תמונתם המשותפת של ראש ממשלת ישראל, מר
בנימין נתניהו ושל מחמוד עבאס, לוחצים ידיים בוועידת האקלים בפריס, פורסמה בעולם כולו תוך הדגשה כי לחיצת ידיים זו באה אחרי חמש שנים של נתק בין השניים. לכאורה, עניין פורמלי המפגין נימוס בין שני בני תרבות, שהרי זו מהותה של כל לחיצת ידיים, אך בפועל ומבלי להגזים כלל וכלל - הסכמה מפורשת של ישראל להמשך ההסתה והטרור של ערביי יהודה ושומרון כנגד מדינת ישראל.
לזכותו של מר נתניהו ייאמר, כי לאחרונה תפס יוזמה ברוכה להפסיק את "גינויי ההסתה" הערבית על-ידי ממשלות ישראל כולן ולעבור לפעולות של מלחמה בה. ההכרה כי ההסתה היא אם הטרור הערבי סוף-סוף זכתה לחשיבות הראויה לה בקרב מקבלי ההחלטות בישראל. ההכרה כי לא ניתן להילחם בטרור מבלי להילחם באמו יולדתו, ההסתה, נקלטה סוף-סוף אצל מקבלי ההחלטות בישראל שלמזלנו כולנו עברה מגינויים של מלל ריק מתוכן לפעולות מונעות הסתה וטרור בפועל.
הנימוק העיקרי של נתניהו בהוצאת התנועה האיסלאמית מחוץ לחוק היה, ובצדק, כי ההסתה של ארגון זה מעודדת טרור. ההחלטה לפשוט עם כוח צבאי ולסגור תחנות רדיו ערביות בחברון וביריחו הייתה, ובצדק, בנימוק כי הן משדרות הסתה המעודדת טרור.
מעצרו עד תום ההליכים של "דרשן" במסגד אל-אקצה הייתה, ובצדק, בנימוק כי דרשותיו הינם עידוד מפורש לטרור. פעולות אחרות שחלקן מן הסתם לא נודע לציבור של מלחמה בהסתה, כמו הדוגמאות הנ"ל, נעשות עתה כחלק ממלחמה בטרור הערבי נגד אזרחי ישראל היהודים.
בנאומו האחרון של נתניהו באו"ם, הוא הזכיר לעולם כולו כי המופתי הירושלמי - אביהם הרוחני של הערבים המתיימרים להיקרא "פלשתינים" - היה בן ברית נאמן להיטלר שחיסול היהודים כולם היה משאת נפשם יחד. הוא כמובן שכח או לא רצה להזכיר באותו נאום כי במשרדו של מחמוד עבאס מתנוססת תמונת המופתי האנטישמי והנאצי המוצהר הזה, בדיוק כפי שבמשרדו שלו מתנוססת תמונתו של הרצל.
כפי שהתפעלתי מיוזמתו הברוכה של נתניהו לפעול כנגד ההסתה, כך גודל אכזבתי מלחיצת היד החמימה שהעניק ליוזם אותה הסתה עצמה, מחמוד עבאס הלא הוא אבו מאזן. עצם הזמנתו של איש דמים מכחיש שואה זה, ממשיכו של המופתי, לכינוס של ראשי מדינות די היה בו כדי להיעדר בהפגנתיות מועידה זו. ראש ממשלת ישראל בחר שלא להיעדר ושיקוליו עימו, אך את אותה לחיצת יד שהופצה לעולם כולו אסור היה לו ללחוץ. ידו המושטת של נתניהו במקרה זה הייתה ידו של עם ישראל כולו וזה מזמן מאס בהתחנפות וההתרפסות בפני שונאי ישראל מוצהרים שיואילו בטובם להכיר בו.
שהרי יודע מר נתניהו טוב מכולנו עם מי בדיוק הוא מחליף לחיצת ידיים בשם עם ישראל כולו. וכשמחוות נימוסין זו נעשית בליווי חיוכי נועם בקרב מנהיגים מהעולם כולו היא מרוממת טרוריסט אנטישמי מוצהר לדרגת מנהיג מכובד בקהילה הבינלאומית. דוחות המודיעין המונחים בוקר בוקר על שולחנו של מר נתניהו, מן הסתם פורשים לפניו ביתר בהירות מיהו אותו אבו מאזן והקשר הישיר שלו להסתה ולטרור, אך גם בלעדיהם ועל-פי מקורות גלויים, לקרוא לאיש דמים זה "לבא לשולחן המשא-ומתן" אין זה רק רמיסת הכבוד הלאומי, אלא ובעיקר מתן פרס להסתה ולטרור.
כשם שלא ניתן להילחם בטרור מבלי להילחם בהסתה, כך גם לא ניתן להילחם בהסתה ובה בעת לתת הכרה בינלאומית באמצעות לחיצת ידיים, תמימה למראה, לאביה של אותה הסתה. ראש ממשלת ישראל קורא לאבי ההסתה לבוא "לשבת לשולחן" ומבלי להתנות זאת בהפסקה מוחלטת של הסתה שקרית שהוא מפיץ בחינוך, בתקשורת ובמסגדים. בעשותו כך, הוא ממוטט באחת את מאמצי ממשלתו להילחם מלחמת אמת בהסתה ומשום כך גם בטרור.
נעלה מבינתי כיצד ניתן ללחוץ ידו של מי שרק עכשיו האשים את ישראל בלא פחות מ"הוצאה להורג של ילד", שכל מבוקשו הצנוע היה לרצוח יהודי. נעלה מבינתי כיצד ניתן ללחוץ ידו של מי שקורא רחובות וכיכרות ע"ש "גיבורים" שאינם אלא מתאבדים שרצחו יהודים. נעלה מבינתי כיצד ניתן ללחוץ ידו של מי שטרח ושקד על עבודת דוקטורנט ה"מוכיחה" כי שואת עם ישראל לא הייתה כלל. נעלה מבינתי כיצד ניתן ללחוץ ידו של מי שחתום בחתימת ידו על "חוק השיבה" ולפיו מי שיוותר אי-פעם על "זכותם" של מיליוני ערבים לשוב לעכו, חיפה יפו, רמלה ולמעשה כל ישראל הינו בוגד שדינו מוות. נעלה מבינתי כיצד ניתן ללחוץ ידו של מי שנשבע כי לעולם לא יכיר במדינת ישראל.
נשגב מבינתי כיצד ראש ממשלת ישראל כמעט מתחנן בפני מי שידיו מגואלות בדם יהודי ושתמונת המופתי הנאצי מתנוססת קבע מעל ראשו "לבא לשולחן המשא-ומתן" ויותר מכך - על מה בדיוק לדבר איתו. נשגב מבינתי כיצד מי שהחליט לאחר התלבטות ארוכת שנים כי על ישראל להילחם בפועל בהסתה כמקורו של הטרור הערבי מפגין חיבתו לאביה של ההסתה תומך מוצהר בטרור. ונשגבים מבינתי עוד דברים רבים שכאלה שאף לא אחד מהם נשגב מבינתו של ראש ממשלתי שבלחיצת יד תמימה למראה השפיל אותי ואת עם ישראל כולו והעניק פרס להסתה ומבלי דעת לטרור עצמו.
