גובה הקנסות - בהתאם לחומרת העבירות

גובה ושיעור הקנסות שהטיל מבקר המדינה, השופט בדימוס, יוסף שפירא - בסוף השבוע החולף - על אותם חברי כנסת שעברו על הוראות חוק מימון מפלגות, בכל הקשור לחריגתם מהכספים המותרים לשימוש, במסגרת מימון הבחירות המקדימות, לפי הוראות החוק, מדהים - בכל הכבוד הראוי - בגיחוכו. כך למשל הוטל קנס בגובה -12,000 שקלים על חבר הכנסת, לשעבר, אבי וורצמן מסיעת "הבית היהודי", בשל חריגה של למעלה מ-200 אלף שקלים, מתקרת ההוצאות המותרת על-פי חוק מימון מפלגות, אי-שמירת אסמכתאות בגין תרומות והוצאות שלא השתקפו, לכאורה,בדוח הכספי שהגיש חבר כנסת, לשעבר, אבי וורצמן, בגין פעילותו הכספית, בתקופת הבחירות האחרונה.

בעוד שמרבית כלי התקשורת, ראו לנכון להתעכב ולהרחיב דברים, בעניין הגשת תצהיר כוזב, לכאורה, בידי חבר כנסת אורן אלון חזן, כפי שנטען באחד משני דוחות הביקורת, בנושא מימון הבחירות המקדימות (פריימריז) של המפלגות השונות, הרי התעלמו הן - פחות או יותר - מחומרתן של עבירות בגין החריגות התקציביות של המועמדים בבחירות המקדמיות והתייחסו אליהן, לכל היותר, כאל כשל טכני או כאילו אין מדובר בעבירה פלילית של ממש.

ח"כ אורן אלון חזן נקנס בידי מבקר המדינה, בקנס בגובה של - 5,000 שקלים שקלים, כאשר הקנס הוא פרופורציונאלי לגובה ההוצאה ומשרד מבקר המדינה מעריך שח"כ חזן הוציא, במסגרת הפריימריז, סכום של כ-25,000 שקלים.

עוד צוין בדוח מבקר המדינה, כי ח"כ חזן הגיש למבקר המדינה תצהיר לפיו לא היו לו, כל הכנסות והוצאות שהן, במסגרת מערכת הבחירות, למעט תשלום דמי רישום למפלגה בסך -7,000 שקלים, ששולמו על-ידו, לטענתו הוא, מהונו האישי. בבדיקת מבקר המדינה, לעומת זאת, נמצא כי לח"כ חזן היו, לכאורה, הוצאות כספיות, הכרוכות בניהול מערכת הבחירות - הוצאות עליהן לא דיווח הוא, לכאורה, למבקר המדינה.

למעשה ובפועל, בהיעדר דיווח נטען זה, כאמור וכמפורט לעיל, בידי ח"כ חזן, הרי לא ניתן היה לערוך ביקורת על חשבונותיו ולא ניתן היה לבחון מכלול הכנסות והוצאות, כמו-גם מקורן וחוקיותן של התרומות שקיבל הוא - לכאורה - ואשר שימשו למימון הוצאות הבחירות. ח"כ אלון חזן טען, כי הוא לא היה מודע לחובה לדווח על הוצאות שהוציאו עבורו אחרים, אולם טענתו לא התקבלה, בידי מבקר המדינה, שראה לנכון לכתוב בדוח שלו, דברים, בזו הלשון:

"מבקר המדינה מוצא לנכון להדגיש, כי בסעיף 239 לחוק העונשין נקבע, כי המוסר ביודעין תצהיר שקר לפני מי שהוסמך לקבל את התצהיר, דינו מאסר שלוש שנים. הגשת תצהיר שאינו אמת, כדרך שעשה המועמד, היא איפה גם עבירה פלילית על כל המשתמע מכך".

