א. מסוכן

241 כמעט-תאונות בין כטב"מים לבין מטוסים מאוישים, בעיקר של חברות תעופה, אירעו בקרבת נמלי-תעופה מרכזיים בארצות-הברית.

מכון בארד האמריקני לחקר כטב"מים דיווח, כי מאמצע דצמבר 2013 ועד אמצע ספטמבר 2015 היו 921 אירועים של התקרבות כטב"מים אל מטוסים מאוישים. בכשני-שלישים מהמקרים דיווחו הטייסים על סכנה של תאונה מיידית, למרות שהחוקרים מפקפקים ביכולתם לאמוד נכונה את המרחק ביניהם לבין הכטב"מים. בכשליש מהאירועים מעורבים מסוקים.

דוח מכון בארד משקף מגמה של גידול מואץ בכמות אירועי הבטיחות, שמעורבים בהם כטב"מים. הרשות האמריקנית לתעופה אישרה שאכן זו המגמה בשנתיים האחרונות. ולפיכך, היא עומדת לחייב בעלי כטב"מים לרשום את כלי-הטיס שלהם, ולסמנם - כמו מטוסים.

מגמה דומה קיימת בארצנו בתחום האופניים (והקורקינטים) החשמליים, שאין איש יודע מה כמותם, אך הם משתוללים ברחובותינו ועל מדרכותינו, ופוגעים בהולכי-רגל ובכלי-רכב - מבלי שמישהו מפקח עליהם.

כשהייתי ילד, נהגו העיריות לרשום אופניים, ולתת להם מספרי רישוי; ואבוי למי שנתפס בלא מספר רישוי, או מבצע עבירת תנועה. בינתיים פסה החובה לרישוי אופניים, וכל הישר בעיניו ייעשה - למרות הסכנה הברורה באופניים חשמליים, שכל אחד יכול לרכוב עליהם.

ב. מיתממים

הצונאמי, שהיכה באסיה לפני כמה שנים, העלה מן המצולות חיות וצמחים, שלא היו ידועים לנו, ונשטפו אל החופים.

אותו הדבר קרה לשמאל הישראלי אחרי הבחירות. גלי עומק של שנאה אדירה ושל תסכול היכו בו, וקרעו את מסכותיו. זה קרה כעת לשופטת בדימוס דליה דורנר, יו"ר מועצת העיתונות, כשערוץ 20 יצא נגד הנשיא ריבלין. פתאום התברר לכל מי, שזה לא היה ברור להם, היכן (ומי) נמרחה פרוסת לחמה.

ובעצם מה עשה ערוץ 20? הוא אימץ קו גינוי לנשיא על שהצטרף לכנס אמריקני של עיתון הארץ (הידוע בקו המערכתי של ביקורת על כל מעשה ציוני), שהופיעו בו גם אנשי "שוברים שתיקה".

הצדקנים והטהרנים מהתקשורת מיתממים, שזה דבר שלא ייעשה, כאילו לעיתונים ולערוצים אחרים אין קו מערכתי, וכאילו פתוחה התקשורת הישראלית למגוון דעות. ולא היא - התקשורת מניחה חופש רק למנעד צר מאוד של דעות, ההולכות בתלם.

אימוץ קו מערכתי (endorsement) הינו נוהג ידוע בתקשורת, שטובי העיתונים בעולם נוקטים בו. אבל כשהקו המערכתי אינו נראה לשומרי חומותינו, הלוא הם צדקני השמאל - זו הסתה, כמובן. דברי הבלע שלהם על ראש הממשלה ועל גורמים אחרים הם, כידוע, ביקורת, או סאטירה.

דברי דורנר והביקורת של הטהרנים, אנשי התקינות הפוליטית, מזכירים לי את צוואת אלכסנדר ינאי, שנמסרה לשלומציון, אשתו: "[פחדי רק] ... מן הצבועין ... שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס" (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף כ"ב, עמוד ב').

ג. טעות חמורה

לשכת האתיקה בהסתדרות הרפואית החליטה, כי באירוע טרור (אירוע רב-נפגעים (אר"ן - בשפה המקצועית) יש לטפל בנפגעים לפי חומרת פגיעתם - גם אם הינם מחבלים.

ההחלטה, שיש לטפל קודם בתוקף ולא בנתקף, הנה ליקוי מאורות חמור בהסתדרות הרפואית, שנכנעה ללחצים של ארגון רופאים לזכויות אדם לשנות את ההנחיה לטפל קודם במותקפים, הידועה בכותרת, "עניי עירך קודמים".

האתיקה הרפואית קובעת, שיש לתת טיפול רפואי לכל, גם לאויב. עם זאת, אסור להתעלם מהעובדה, שהמחבל, שנותר ח"ו חי אחרי הפיגוע, חולל אותו ופגע בזדונו באחרים. לכן, ההחלטה העיוורת מבחינה מוסרית של ההסתדרות הרפואית איננה עיוורת נכונה לחלוטין בנסיבות של אירוע טרור.

ד. שיקול-דעת המחלקה לחקירות שוטרים חוקרת את הירי בשתי המחבלות ליד שוק מחנה יהודה בירושלים. אין ספק, יש לחקור כל מקרה, ששוטר/חייל פותח באש, אך יש לעשות זאת בעדינות, כדי לא לרפות ידי חיילים, שוטרים ואזרחים, הנקלעים לזירת טרור, ונדרשים לחסל - לא להכיל ולא לנטרל את המאיים על חייהם, או על חיי עוברים-ושבים.

בלוחמה בטרור - יותר מאשר בלוחמה רגילה - נדרשת נחישות ונדרשת החלטה בין-רגע; ויש די דוגמאות להיסוס, שעלה בחיי אדם. לכן, גם אם טעה החייל/שוטר, קשה לשפוט את שיקול-דעתו, כיוון שלא היינו במקומו. יש לתחקר, להפיק לקחים, אך לחלוטין לא להעמידו לדין.

ה. שיטה? שי ניצן, פרקליט המדינה, ביקש ממני לשקר, טוענת עו"ד אביה אלף, שהייתה מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות, כדי להצדיק בפני בג"ץ את סגירת התיק נגד אביגדור ליברמן. במקרה אחר - ספיחי פרשת רומן זדורוב - נטען, שניצן שיקר במכתב ששיגר ליועץ המשפטי לממשלה, בעקבות החלטה של הילה גרסטל, נציבת הביקורת על הפרקליטות, שקבעה, כי רחל שילנסקי, מנהלת המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות, נהגה שלא כשורה כאשר שינתה תצהיר, שעליו חתםמנהל המכון לרפואה משפטית (במסגרת תביעה של ד"ר מאיה פורמן-רזניק נגד המדינה, לאחר שלפי דרישת ניצן, נמנעה כניסתה לתפקיד מנהלת היחידה לרפואה משפטית, בעקבות הביקורת שמתח עליה בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק זדורוב).

ולי רק שאלה - האם שקר הינו שיטה בפרקליטות, או שמא רק מניארה אישית של אדון ניתן?!