בדיפלומטיה הממסדית המוכרת, שגרירים מתמנים על-ידי ממשלות שבוחרות את האדם שראוי לדעתן לייצג את מדינתם בחו"ל.
ואמנם, במהלך שנים רבות מילא אלון ליאל תפקידים דיפלומטים רבים בארץ ובחוץ לארץ, מטעמה ובשמה של מדינת ישראל. הוא היה דובר ומנכ"ל משרד החוץ, היה קונסול ישראל באטלנטה ובשיקגו בארה"ב, שגריר בדרום אפריקה ושגריר בטורקיה.
ואולם בסיום הקריירה הדיפלומטית הארוכה שהייתה לו, קרה לו "מהפך אידיאולוגי" של הינתקות מעברו ומשורשיו. במהלך שנים רבות, מאז שפרש ממשרד החוץ, הוא מקדיש את זמנו וניסיונו כדי לפעול כמתנדב שמגויס למען המדינה ההפלשתינית, נגד הכיבוש ונגד ישראל. אלון ליאל הפך עצמו לשגריר נודד של העניין הפלשתיני.
מפעיל טרור דיפלומטי ליאל אלון
ממרום תפקידיו הדיפלומטים הוא נפל לתהומות של חתרנות מדינית אנטי ישראלית. הוא הפך למסית ולמקטרג הגדול נגד מדינת ישראל בארגונים הבינלאומיים. פעילותו מסייעת בפועל לארגן B.D.S הפועל להחרמת ישראל בתחומי הכלכלה, האקדמיה והדיפלומטיה. בפעילותו הוא חבר בפועל ל
גדעון לוי וחבורת האנרכיסטים בעיתון הארץ ושאר ארגוני השמאל הקיצוני.
אלון ליאל "אימץ" כנראה את הסיסמה האנטישמית הידועה בתרגומה האקטואלית: במקום "הכו ביהודים והצילו את המולדת". הוא פועל על-פי הסיסמה: "הכו בישראל והצילו את פלשתין מהכיבוש הציוני".
מפעיל "מסלול דיפלומטי" אישי עבור השמאל הקיצוני
אלון ליאל וחבריו בשמאל הקיצוני והחתרני, התייאשו מהסיכוי למהפך אלקטוראלי, בעקבות הכישלונות בבחירות. הם התייאשו גם מהכישלונות של מרצ והפגנות "
שלום עכשיו" להשפיע על דעת הקהל. גם הממשל של אובמה הרים ידיים והתנתק מהמשך מעורבות פעילה כמתווך בסכסוך הישראלי פלשתיני.
על-רקע אובדן כל סיכויי לשינוי המציאות המדינית והפוליטית בארץ, אלון ליאל וחבריו הגיעו למסקנה שהדרך האחרונה שנותרה להם כדי לסיים את "הכיבוש" ולהקים פלשתין עצמאית, היא באמצעות פתרון כפוי על ישראל באמצעות גיוס של מועצת הביטחון, עצרת האומות המאוחדות והפרלמנט האירופי.
מגייס את הפרלמנט האירופי נגד ישראל
550 אנשי שמאל ישראלים ובראשם אלון ליאל, שיגרו עצומה ל-751 חברי הפרלמנט האירופי שבה הם "המליצו" להחריף את הצעדים נגד ישראל. בין החותמים מופיעים השמות המוכרים כמו אברום בורג,
יעל דיין, דני קרוון, דוד טרטקובר, ופרופ'
זאב שטרנהל. מדובר תמיד באותם האנשים שאינם מקבלים את הכרעות הרוב. הם רואים עצמם כאליטה עליונה שרוצה לכפות את דעתה נגד הדמוקרטיה באמצעות סיוע של ארגונים בינלאומיים וכוחות פוליטיים חיצוניים אנטי ישראלים. אלה הם תמיד אותם האנשים שחותמים על העצומות של השמאל הקיצוני בעיתון הארץ. "שוברים שתיקה", "בצלם", "תאעיוש", ו"שלום עכשיו". גדעון לוי ואלון ליאל הם חלק משרשרת המלשינים והמסיתים נגד המדינה.
