על-רקע הביקורת של השמאל, כלפי יוזמת החקיקה לשקיפות של העמותות, שאמורה להגיע לדיון קרוב במליאת הכנסת, ראוי להביא לידיעת הציבור כמה עובדות מוצקות.
מדוע מה שדמוקרטי וראוי בעיני החוק האמריקני "רישום סוכנים זרים", אינו דמוקרטי, ואינו ראוי בעיני השמאל בישראל וגם פסול בעיני השגריר האמריקני ו
עיתון הארץ?
החוק האמריקני, "רישום סוכנים זרים" קיים בארה"ב מזה 80 שנה. חוק זה נחקק בארה"ב בשנת 1936 ומאז עבר התאמות ועידכונים. עיקרי החוק האמריקני קובעים:
1. חובה על כל סוכן זר בארה"ב להירשם במשרד המשפטים, לפרט איזה גוף הוא מייצג, ולפרט את מקורות המימון ואופן השימוש בהן.
2. על הסוכן הזר להעביר למשרד המשפטים דיווח חצי שנתי ובו פירוט פעולותיו. כל חומר שהוא מפיץ חובה לציין בו את שם הגוף הזר.
3. בכל שיחה שהסוכן מקיים עם גורמי ממשל חובה עליו להבהיר לבן שיחו מהו הגוף בשמו הוא פועל. חובה על כל סוכן זר לשמור רישומים של פעילויותיו.
4. ההגדרות בחוק האמריקני קובעות: גוף זר עשויה להיות ממשלה או מפלגה זרה. כל שלטון חוקי או לא חוקי, מוכר או לא מוכר על-ידי ארה"ב בהגדרה "מפלגה" עשוי להיות כל ארגון המנסה להגיע לשלטון בטריטוריה זרה.
5. בהגדרות "סוכן זר" כלולות ההוראות להלן:
פעילות פוליטית למען אינטרס של גוף זר. פעילות המכוונת להשפיע על הציבור בארה"ב כדי לנקוט עמדה בענייני פנים או מדיניות חוץ של ארה"ב. איסוף או נתינת תרומות למען אינטרס זר. עיתונאים אינם כלולים בהגדרת "סוכן זר", העומדים בקריטריונים מסוימים, אך כפופים למגבלות אחרות של חוקים.
האמנם עורך
עיתון הארץ תומך בחוק השקיפות של השרה שקד?
אני חושף פה את הצביעות והסטנדרטים הכפולים של הארץ ועורכו
אלוף בן. מאמר המערכת של הארץ יצא בביקורות נגד הצעת "חוק השקיפות" של שרת המשפטים
איילת שקד, ואולם בשנת 2002 (25.12.2002) כתב אלוף בן תמיכה נלהבת באימוץ החוק האמריקני שבשנת 2015 הוא מתנגד לו.
"הגיע העת לאמץ בישראל את המודל האמריקני שמטיל חובות דיווח ורישום על מי שמייצג גורמים ואינטרסים זרים. הניקיון הציבורי מחייב להנהיג דיווח דומה לאמריקני בישראל. כך ידע הציבור מי עובד בשביל איזה גורם זר ובאיזה תמורה, ומי שיסרב לזהות את שולחיו יסתכן בתביעה פלילית".
