|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חופש ביטוי – רק לא בבית המשפט
|
מדינת ישראל מקדשת במידה מרובה את חופש הביטוי ● מדיניות האכיפה היא להתערב אך ורק כאשר פגיעה פיזית באדם היא קרובה לוודאות, ומסתבר כי בנושאים הקשורים לחרות ולקניין אין לעובדי מדינה חופש ביטוי בבתי המשפט, שם כולם חייבים להתיישר סביב אמת אחת, האמת של היועץ המשפטי לממשלה, כפי שהיא מובעת על-ידי הפרקליט המוביל בתיק
|
|
חיילים במסדר [צילום: עמית שאבי/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| חלק ניכר מההליכים השיפוטיים מתבסס על דעה ממש שאיננה אף מתיימרת להיות עדות ראיה, ולדעות האלה קוראים חוות דעת. | |
|
|
|
|
האם יש אמת אחת? האם יש כמה אמיתות? האם יש אמיתות סותרות? ובכן, ככל הידוע לנו, בזמן אמת יש אמת אחת (ולכן משתמשים גם בביטוי זמן אמת) אך בדיעבד כאשר מנסים לשחזר מה הייתה האמת יש בד"כ כמה חלופות, אשר מהן אמור התהליך השיפוטי לזקק אותה אמת אחת ויחידה.
והאם החלטות שיפוטיות מתבססות על עובדות? על דעות? לדעתי עיקר עבודת השופט היא בבחינת הדעות, כי במקרים המעטים בהם העובדות הן מאוד ברורות (כמו למשל כאשר יש נתונים גנטיים שאינם ניתנים לערעור), עבודתו של השופט קלה, ולדעתי מדובר בחלק הקטן ואולי הקטן מאוד של הדילמות השיפוטיות הן בתחום האזרחי והן בתחום הפלילי.
והאם על דעות כאלה או אחרות ייאסר אדם או ייצא לחופשי? האם על בסיס דעות ייקבע שמכרז פסול או שבנייה תיעצר? והתשובה היא כן, ודאי, והרי גם עדות ראיה היא דעה על אשר קרה, באשר אם יש פער בין עדים שונים בנוגע לאותו אירוע משמעות הדבר שכל אחד מביע בפועל את דעתו על המציאות ולא מעיד על המציאות בפועל הגם שחלק ניכר מההליכים השיפוטיים מתבסס על דעה ממש שאיננה אף מתיימרת להיות עדות ראיה, ולדעות האלה קוראים חוות דעת. מומחים מטעם המדינה ומטעם הצדדים שכנגד משתמשים במומחים על-מנת לשחזר על-פי מצב המכונית מה הייתה המהירות לרגע התאונה, על-פי אופי הפציעה מה היה כלי הפגיעה, על-פי נתונים פתולוגיים מה הייתה סיבת המוות, על-פי בדיקת דם מה הייתה רמת השכרות, ועל-פי אותן חוות דעת, ובלבד שאינן נסתרות על-ידי מומחים של הצד שכנגד, כמובן בליווי ראיות תומכות יחליט בית המשפט לחסד או לשבט.
ועל אותן חוות דעת, לפחות, אומר היועץ המשפטי לממשלה, כי חובה על המדינה לדבר בקול אחד. משמע שבתהליך האשמה של אדם או בתהליך של התמודדות של המדינה מול אזרח בבית המשפט מי שמייצג את המדינה הוא הפרקליט, הוא ינעץ את החץ כשליחו של היועץ המשפטי לממשלה, יקבע את ה"אמת", והמומחים מטעם המדינה: רופאים, משפטנים, חוקרים, מהנדסים ישימו את המטרות מסביב לחצים.
אבסורד, ממש אבסורד.
|
|
|
ראשים קטנים [צילום: איתמר לוין]
|
|
|
|
| אל לנו לגמד או להעלים את דעתו של המומחה אל מול דעתו של הפרקליט המוביל את התיק, אשר אינו מומחה כלל בתחום התמחותו של המומחה. | |
|
|
|
|
חופש ביטוי וחופש חשיבה הם גם החופש של עובד מדינה להביע עמדה שונה מעמדת מנהליו והנהלת המשרד
|
| ▪ ▪ ▪ |
החיים הם ודאי לא כל כך קיצוניים, כי בד"כ לפני קבלת החלטה יתייעץ הפרקליט המוביל את התיק (מי יותר מי פחות) עם אותם מומחים, והחלטתו בעניינים הקשורים בתיק לא תהיינה מנותקות לחלוטין מהמציאות המקצועית, ומכאן שסביר כי החלטה שתיפול על ידו תהיה מקובלת בעיקרה על גורמי המקצוע, אך כאן צצות ועולות 2 בעיות מרכזיות ויסודיות והן:
(א) מה קורה באותם מקרים שהפרקליט לא מתייעץ, וכופה את דעתו על גורמי המקצוע, ובמקרה כזה היועץ (לשעבר) וינשטיין היה מגבה אותו פרקליט עם תורת ה"לשון האחת" על-אף שכזה פרקליט הופך משפט למשפח.