מתדרך את "שוברים שתיקה"
אלון ליאל צולם והוקלט במפגש סגור שקיים עם אנשי "שוברים שתיקה". דבריו במפגש זה פורסמו במלואן בידיעות אחרונות. דבריו תועדו ופורסמו גם במפגש נוסף באתר השמאל הקיצוני "הטלוויזיה החברתית".
במפגשים אלה אלון ליאל תידרך את אנשי "שוברים שתיקה" כיצד עליהם לפעול כדי להפעיל לחץ על ישראל כדי לאלץ אותה לסיים את "הכיבוש". יש לכם לגיטימציה מלאה להמשיך לתעד ולפרסם בעולם את פשעי המדינה של צה"ל בשטחים, אתם לא חייבים הסבר לאף אחד. נכון שאנחנו מיעוט מבוטל של 2 אחוזים אבל אנחנו האנשים הכי מוסריים והכי נבונים שיודעים מה טוב למדינה. תפקידנו לגרום לאו"ם להכיר במדינת פלשתין כחברה באו"ם, דבר שיאפשר להפעיל על ישראל סנקציות, בגלל היותה מדינה כובשת. אתם אנשי "שוברים שתיקה" ראש החץ שאומר לעולם שהכיבוש הישראלי הוא בלתי חוקי ובלתי נסבל. לא ניתן יותר להמתין ויש לפעול מחוץ לישראל.
מה הקשר בין ליאל, פולרד וואנונו?
בדיון שהתנהל בזמנו בתוכנית "פוליטיקה" בערוץ 1, בעניינו של יונתן פולרד, השתתף גם אלון ליאל שאמר שלדעתו פולרד הוא בוגד בליגה של מרדכי ואנונו ולא גיבור. בשיחת טלפון עם העיתונאי בין כספית סיפר שבתקופת כהונתו כקונסול בארה"ב לא עשה מאומה למען שחרורו של פולרד שלדעתו הוא בוגד. ליאל איננו פולרד (שבגד בארה"ב) ואיננו ואנונו (שבגד בישראל). ליאל הוא רק חתרן נגד מדינתו וממשלתו הדמוקרטית, שמייחס לעצמו תבונה חכמה ומוסר עליונים המאפשרים לדעתו לעשות כל שברצונו.
הבלוף של "התנועה לשלום ישראל סוריה"
אחת הפרשנויות החמורות של הסתרה והטעיה שבהן היה אלון ליאל מעורב, כיוזם וכמשווק, הייתה ההמצאה שלו בשם "התנועה לשלום ישראל סוריה" שהוא היה נשיאה!
הפרשה נחשפה על-ידי עמוס גלבוע ופורסמה בעיתון מעריב.
אלון הקים את "התנועה לשלום ישראל סוריה" עם ד"ר איברהים סולימאן, אמריקני ממוצא סורי שחיי בארה"ב כבר 50 שנה. איש זה הציג עצמו כ"מקורב" לנשיא אסד ולשר פארוק אשרע.
שני "מנהיגי" התנועה הזו הצליחו לשווק עצמם כעסקני שלום ו"כמתווכים" בשם שני הצדדים. אלון ליאל הצליח לארגן לעצמם "ביקור ממלכתי" בכנסת, שבו הם ניסו להציג כביכול הסכם הבנות על נוסח הסכם שלום שהושג בשמונה פגישות בסיוע ובחסות שוויץ.
הבלוף של איברהים (אייב) סולימן, שנחשף על-ידי בכיר המודיעין עמוס גלבוע. מדובר באדם שניסה לעשות עסקים בגבול האפור ונכשל. הצליח לשטות באלון ליאל ובשוויצרים שהוא כביכול פועל על דעת אסד. איש רודף בצע ששיטה באביו של החייל הנעדר זכריה באומל והצליח לסחוט ממנו 250 אלף דולר עבור "מידע" כביכול.
שני "מנהיגי" התנועה הונו זה את זה ושניהם ביחד ניסו להשלות את כביכול פטרוניהם שבידם להשיג הסכם שלום.
היה זה עוד ניסיון של ישראל בלוף של השמאל הישראלי ליצור מצג שווא על דעת הקהל בישראל, בסיוע שוויצרי.
