כבוד נשיא המדינה, שרת המשפטים, חברי הוועדה לבחירת שופטים, מנהל בתי המשפט, שופטות ושופטים מכהנים, השופטות והשופטים המצהירים אמונים ובני משפחותיהם, קהל נכבד.
טקס ההשבעה היום הוא יום חג לכולנו - לכם, למשפחותיכם, למערכת המשפט. היום אתם מצטרפים למשפחת שופטי ישראל. כשופטים תהיו חשופים לעתים לביקורת. מהר מאוד תלמדו לדעת כי הביקורת נמתחת על זיכויים בפלילים, ועל הרשעות בפלילים. על השתת עונשים חמורים מדי, ועל השתת עונשים קלים מדי. על קבלתן של עתירות, ועל דחייתן של עתירות אחרות. על קבלת תביעות, ועל דחיית תביעות. ועוד ועוד.
הביקורת, כשלעצמה, היא רצויה וחשובה, טבעית ומובנת. הביקורת היא טבעית, משום שבכל פסק דין, בכל החלטה, יש צד "מנצח" וצד "מפסיד". פסקי הדין אינם ניתנים בחלל הריק. הם משפיעים על חייהם של המתדיינים; הם משפיעים - מי יותר מי פחות - על הציבור בכללותו. הביקורת היא חשובה משום שהיא ביסוד
חופש הביטוי, המוכר בשיטתנו כ"ציפור נפשה של הדמוקרטיה". היא חשובה משום שאין שופט - אין אדם - שהוא חף מטעויות. הזדמן לי בעבר לכתוב כשאישרתי במקרה מסוים לקיים משפט חוזר כי מערכת המשפט מכירה בכך ש"אין היא חסינה מטעויות".
ובלשונו של השופט מ' לנדוי: "עשיית הדין תלויה [...] בסופו של דבר בהערכת הראיות על-ידי שופטים בשר ודם, השואפים אל קביעת האמת לאמיתה, בלי להגיע תמיד אל חקר האמת עד תומה".
אכן, הביקורת עשויה להצביע על טעות ולחשוף נקודות תורפה. על כן יש לברך על הביקורת ולהיות פתוחים אליה. עלינו להיות נכונים להקשיב לביקורת בנפש חפצה. אולם ביקורת צריכה להיות ראויה ועניינית. ביקורת צריכה להיעשות בהתאם לכללי השיח הדמוקרטי, הן מבחינת סגנונה והן מבחינת תוכנה.
גם הביקורת נתונה לביקורת, לא רק פסקי הדין מושא הביקורת. ביקורת ראויה היא ביקורת שעניינה מחלוקת עם ההנמקה שבפסק הדין, ולא ביקורת שמוטחת מבלי לקרוא אף לא פסיק מן ההנמקה.
ביקורת ראויה צריכה להיות מבוססת על נתונים עובדתיים, על הכרת פסק הדין מושא הביקורת. היא צריכה להביא בחשבון את מכלול השיקולים החברתיים הערכיים הרלוונטיים. יש להבחין בין ביקורת עניינית ראויה, לבין דברי הסתה ואיומים במסווה של ביקורת - אותם אין לקבל. ביקורת שאינה מבוססת, שנעשית בלשון משתלחת ובלתי מרוסנת, אינה ביקורת ראויה.
אנו עדים היום, למרבה הצער, לתופעות של השמצות אישיות, "שיימינג", של שופטים. לא פעם, אלו אינן נובעות ממחלוקת עם ההנמקה שביסוד פסק הדין - ואף אינן מגובות בעובדות - אלא מתבססות על הוצאת דברים מהקשרם. לעתים קרובות מתבססת הביקורת לא על מה שנאמר בפסק הדין עצמו אלא על מה שנכתב אודות האמור כביכול בפסק הדין, גם אם הדברים אינם משקפים את מה שבאמת נאמר.
במקרה אחד, והדברים ודאי מוכרים לכם, בעקבות גזר דין שניתן בבית המשפט המחוזי לגבי עבירת מין, הוכפש שמו של שופט באינטרנט ובדפוס תוך שנקראו קריאות לפטר את חברי ההרכב בעקבות גזר הדין ונעשה שימוש בשמות גנאי שלא אחזור עליהם כאן.
איני מביעה, כמובן, כל עמדה על גזר הדין עצמו. ההליך אינו חלוט, ואם יוגש ערעור - איני מביעה כל עמדה בשאלה אם העונש שהוטל ראוי. אבל אני כן מבקשת להביע, בהזדמנות זו, עמדה נחרצת כנגד ההשמצות האישיות המופנות כלפי שופטים בישראל וכנגד קריאה לפטר שופט בגין עונש שגזר.
בישראל אין מפטרים שופט בשל הכרעה שיפוטית שנתן, אפילו נמצא שהיא שגויה. זהו חלק מהעצמאות השיפוטית, שהיא תנאי בל יעבור לתפקודם של בתי המשפט ומרכיב מרכזי בכל משטר דמוקרטי. אם שופט שגה בפסיקתו - ניתן לערער עליה. ניתן כאמור גם למתוח עליה ביקורת עניינית.
