"וְכִי-יִהְיֶה בְּאִיש חֵטְא מִשְׁפָּט-מָוֶת וְהוּמַת וְתָלִיתָ אוֹתוֹ עַל הָעֵץ. לֹא-תָּלִין נִבְלָתוֹ עַל-הָעֵץ כִּי-קָבוֹר תִּקְבְּרֶנוּ בַּיּוֹם הַהוּא, כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי, וְלֹא תְּטַמֵּא אֶת-אַדְמָתְךָ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ נַחֲלָה (פרשת "כי תצא", ספר דברים, פר' כ"א, פס' 21-23).
אנחנו מרבים לדבר על המוסר המקראי, המחייב אותנו ובאותה נשימה אנחנו שוכחים שיש צו מקראי המחייב להביא לקבורה גם אדם שפשע בחטא חמור באותו יום שהוצא להורג.
את הצו הזה רומס ברגל גסה כל מי שמונע החזרת גופות של פלשתינים, שקטלו חייהם של יהודים. הצו המקראי מחייב "כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנוּ בַּיּוֹם הַהוּא".
כשם שאני פונה לממשלת ישראל להחזיר מיד את הגופות של הפלשתינים, אני פונה לחמאס להחזיר מיד את הגופות של חיילי צה"ל הנמצאות בידיהם. כל צד מרבה לגבות את עצמו במערכת המוסרית הדתית שלו, אך כל צד זונח את הצו המוסרי של אותה מעטפת דתית שאותה הוא מתיימר לייצג.
מצער, שהשר לביטחון פנים החליט, שיש להשהות החזרת גופות של מחבלים. ועוד יותר מצער, שהקואליציה מתאחדת בהיסטריה נגד הציבור הערבי ונגד הנהגתו הנבחרת.
חבל שחברי הכנסת של
בל"ד שיחקו לידי הקולות ההיסטריות של הימין בישראל. כי פעילות הומאנית להחזרת כל הגופות ניתן לבצע בצנעה. יש מקום להתחשב ברגשותיהם של אזרחים ישראלים שהשכול פרץ לבתיהם.
חבל שהימין הסהרורי הלאומני-דתי שכח, שספר דברים כ"א אוסר אי-החזרת גוויות יהיו אפילו גוויות של אנשים שסרחו. ספר דברים דורש במפורש את קבורתם באותו יום. חבל שהימין הסהרורי שכח את דמותה של רצפה בת איה מגוננת יום וליל על שבע גוויות, שהזדון מנע את קבורתם.
