כגודל ההצהרות

הסכסוך המורכב של השלטון המצרי בראשות א-סיסי עם חמאס, הוא עמוק וארוך מאוד.

כאמור חמאס היא תנועת בת של 'האחים המוסלמים' שלאחר ההפיכה והדחת מוחמד מורסי מהשלטון, הוכרזה כארגון טרור והוצאה מחוץ לחוק. פעילי הטרור של חמאס, פעלו עוד מתקופת שלטונו של הנשיא מובארק והיוו מטרד לתיירות המצרית בסיני כאשר הוציאו פיגועים בטאבה, בשארם א-שייח' ובד'הב בעיקר כנגד מטרות של מטיילים ישראלים וריכוזי צבא ומשטר מצריים. האינטרס של חמאס בפעולות אלו, היה ליצור מגמה שמאפשרת בסופה הקמה של אמירות איסלאמית בחצי האי סיני.

מצרים נפגעה מפעילות הטרור הזו בצורה המזיקה משמעותית לתיירות בסיני ולמקור הכנסה חשוב ממטבע חוץ, עם הפסדים של מעל 10 מיליארד דולרים בשנה. אמירות שכזו, למעשה, הייתה יכולה לאפשר מעבר מוגבר ויעיל וללא סיכולים של העברת טילים, ונשק מגוון אשר נשלח מאירן דרך סודן ומגיע לסיני.

כאשר התגברו פעולות הטרור עוד בתקופת מובארק, ניסו בשלטון המצרי להביא לסתימת המנהרות אך ללא הצלחה. כאשר עלה מוחמד מורסי מ'האחים המוסלמים' לשלטון, באופן טבעי התחממו היחסים עם חמאס, נערכו פגישות עם מנהיגי התנועה בקהיר והוגבלה פעילות הצבא המצרי בסיני כנגד פעולות הטרור, מה שאפשר לחמאס להתארגן ולהתחמש בטילים ואמל"ח לקראת העימות מול ישראל שהיה בקיץ 2014 ("צוק איתן").

כאמור, לאחר ההפיכה והדחת מורסי, המגמה התפכה לחלוטין. נוסף על כל התרחיש הגיאו פוליטי מול מצרים, קיים איום אסטרטגי עבור חמאס והוא פעילי המדינה האיסלאמית (דאעש) בסיני. אומנם מבחינת טרור השלטון המצרי הנוכחי הוא אויב משותף, אך המטרה האידיאולוגית הסופית שונה בתכליתה. דאעש נלחמים בכל מה שאינו מקדם את מהות הח'ליפות האיסלאמית, הם אינם מכירים במוסלמים עם מטרה שונה כשותפי גורל, אלא אויב נוסף שיש להכפיפו או להשמידו ולכן תנועת חמאס למעשה "נופלת כאן בין הכסאות".

לאחר מבצע צוק איתן והתבססות משטרו הנשיאותי של א-סיסי במצרים, הרגישו תושבי עזה היטב את חבירתה של מצרים לישראל כנגד חמאס. המבצע הנרחב לחסימת המנהרות בגבול רפיח עם סיני, יצר מפלה כלכלית רחבה עבור "שוק התעסוקה" העזתי. הצבא המצרי הציף בהזרמת מי ים לא מעט מהמנהרות ששימשו לא רק להברחת נשק ותחמושת, אלא נוסף על כך היוו כמעין נמל יציאה של עזה לעולם.

המנהרות העסיקו אלפי עזתים, מאנשי בנייה, פקידים, מבריחים, וסוחרים גדולים וקטנים. מפעל המנהרות, הכניס לשלטון חמאס בעזה מעל 200 מיליון דולרים בשנה, כאשר מעבר רפיח נסגר ונפתח על-פי החלטה של השלטון המצרי, המסחר במנהרות שגשג. כשחלה מגמה שמשביתה את פעילותן של המנהרות, רצועת עזה נותקה מהתלות בכלכלת מצרים והפכה להיות תלויה בישראל בצורה מוחלטת. בערך כחצי שנה לאחר מבצע צוק איתן, או השם שנתן חמאס למבצע "אל-עסף אל-מאכול" - "הקש האכול", עדיין היו מחלוקות בין חמאס לפתח שעיקבו את תהליך השיקום של הרצועה. לאחר מכן, חל תהליך שיקום מואץ בעיקר עקב מעבר סחורות מישראל כחלק מסיוע הומניטרי לתושבי עזה.