אכן, ביקורת עניינית המבקרת את ההנמקות שביסוד גזר הדין היא ראויה, אך אין לקבל הטחת טענות הנעשית מבלי לקרוא את גזר הדין והנמקותיו ומבלי להתמודד עמן. כך, למשל, באותו עניין שהזכרתי נטען במספר כתבות כי על העבריין שהורשע לא הוטל כל עונש מאסר בפועל, אף שריצה עובר למתן גזר הדין חצי שנת מעצר.
ניתן, כמובן, להביע עמדה שאין די בחצי שנת מעצר שנראה כחלק מתקופת המאסר שאחריה עבודות שירות, אך כתיבה הטוענת כי לא הוטל כל עונש מאסר בפועל אינה משקפת הדברים לאשורם. גם ביקורת על כך שבית המשפט התעלם מעבירות שנמחקו במסגרת הסדר הטיעון אינה במקומה. אסור לשופט לתת עונש על עבירה שלא הייתה הרשעה בגינה, והדברים ברורים. אין לקבל הוצאת דברים מהקשרם, וודאי שאין לקבל שימוש בשפה בוטה שאינה ראויה לדפוס. זוהי אינה ביקורת ראויה.
ביקורת ומחלוקת עניינית - ראויות הן. אולם הסתה, איומים והשתלחות בלתי מרוסנת אינם בגדר ביקורת ראויה, ועשויים אף להוות עבירה פלילית.
בשיח הציבורי היום מדובר, לצערי, לא אחת על שיח אלים של איומים, השמצות והסתה. שיח אלים זה מופנה לא רק כנגד שופטים, הוא מופנה גם כנגד נבחרי הציבור, כנגד שרים, כנגד נשיא המדינה, כנגד פקידי ממשל, כנגד אזרחים מן השורה. אנו נתקלים, כאמור, בעוצמה חדשה של הכפשות אישיות של שופטים, ואף באיומים על שופטים ועל בני משפחותיהם.
אנו, במערכת המשפט, פועלים כשצריך לאבטחת שופטים מאוימים באמצעות משמר בתי המשפט; אנו מערבים במידת הצורך את משטרת ישראל. אנו פועלים גם בדרכים נוספות. לאחרונה הושלמה עבודת מטה מקיפה בהנהלת בתי המשפט במסגרתה נבחנו בעזרת אנשי מקצוע דרכי התמודדות שונות עם ההשמצות ברשתות החברתיות בפרט והשימוש הפוגעני באינטרנט בכלל. מנהל בתי המשפט מינה ממונָה בלשכה המשפטית של הנהלת בתי המשפט, שתפקידה לרכז את הטיפול המערכתי בנושא בתיאום עם גורמים נוספים, בתוך המערכת ומחוצה לה. לצערי יש לה לא מעט עבודה.
שרת המשפטים הקימה ועדה בראשות השופטת (בדימ') ארבל, שמטרתה לגבש אמצעים להגנה על הציבור הרחב ועל נושאי משרה בשירות הציבור מפני פעילות ופרסומים פוגעניים ומפני "בריונות" באינטרנט, וגם לפועלה אנו ממתינים.
בצד ההגנה שמנסה מערכת המשפט לפרוש על השופטים - הביקורת, יהא סגנונה אשר יהא, היא חלק מעבודתנו השיפוטית. כפי שנוהג לומר הנשיא (בדימ')
אהרן ברק: "כשאנו יושבים לדין אנו עומדים לדין".
עם הצטרפותכם למשפחת שופטי ישראל אני מבקשת להדגיש בפניכם דברים ששופטי ישראל שמעו ממני בעבר בפורומים שונים. לשופטים אין אופציה להיות מושפעים מהאיומים ומההכפשות שהם נחלת חלקם. כניעה לאיומים היא הטיית משפט. היא עיוות דין. היום הצהרתם אמונים למדינת ישראל ולחוקיה.
ההכרה כי אין על השופט מרות זולת מרותו של הדין וכי יש שיקולים שאין לשקול אותם, עושה את הכרעתנו - באופן פרדוקסלי, לפשוטה. היא חלק מהכשרתו של שופט מיומו הראשון על כס השיפוט. ההכרה שאין לשופט אופציה להיכנע להסתה או להכפשות היא נחלתו של כל ציבור השופטים - אליו אתם מצטרפים היום.
חברי, השופטות והשופטים החדשים, הרשמות והרשמים החדשים, והשופטות והשופטים המקודמים במדרגות השיפוט - קבלו נא איחולי הצלחה חמים. הצלחתכם - הצלחתה של מערכת המשפט כולה.
ולבני המשפחות הנרגשים הניצבים כאן עמכם תודה לכם שאתם משאילים לנו את השופטת או השופט להרבה שעות ביממה, לאורך שנים. עמידתכם האיתנה וגם תמיכתכם במצבים שאינם קלים היא מקור כוח ליקירכם השופט.
