קראתי את פנייתו הנרגשת של המושחת המורשע והאוטוטו אסיר,
אהוד אולמרט, לשופטיו ולא יכולתי לעצור את סכר דמעותי. ידעתי שאני שומע את הפרומו לספרו רב התהילה של הנוכל תאב הבצע ששמו נקבע בטרם תכתב ולו מילה אחת ממנו - "המרדף".
מי שכל חייו היה עסקן פוליטי נשא נאום של עסקן פוליטי כאילו באיזה כנס בחירות מפלגתי מדובר ולא בבית משפט האמור לחרוץ את גורלו בעצם מתן החלטתו. השקרן שכל עם ישראל שמע את שיחותיו האינטימיות עם אשת סודו בהן הוא ללא בושה קונה את שתיקתה בכסף ("עשרת אלפים דולר שולה מדי חודש בחודשו" מילה של ראש ממשלה) נשא בפני שופטיו את המבוא למה שיהפוך לספר ואולי לסרט גורף קופות "המרדף". מי שהחמיץ מוזמן למצוא באינטרנט ומומלץ לו להצטייד בערימה נכבדה של גלילי נייר לייבוש דמעותיו מהמבוא קורע הלב כפי שסבור המושחת או המבוא החצוף וחסר הבושה לחלוטין כפי שכל בר דעת סבור.
ניסיונו של המושחת אוהב המזומנים להדיח לעדות שקר את מזכירתו לשעבר הביא את הפרקליטות לייאוש של ממש וזו נכנעה להתשה הבלתי פוסקת של פרקליטיו בפטנט ישראלי מקורי ("חפיפה") של אכילת העוגה והשארתה שלימה בו-זמנית בניגוד לחוקי ההגיון. "אולמרט ירצה שמונה חדשי מאסר" ממש כמו כל בוזגלו זעקו כותרות העיתונים אך אלה "יחפפו" את מאסרו שנגזר במשפט אחר, כפי שיכול לחלום כל בוזגלו.
הפטנט של "מאסר חופף" מגוחך ונלעג ומתייחס אל הציבור כאל עדר מפגרים הקוראים שחור על גבי עיתון את המילים "אולמרט ירצה מאסר של שמונה חדשים" למרות שהם גם לא דקה אחת של מאסר. הנה גם לא ויתרו למורשע המושחת והטילו עליו עונש מאסר ובו-זמנית פטרו אותו ללא כל עונש. פטנט גאוני מבית היוצר המשפטי של הצדק הישראלי. מסעדת גורמה ידועה אימצה פטנט זה בחלקה חינם אין כסף לכל מבקריה ארוחה בחינם ובתנאי שהיא חופפת לארוחה שהם אוכלים זה עתה.
לו הייתה מודיעה המדינה בכנות כי הותשה מטיעוניו המגוחכים והיא מוותרת לו - דיינו.
לו הייתה המדינה מודיעה באומץ כי עונש של שנה וחצי מאסר גרם לה פשוט לוותר לאיש - דיינו.
לו הייתה המדינה מודיעה כי נאום "המרדף" נגע לליבה ומשום כך היא מוותרת לאיש - דיינו.
לו הזכירה המדינה את אותה מסיבת עיתונאים בה הודיע המושחת המורשע לעם ישראל כי חולה סרטן הוא ובשל מחלתו זו ויתרה לו - דיינו.
אך המדינה התעקשה שלא לוותר, לדרוש וגם לקבל שמונה חדשי מאסר בפועל ומשקיבלה אותם ויתרה עליהם מיד בפטנט מגוחך הקרוי "חפיפה".
הנרדף האומלל לא רק שלא הביע חרטה וגם תודה עמוקה על הפטור מעונש שקיבל בתרגיל ה"חפיפה" אלא המשיך ודרש שוב חפיפה על מעטפות הכסף מטלנסקי - אלה שכולם יודעים שהוא "מעולם לא קיבל"... למזלו הרב של הציבור אפילו פרקליטות המדינה הבינה כי יש גבול לטיפשות ולטמטום שהיא יכולה לייחס לאזרחי ישראל התנגדה הפעם בטענה כי "חפיפה על חפיפה פעם נוספת לא תעלה על הדעת". ללמדך כי חפיפה פעם אחת כן תעלה על הדעת.
וכך מבלי שאיש יבחין כי למרות העבודה הרבה שהושקעה בהוכחת הפשע, אין הפושע צריך לשלם על עונשו אלא עונש וירטואלי של ריצוי שמונת חדשי מאסר "חופפים" שהם אפס שניות מאסר של ממש - שמרה המדינה על כבוד המושחת וחרותו תוך זלזול בוטה בכבוד הציבור והגיונו.