(ב) מה קורה לאורך הזמן כאשר ברור לכל גורמי המקצוע, שהם חייבים להתיישר עם הצמרת כמו חיילים במסדר, אין מצפון, אין אתיקה, תיקוב ה"אמת" של היועץ המשפטי את ההר.
גישה כזו של "אמת אחת" אשר כנראה כבר מושרשת מזה שנים רבות במשרד המשפטים יוצרת מומחים שהם ראשים קטנים, מומחים שאינם מומחים, יס מנים, מומחים המתיישרים עם כל רוח (ולעיתים ודאי גם עם רוח השטות) של הפרקליט המוביל את התיק, מתגמלת את חסרי חוט השדרה ופולטת את אלה שעומדים על דעתם.
חופש ביטוי וחופש חשיבה אינם נחלתם רק של יריבים פוליטיים משמאל ומימין בלבד, חופש ביטוי וחופש חשיבה הם גם החופש של עובד מדינה להביע עמדה שונה מעמדת מנהליו והנהלת המשרד, ודאי שאל לנו לגמד או להעלים את דעתו של המומחה אל מול דעתו של הפרקליט המוביל את התיק, אשר אינו מומחה כלל בתחום התמחותו של המומחה.
וכשם שלא מקובלת על הדעת אמירה של פרקליט מטעם המדינה למומחה מטעם המשטרה המעיד על דוכן העדים "אתה אל תגיד לי שמהירות הרכב הייתה 80 קמ"ש והרי אני (הפרקליט) קבעתי לך כבר אתמול, כאשר שיניתי את תצהירך, שהמהירות הייתה 50 קמ"ש", כן לא מקובל על הדעת עצם שינוי תצהירו כנ"ל. התצהיר והעדות היינו הך הם, השפעה על עד, אם באופן פומבי אל מול השופט ואם בדלת האחורית באמצעות תצהיר היא אסורה בתכלית האיסור, הן בפן העובדתי והן בפן של דעתו של העד, באשר דעתו של העד היא במקרים רבים הראיה הכי משמעותית שיש לו לבית המשפט.
|
|
| תאריך:
|
03/02/2016
|
|
|
עודכן:
|
03/02/2016
|
|
אפרים הלפרין
|
|
חופש ביטוי – רק לא בבית המשפט
|
|
המלחמות הקדומות הצטיינו במגע ישיר בין לוחמים, ובמקרה הטוב נעזרו בסוסים או פילים. לאט-לאט שינתה המערכה את פניה, הופיעו נגמשים, טנקים, ג'יפים ועוד. אחר כך באו המטוסים, ובעקבותיהם פצצות האטום.
|
|
|
|
|
העולם הקולינרי מתקשה עדיין לעכל את מותו הטראגי של השף המוביל בעולם, ששלח יד בנפשו רגע לפני טקס הדירוג השנתי של מדריך "מישלן". מסתבר כי ליבו של השף הצרפתי-השווייצרי, בנואה ויולייה, לא הצליח לעמוד במתח הבלתי-נסבל המתלווה, מדרך הטבע, לטקס הזה. אחרי ככלות הכל נחרץ כאן גורלן של מסעדות לשבט או לחסד, בעוד השף המתאבד נושא, בכל זאת, בתואר הנכבד של השף מספר אחת של המסעדה המובילה בעולם.
|
|
|
|
|
"מטמון נמצא בלב ים". כך פותח השופט עוזי פוגלמן את פסק דינו שניתן לאחרונה, חוליה (לא אחרונה) בשרשרת שכללה 6,711 השגות והערות לתוכנית המתאר הארצית ברמה מפורטת תמ"א/37/ח', שעניינה קבלה וטיפול בגז טבעי מתגליות בים עד למערכת ההולכה הארצית.
|
|
|
|
|
נפתח בהבהרה: כאשר בית משפט מכריע בין אשמתו של הנאשם לחפותו, בהינתן שקיימות ראיות התומכות משמעותית בהשערה שהנאשם אשם כמו במקרה רומן זדורוב כפי שיפורט בשורות הבאות, עליו לבחון השערות חפות קונקרטיות ולא השערת אשמה. במסגרת זו, לא צריך בית המשפט לקבל השערת חפות שההסתברות להתקיימותה היא כה נמוכה, כך שאין טעם רציני להתחשב בה. הסתברות אפסית לאמיתות השערת חפות אינה יוצרת ספק "סביר".
|
|
|
|
|
במסגרת זעקת הגוועלד התורנית של השמאל הקיצוני וחסידיו המדוכאים בתרבות, באמנות ובתקשורת, ששיגרו שוב איתותי מצוקה נואשים מלב המאפליה הנדרסת בידי גלי הפשיזם סותם הפיות, התפרסם בימים האחרונים בידיעות אחרונות מאמרו של נחום ברנע, שתקף קשות את מלשיני ארגוני הימין, על טקטיקות ההלשנה שאימצו במאבקם כנגד ארגוני שמאל שונים.
|
|
|
|
|
