לא ליצור מחסום

כבוד נשיא המדינה,
כבוד שרת המשפטים,
חברי הוועדה לבחירת שופטים,
מנהל בתי המשפט,
נשיאות ונשיאים,
שופטות ושופטים,
השופטות והשופטים המצהירים אמונים ובני משפחותיהם,
נכבדי כולם.

היום אתם עוטים את גלימת השופט.
יש בכם מי שעוטה אותה לראשונה וצועד היום את צעדיו הראשונים בשפיטה, ויש בכם שופטי שלום אשר מונו לבית המשפט המחוזי אשר שבים ועוטים את הגלימה, בבית משפט גבוה יותר. משעטיתם את גלימת השופט, כובד משקלה ילווה אתכם בכל אשר תלכו, גם כאשר תסירו אותה.

השפיטה אינה תפקיד. השפיטה היא דרך חיים. אין בה שררה, כי אם שירות. שירות לציבור המתדיינים. במילותיו של המשנה לנשיא (בדימ') שלמה לוין ("להיות שופט"): "להיות שופט אין פירושו למלא משרה של שגרה, אלא לקיים שליחות". לשליחות זו, נלווים קשיים לא מעטים. אכן, "מלאכת השפיטה אינה עניין פשוט" [שלמה לוין, להיות שופט].

כתב על כך הנשיא (בדימ') אהרן ברק [שופט בחברה דמוקרטית]: "קשה להיות שופט. קשה עוד יותר להיות שופט טוב וראוי. קשה שבעתיים להיות שופט טוב וראוי בישראל". בפני השופט מלאכה מאתגרת נדרשת ממנו הכרה של המשפט בכללותו והבנת היחסים בינו לבין עקרונותיה של החברה, ובד בבד עימן נדרשת אוביקטיביות מרבית.

על התנהגותו של שופט מוטלים לא אחת מגבלות ואיסורים, המלווים אותו באולם המשפט ומחוצה לו - "[עם] מינוי של אדם לשופט חל שינוי כלשהו באורחות חייו, הן בגבולות המותר הן במגבלות שחלות עליו עם מינויו" [שלמה לוין, להיות שופט].

אורח החיים של מי שמתמנה לשופט עתיד להשתנות, במידה זו או אחרת, תלוי באורחות חייו הקודמים. במובנים מסוימים שוב אינכם חופשיים להתנהג, בחייכם הציבוריים או הפרטיים, כתמול שלשום. מעתה, אתם כפופים לכללי האתיקה לשופטים. נורמות התנהגות אלה, הייחודיות לחיובו של השופט בכל אורחותיו, בהיכל המשפט ומחוצה לו, הן מחויבות המציאות לשם הבטחת אמון הציבור ברשות השופטת ולשם הבטחת עצמאותה. תכליתם של כללי האתיקה לשופטים היא להדריך את השופט בדרכו, ולשמש כלי עזר ללמוד ממנו. הם משקפים עקרונות מנחים "השאובים ממסורת עתיקת יומין והמתאימים עצמם לזמננו ולמקומנו" [כלל 2].

כאשר אתם מתלבטים בשאלה, כאשר יש לכם ספק אם לעשות מעשה מסוים או להימנע מעשותו - ביחס לשפיטה עצמה, או ביחס לפעילות שאינה שיפוטית, בעיסוק ציבורי או בחיי היומיום - היוועצו בכללי האתיקה. תוכלו למצוא בכללים, ובהחלטות ועדת האתיקה המצויות באתר הרשות השופטת, מענה לרבות מן השאלות. ובאותם מקרים שבהם לא נמצאה לשאלה תשובה בכללים ובהחלטות, הרי שראוי לפנות לוועדת האתיקה ולבקש את הדרכתה.

אל השפיטה נלוות מגבלות על חופש הביטוי והתגובה. קולכם יישמע מעתה בפסקי הדין שלכם, בכתיבתכם. תגובתכם תשמע באמצעות הדוברות בלבד. השפיטה מחייבת ניתוק מהמאבקים החברתיים והפוליטיים. מותר, וראוי, שתהיו מעורים בנעשה בחברה הישראלית, שתהיינה לכם דעות - בכל הנושאים שעל סדר היום.

אתם אזרחים במדינה הזו וראוי שתהיה לכם דעה. אולם הימנעו מלהביע בפומבי, ואף בפורום מצומצם, את עמדותיכם הפוליטיות ובנושאים השנויים במחלוקת ציבורית.

