"אם בגלל שאנחנו מישראל לא יקנו
מאיתנו - אנחנו מעדיפים שלא יקנו"

בחמש בבוקר התנורים במפעל כבר דולקים, ויום העבודה לכ-30 עובדי הייצור, של המפעל הממוקם במקום השני בקטגוריית הוופלים, מסתיים אחר-הצהריים.

מה היתרונות בעבודה עם אח?

ציפי פקר: "אנחנו מכירים מאז ומעולם והולכים ביחד באותה דרך כבר 40 שנה. גדלנו על אותם ערכים של עבודה קשה עם דרישה למצוינות, כך שיש הרמוניה מלאה בניהול המשותף. אנחנו משלימים זה את זה כאשר כל אחד מביא את היתרונות שלו - אלעזר בתחום הטכני והתפעולי ואני בתחום המסחרי".

אלעזר רוקח: "עבודה משפחתית ביחד עם אחותי זה קודם כל עניין של אמינות ולויאליות מוחלטת של שני הצדדים, מה שנותן לנו ביטחון מלא בניהול העסק ושקט נפשי שתמיד יש על מי לסמוך".

ומהם האתגרים בעבודה משותפת עם אח?

ציפי: "עבודה בעסק משפחתי היא לא פשוטה ונושאת מטען רגשי גדול, במיוחד כאשר מדובר בעסק של 60 שנה שאנחנו נמצאים שם מרבית חיינו. החיסרון הוא שלעיתים יש ערבוב או התנגשות של הצד המקצועי והצד האישי בתהליך קבלת ההחלטות. אך אני רואה זאת גם כיתרון ששומר על העסק והמותג כל כך אישי ומשפחתי. טובת העסק קודמת לכל".

אלעזר: "צריך להיות מאוד רגישים זה לזה עם מידת התחשבות גדולה. למדנו עם השנים שצריך להבליג בדברים מסוימים על-מנת לשמור על יחסי המשפחה והיחסים האישיים בינינו".

ומה לגבי ארוחות ליל שבת משפחתיות, האם ממשיכים לשוחח על עסקים?

ציפי: "אנחנו בהחלט עושים הפרדה בין השיחות בשולחן שבת לבין השיחות העסקיות. אחרי 40 שנה של עבודה משותפת אני חושבת שזה הכרחי".

אלעזר: "משתדלים מאוד לא לדבר עסקים במפגשים משפחתיים. יש לנו מספיק זמן ביחד כל השבוע בעבודה לעסוק בנושאים המקצועיים".

מהן השאיפות הלאה מבחינת העסק?

ציפי: "אנחנו גאים לאן שהגענו עד היום. זה לא היה פשוט בכלל ושמחים שהפכנו למותג מוביל בקטגוריה. מבחינתי להמשיך תמיד להוביל במצוינות ועכשיו כשאני ואלעזר כבר מתקרבים לגיל פרישה אז המטרה היא להעביר את החברה לדור השלישי שיוכל לקדם ולהביא לצמיחה של החברה".

אלעזר: "אני מצטרף לציפי, השאיפה היא לעשות העברה נכונה ומסודרת של ניהול המפעל לדור השלישי - הבן שלי והבן של ציפי, שיוכלו להמשיך את מה שההורים שלנו בנו ואנחנו טיפחנו".

אבי: "הרחבנו את מגוון המוצרים בקטגוריה בה אנו מתמחים. בעתיד תישקל כניסה גם לקטגוריות אחרות".