כמו-כן ידועה מערכת היחסים של חמאס עם שלטונות קטאר וטורקיה, שסייעו בהיקפים נרחבים ביותר לשיקום הרצועה, כמו העברת מיליוני דולרים לבנייה ושיפוצים.

עם זאת, דעת הציבור העזתי חלוקה אם כי עדיין ציבור לא קטן נתון למרות שלטון חמאס, וחלק לא קטן עדיין שומר אמונים גם לדרכה של התנועה הדתית. דעת המיעוט, שלעתים עושה רושם כאילו מתרחבת, היא שחמאס באופן כללי מעדיף לדאוג לפעיליו מאשר לתושבי עזה. לטענתם, חמאס עסוק בשיקום גדודי "עז-אדין אלקאסם" (הזרוע הצבאית של חמאס), וגייס מאות תושבים לעזור להם בשיקום המנהרות, בהתאם לכך הם מעוניינים להגיע מוכנים לסיבוב הלוחמה הבא מול ישראל.

בצל טענות שהתחילו כחלק מאינטרס של חמאס לאחר המבצע ל'תאהדיה' (תקופת רגיעה), החלו עבודות השיקום גם של מפעל המנהרות, כמובן גם הכלכליות וגם ההתקפיות. כבר יותר משנה לאחר המבצע, וכבר נראה ברור לחלוטין שחמאס הצליח לשקם חלק נכבד מהמנהרות שנהרסו על-ידי צה"ל והצבא המצרי. כמן כן על-פי הערכות המודיעין של ישראל, חמאס מציג יחידת קומנדו מאומנת היטב שמחזיקה באמל"ח מהמתקדמים ביותר.

על-פי עדות מחקירת שב"כ מאוגוסט 2015 של עציר ביטחוני מרפיח, אשר ששימש כמחבל חמאס ולקח חלק בחפירת מנהרות, כביש שנסלל על-ידי חמאס ליד גבול הרצועה אמור היה לשמש בתכנון כאמצעי למתקפת פתע כנגד ישראל, זאת על-ידי כלי רכב רבים שיסעו במהירות לעבר הגבול למטרות תקיפה.

הברכות הלא מעטות שמגיעות מבכירי חמאס על ביצוע פיגועי הדקירה, הדריסה והירי בשטחי ישראל ואיו"ש של מחבלים יחידים, מגיע בצורה הניתנת להבנה כתמיכה חד-משמעית בטרור הפלשתיני ולהסלמת המצב במקום להביא לרגיעה.

על-פי כל התרחישים, בתנועת חמאס עושים מאמצים רבים לשיקום יכולות הלוחמה שלהם ואף בצורה חסרת תקדים. כחלק מהמאמץ לשיקום תשתיות הטרור, חמאס גייס יותר מ-15,000 נערים בגילאים של 15 עד 17 זאת על-פי פרסום התנועה, שעוברים הכשרה ללוחמה, לחטיפות חיילים, תרגילי תקיפה ממנהרות ושיעורי איסלאם באופן אינדוקטרינטיבי. נוסף על כך, המהלך נועד לגיוס רחב היקף על-מנת למלא את השורות שהצטמצמו מאבידות המבצע, ולהגביר את התמיכה בקרב תושבי עזה לנוכח קשיי היום החברתיים-כלכליים וגם הביטחוניים ברצועה.

כמו-כן, לאחרונה נוספו איומים מבכירי התנועה על הכוונה לחדש את פיגועי ההתאבדות על-ידי מחבלים שיגיעו מהגדה המערבית (יהודה ושומרון) שהונחו לבצע פיגועי התאבדות בעומק השטח הישראלי ושכוללים מחבלים ללא עבר בפעילות טרור, כך שהשב"כ יתקשה לנטרל את אותם מחבלים.

נראה על-פי כן, שתנועת חמאס מאותתים בכל כוחם על-מנת לשמור על צביונם השלטוני בעזה, אין הם מתיימרים לשמור על שקט וחתור להישגים מדיניים בצורה דיפלומטית מערבית, מכיוון ששקט שכזה אינו מחזק ומתחזק אותם מבחינה לאומנית-דתית.

כל עוד הם אינם מביאים לתוצאות ולהישגים משמעותיים עבור פעיליהם ותומכיהם בפרט, ועבור האוכלוסייה הפלשתינית בכלל, הם מוכנים להקריב בכל דרך על-מנת להשיג את מטרתם, ולמרות כל התרחישים הגיאו-פוליטיים שמסביב.