אז מי לקוחותיך?

שקד: "כל מי שרוצה שדלת הכניסה תהיה חלון הראווה לדירתו, ולא רק אבטחה נגד פורצים. בישראל 12 מפעלים ליצור דלתות, והתחרות קשה. החלטנו להתמחות בדלתות מעוצבות. נכון, הן יקרות. מחירן נע בין 5,000 ל-12,000 שקל. ובכל זאת, הביקוש גדול. מי שקונה דירת יוקרה בתל אביב, או בעיר סמוכה, מקבל מהקבלן מפרט טכני, עם דלת כניסה רגילה מפלדה. כמעט כל הקונים מבקשים משהו מיוחד, ואז הקבלן שולח אותו אלינו. יש לנו 27 אולמי תצוגה בכל הארץ, וכל קונה מגיע לאולם הקרוב לו".

כולם קונים דווקא דלתות יקרות?

שקד: "אדם שקונה דירה במיליוני שקלים, ומשקיע סכומים גדולים בעיצוב פנימי, ישקיע כמעט בכל המקרים עוד כמה אלפי שקלים, כדי שדלת הכניסה תהיה מעוצבת, אמנותית ויפה. לא איכפת לו להוסיף סכום קטן, יחסית. קיים גם השיקול הביטוחי: חברות הביטוח דורשות, בהתאם לנסיבות, בפוליסת ביטוח הדירה, דלת ביטחון מיוחדת".

מה אתם מייצרים ומוכרים?

שקד: "יש לנו 120 דגמים. הדלתות מצוירות בידי אמנים, אלו לא רק דלתות לכניסה לבית, אלא גם לחדרים, וגם לפרויקטים ציבוריים גדולים. יש סוגים שונים של מנעולים, ודלתות ברמות שונות".

מנכ"ל שריונית-חסם מפרט לראשונה רשימת קבלנים גדולים, לקוחות החברה:

• חברת פרשקובסקי רכשה משריונית חסם דלתות כניסה לכ-1,000 דירות, ב-3.5 מיליון שקל, שהם 3,500 שקל לדירה. משלמים בזול, כי זו עסקה גדולה. הדלתות מיועדות ל-300 דירות בראש העין, 270 בראשון לציון, 200 בנתניה, 170 בבאר יעקב, 48 ברחובות.

• עמידר רכשה דלתות כניסה ב-3 מיליון שקל, לכ-1,000 דירות במקומות שונים בארץ.

• דניה-סיבוס, מקבוצת אפריקה-ישראל, קנתה דלתות כניסה ב-2 מיליון שקל, לפרויקט המגורים שהיא בונה במתחם שנלר, ירושלים.

• חברת שי-חי רכשה מאות דלתות, לפרויקט בן 210 דירות שהיא בונה בשכונת כרכור, פרדס חנה, 10,000 שקל לדלת.

• חברת משולם לוינשטיין רכשה דלתות כניסה ב-750 אלף שקל. למאות דירות יוקרה שהיא בונה בשכונת בוכמן, מודיעין.

• חברת אסיל קנתה דלתות כניסה ב-600 אלף שקל, ל-84 קוטג'ים שבנתה במסגרת הכרחבה של קיחוץ שובל. כאן משלמים 7,100 שקל לדלת.

לשריונית-חסם יש גם קו יצור שני, ידוע הרבה פחות: דלתות ביטחון ברמה גבוהה מאוד. "מחירן נע בין 15,000 50,000 שקל לדלת, כך על-פי שקד.

הייתכן?

שקד: "כן. הדלתות מיוצרות מחומרים מיוחדים, עם מנעולי ביטחון ברמה גבוהה, עם עין אלקטרונית שמצלמת כל מי שמנסה לפרוץ. פיתחנו גם דלת, שברגע שמנסים לפרוץ אותה, מתפוצץ המנעול, ואין דרך לפתוח אותה".

מי רכש מכם דלתות כאלו?

שקד: "הקריה הגרעינית דימונה רכשה דלתות ב-500 אלף שקל. גם חיל-האוויר הוא לקוח שלנו, לפרויקטים שאי-אפשר לפרטם. שגרירויות של ישראל בחו"ל רכשו דלתות העומדות בפני הפגנות אלימות, ואפילו יריות. מכרנו דירה מאובטחת לביתו הפרטי של משה קצב בקריית מלאכי, כשהיה נשיא המדינה. להבדיל, מכרנו דלת יקרה לביתו של יאסר עראפת".