גם בשבתכם לדין אינכם מייצגים עמדה פרטית, אלא מייצגים את הציבור כולו. אין לבנות חומה בין השופט לבין החברה בה הוא חי. אדרבה. שופט טוב הוא אזרח טוב. שופט טוב הוא חבר טוב.

עליכם לאזן בין החובות החדשות המוטלות עליכם לבין שמירה על העולם שסבב אתכם לפני המינוי. עליכם להיות עצמאיים ואוביקטיביים - לא מושפעים מרוחות השעה החולפות - אך בצד זאת להטות אוזן לביקורת. עליכם לנהוג באופן ההולם את מעמדכם כשופטים, אך בצד זאת לא לאבד את הענווה. עליכם לעמוד במגבלות המוטלות על התנהגותכם בין כותלי בית המשפט ומחוצה להם, אך בצד זאת להישאר האדם שהייתם; לא להתנתק מעברכם, מחבריכם.

לא בכדי נקבע מפורשות בכללי האתיקה כי אין מוטל על מי שמונה לשופט לנתק את קשריו החברתיים [כלל 16]. אל תתנו לעובדת היותנו שופטים ליצור מחסום ביניכם לבין חבריכם.

סופר לי פעם על נשיא ארצות הברית, ג'ון קנדי, שערב בחירתו בשנת 1960 עמד בחבורה אחת ביחד עם חברי מטה הבחירות שלו וחיכה לתוצאות. כשהתברר שהוא הוא הנשיא - מצא את עצמו קנדי לפתע עומד לבדו, כשסביבו, במרחק מה סובבים אותו חבריו, אשר מתוך יראת כבוד לתפקיד אליו נבחר זה עתה, ראו לנכון לשמור על מרחק ממי שעד לפני רגע קט עמדו בצמוד אליו. לא ראיתי את זה במו עיני. בארץ לא הייתה טלוויזיה באותן שנים. אך הסיפור בין אם הוא מדויק ובין אם לאו חרות בזכרוני כאילו ראיתי את הדברים בעיני.

אנו איננו נשיאי ארצות הברית, אך אתם ודאי עוד תתקלו בתופעה של חברים שנמנעים מלהתקשר או להציע להיפגש מחשש שיפריעו לכם.

זכרו: הנטל מוטל על כל אחת ואחד מכם לפרוץ את גבולות המרחק שעשוי להיווצר. אל תעמדו במרכז המעגל כשחבריכם עומדים רחוק מכם.

אל תתנו לביטוי "כבודה", או "כבודו", או "השופט", "השופטת" ביטויים שתשמעו גם מחוץ לכותלי בית המשפט להשפיע על מערכות יחסיכם עם בני אדם.

היו אדם שהוא שופט, ובד בבד - שופט שהוא אדם.

ברכותי לכם עם תחילתה של דרך השפיטה. אני בטוחה שתתרמו תרומה משמעותית למערכת המשפט, ולעמידתה ביעדים שהצבנו לעצמנו.

זכרו יום-יום כי הצורך לקיים את הכללים המחייבים אותנו, כשופטים, מצוי בנפשה של השפיטה. בשמירת הכללים תלוי אמון הציבור במערכת המשפט כולה. הפרת כללים אלה על-ידי שופט אחד עשויה לפגוע באמון הציבור במערכת כולה.

אמון הציבור מותנה בהכרה כי ההכרעה השיפוטית נעשית באופן הוגן, אוביקטיבי, תוך מתן יחס שווה לצדדים המתדיינים וללא משוא פנים; כי השופט עושה צדק על-פי דין.

אמון הציבור מותנה בהכרה כי ההצהרה אותה הצהרתם היום היא הצהרת אמת, העומדת ביסוד תודעתכם כשופטים: "לשמור אמונים למדינה ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים".

חמש פעמים בחיי הצהרתי את ההצהרה הזו, ושמעתי אותה מאות פעמים בטקסים שונים. אף על-פי כן הצהרת האמונים המושמעת כאן במשכן נשיאי ישראל מפי שופטי ישראל מעוררת בי התרגשות וגאווה, בכל פעם מחדש.

מי ייתן ותעמדו במשימה הקשה שלקחתם על עצמכם היום, או שחזרתם ולקחתם על עצמכם, לקיים את ההצהרה. במצבים מורכבים במלאכת השיפוט, היזכרו בהצהרה - היא מורה דרך לכל שופט. היא בבחינת כל התורה כולה על רגל אחת.

ברכותי לכם, ברכותי ותודתי למשפחות המלוות אתכם.