בעניינו של שר החינוך, נפתלי בנט, החליט מבקר המדינה להטיל עליו קנס בגובה של 65 אלף שקלים, לאחר שמבקר המדינה קבע כי בנט: "חרג מתקרת ההוצאות המותרת, לא כלל בחשבונותיו את מלוא הוצאותיו ולא צירף אסמכתאות להוצאות שהוצאו עבורו בידי אחר".

עוד קבע המבקר כי הוא "לא כלל במערכת חשבונותיו הוצאה בגין שכר טירחת חוקר פרטי שאסף עבורו מידע על פעילותו של אחד המועמדים האחרים בבחירות המקדימות". טענתו של בנט לפיה ההוצאה האמורה אינה הוצאת בחירות שהוצאה עבור מערכת הבחירות שלו, אלא מדובר בהוצאה של המפד"ל, שכן מטרת העסקת החוקר הפרטי הייתה שמירה על טוהר המידות בבחירות המקדימות, נדחתה בידי מבקר המדינה.

מבקר המדינה, יוסף שפירא, דחה טענותיו של נפתלי בנט וקבע, לעניין זה, כי: "אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, אין חולק כי המועמד ולא המפד"ל הוא אשר יזם את ההתקשרות עם החוקר, הוא שהתקשר אתו והוא הגורם היחיד שהיה לו מגע עם החוקר בנושא. נוסף על כך, אין חולק כי במועד ההתקשרות לא כיהן המועמד בתפקיד רשמי בהנהלת המפד"ל ולא היה מוסמך לבצע התקשרויות בשמה. בנסיבות הללו קבעתי כי אין לייחס הוצאה זו למפד"ל, וכי יש להוסיפה להוצאותיו של המועמד".

מבקר המדינה הוסיף וציין, בהתייחסותו להתנהלותו הכספית של בנט, כי: "המועמד לא ניהל את חשבונותיו לפי הוראות החוק והנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בכך שלא שיקף בחשבונותיו חלק מהוצאות הבחירות וחלק מהמקורות ששימשו למימונן, בין היתר תשלום לספק, הוצאות פרסום ושכר לפעילים".

נראה הדבר, כי הרעה החולה, בכל הקשור לעונשים המוטלים על מועמדים בבחירות מוקדמות (פריימריז) ובבחירות בכלל, הינן העובדה, שבצד קביעה שעבירות מימון בחירות מסוימות דינן מאסר גבוה ביותר, הרי ניתן "לפדות" מאסר זה, בדרך של תשלום קנסות, לקופת אוצר המדינה, בהתאם להחלטת מבקר המדינה. כך למשל, הסכום המקסימלי שניתן להטיל, בהתאם לחוק מימון מפלגות, הינו סכום של -226,000 שקלים, המוטל על מועמד שעבר על הוראות חוק מימון מפלגות ולעבירה נקבע עונש מאסר למעלה מ-3 שנים.

במציאות הפוליטית של המאה ה-21, אין כל מקום, לדעתנו, להמיר מאסר שהמחוקק קובע כעונש על עבירת מימון בחירות, בכופר כסף, קרי, בקנס ולחלופין, יש להתאים גובה הקנסות המוטלים על מי המפר הוראות מימון מפלגות, כך שהפרה כזו לא תשתלם כלכלית, כלל וכלל, למי העובר על הוראות החוק. חוק מימון מפלגות, חוקק בשנת 1973 ומפעם לפעם נוספו לו הוראות שעה, בדרך של תיקון החוק, בחקיקת טלאים על גבי טלאים. מן הראוי שחוק מימון המפלגות, יעבור שינוי של ממש, יותאם לצרכי המאה ה-21, כך שהוא יהפוך לחוק ישים ונגיש, שהפוליטיקאים לא יעברו עליו ויתייחסו אליו כאל רעה חולה, אשר "במקרה הגרוע ביותר", ניתן "לצאת מהעניין בשלום", בדרך של תשלום קנס, שהינו בעצם הלבנת והמרת המאסר, בכופר כסף.