שריונית-חסם היא חברה פרטית, שאיננה מפרסמת נתונים על מחור ורווח. עם זאת, החברה אומרת ש-25% ממכירותיה הם חוזי יצוא, למדינות רבות

לאן?

שקד: "מכרנו דלתות ביטחון לאוליגרכים בניגריה, גאנה ומדינות אחרות באפריקה. ההזמנה הגדולה ביותר, אולי, הייתה של אוליגרך המתגורר בניגריה. לפני 3 שנים מכרנו 46 דלתות ביטחון מעוצבות, להתקנה בארמונו. הוא שילם 70,000 דולר, ויחד עם ההתקנה, הגיע היקף הזמנה ל-100,000 דולר. לקוחות אחרים הם אוליגרכים ברוסיה ובקזחסטן. הדלת המיוחדת ביותר, אולי, היא דלת פלדה ברמה גבוהה, בגובה 2.90 מטר, ורוחבה כרוחב קיר הכניסה לוילה. היא נמכרה לאוליגרך רוסי".

לא תמיד היו לשריונית-חסם עסקים טובים. המפעל נוסד ב-1982, בחולון, על-ידי גיל מזרחי ואברהם אמגר. ב-1987 נקלע המפעל לקשיים, וקבוצה בראשות שקד רכשה אותו מכונס הנכסים. במשך הזמן עבר המפעל לקריית גת, ופתח 27 אולמות תצוגה בכל הארץ.

בעלי המפעל, 33% לכל אחד, הם אבינעם שקד, האחים קחטן ורמי שביט, האחרון בעליו של המשביר לצרכן. חברת האחים קחטן נקלעה לפני שנים לקשיים, וכונס הנכסים מנהל מו"מ למכירת חלקה במפעל. אפשר להניח ששקד הוא מועמד רציני לקנות את החלק של האחים קחטן, וכך יהפוך לבעל השליטה בשריונית-חסם.

שקד נשוי לחדוה, מנהלת עמותה לטיפול בבעלי חיים, וגם סופרת. היא כתבה והוציאה לאור ספר על ילדותה. מי שיחפש את שמה ברשימת הסופרים לא ימצאה, כי הספר נכתב שלא בשמה (אינקוגניטו).

הבת הבכורה איריס, 39, היא מנהלת הרכש של המפעל. הבנים האחרים, נעם ואורית, משכירים את הבית הישן בערוגות, ושוכרים דירות ברמת גן ובמושב לכיש. זה מביא אותנו לצד השני של אבינועם שקד, עסקי הנדל"ן בחקלאות.

משפחת שקד מתגוררת כאמור, במושב ערוגות. ליד קריית מלאכי.על-פי כללי רשות מקרקעי ישראל, יש לכל חבר מושב שלוש נחלות: נחלה א', בת 2.5 דונם,שעליה בית המגורים שלו, ובית נוסף לבנים ממשיכים; נחלה ב', שעליה הוא מגדל פירות ירקות וכל מה שירצה, וגם נחלה ג'. בסך הכול, בשלש הנחלות יחד, יש לאבינעם שקד 46 דונם.

שקד: "זה עתה החליטה מועצת מקרקעי ישראל, לאשר לחברי מושבים לבנות בית שלישי על נחלה א'. התוכנית שלנו היא לבנות בית נוסף, לבנים".

השיקולים של שקד מהווים דוגמה להשפעה של החלטת הרשות: היא, תאפשר לעשרות אלפי חברי מושבים לבנות בית נוסף ולמכרו בשוק, תוך תשלום כמקובל לרשות מקרקעי ישראל על הקרקע ועלית שוויה. החלטה זו עשויה לחולל מהפכה קטנה בשוק הנדל"ן, על-ידי גידול חד במספר המגרדים לבניה, מפוזרים בכל הארץ.

שקד: "ויתרתי על נחלה ב', ובמקומה קיבלתי נחלה ג' מוגדלת, בת 21 דונם. אני מגדל עליה בעיקר פירות - ענבים ושזיפים. בעבר, גידלתי על חלק מהנחלה אפרסקים, אך חיסלתי את המטע, שהיה בן 14 דונם, ועברתי לענבים. כל החקלאים עוברים לענבים, כי קל יותר לגדל אותם. אנחנו משווקים את הענבים לחברות שיווק שונות".

אתם גם מייצאים?

שקד: "בעבר יצאתי פירות. כיום אני מתרכז בעסקי היצוא של המפעל".