורה שמנהלת צימר, מצחיקה את הקהל כשהיא משתפת אותו בחשיפת מה שמפריע לה בכל הזוגות השוכרים אצלה את החדרים: הגניחות, האנחות והקולות הרמים המושמעים כל הלילה מתוך חדרם מלא הפעילות, ומטרידים את שנתה. והיא הרי עברה לשם כדי לשאוף אוויר צלול ולחיות בשקט... היא יוצרת דמות שונה מהדמות של שירי גדני, אך מגיעה בסוף אל המנוחה והנחלה, בתסריט של המחבר, וגם כשהמציאות מתמזגת עם הדמיון.
מעל כל אלה, רודיה קוזלובסקי התמיר שמהרגע שהוא פוסע לבמה של תיאטרון מלינקי ב"מרכז לגאה" שבגן מאיר, מרשים מאוד בדמות המזכירה עורך דין, מה שלמעשה מצוי גם הוא באמתחתו של השחקן = הבמאי הזה - למעשה בסיפור המחזה הוא מרצה לספרות באוניברסיטה. תרגומו של רודיה את המחזה רענן, עכשווי, לא עובר את הגבול לבוטות, אך מאוד עסיסי וקולח. בימויו את השחקנים מבטיח להצגה תיאום והשתלבות הקהל עם ההצגה, ועל עצמו מדגים את איכות משחקו הכנה, הבוטח, הן בדמותו התמירה, יפי תוארו ושפת הגוף המשכנעת.
עיצוב התפאורה הכה חכם, המשולב בצילומי רקע שמתגלים ומתעממים לפי הצורך, מאחורי מסך חבלים לבנים תלויים, וכן עיצוב התלבושות והתאורה המצוינת הן של ואדים קשרסקי.
למיכאל טפליצקי, מנהלו הנוכחי של תיאטרון מלינקי והיועץ האמנותי, מגיע שאפו על בחירת המחזה, היוצרים והמבצעים. זהו המשך טבעי למסורת התיאטרון שכבר לפני כ-20 שנה העלה את הצגת
יצחק בשביס זינגר "השד ההאחרון", בו שיחקו
הלנה ירלובה פרימדונה של התיאטרון, היום ב"קאמרי", טפליצקי עצמו, גרא סנדלר (היום כוכב ביידישפיל) ועוד שחקנים נפלאים.
השחקן המופלא דימה רוס, גילם בהפקת התיאטרון את תפקיד הזקנה שרסקולניקוב רוצח בהצגת "החטא ועונשו" - תפקיד מהמם שלא יישכח לעולם. בהמשך, כל הצגה שת' מלנקי העלה, הייתה חוויה, הן בגלל הסגנון והן בגלל האיכות.
הצגת "תותים בקיץ" מרעננת, משובבת את הלב, ובגלל עצם ייחודה המשלב קלילות ודמיון מחייב כל אוהב תיאטרון לצפות בה. מומלץ להגיע מוקדם, כדי ליהנות ממטעמי קפה לנדוור הממוקם גם הוא בתוך הגן הקסום. פינה של תרבות ואיכות לא שגרתיים.
