|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הדואר בא היום - האם יבוא גם מחר?
|
במשך השנים שינה עולם התקשורת את פניו, ואין הכוונה רק לתחום התקשורת הבינלאומית והסלולרית. השוק הפך למגוון יותר, וגם בענף העברת הדואר קמו מתחרים
|
|
דוורים ממיינים דואר תש"ח
[צילום: יח"צ דואר]
|
|
|
|
|
|
יצחר קאול, אמנון רובינשטיין ויוסף דרי עם הקמת רשות הדואר [צילום: יח"צ דואר]
|
|
|
|
|
יצחק כאול כמנכ"ל רשות הדואר [צילום: יח"צ דואר]
|
|
|
|
|
|
|
|
| ברשות הדואר הייתה תחושה, שהשמים הם הגבול, ובדואר ישראל ייחלו להפיכת בנק הדואר לבנק מסחרי, כדי להגביה עוף. | |
|
|
|
|
|
|
| התברר, כי "המונופול" של רשות הדואר היה בעיקרו מצומצם ביותר וחל רק לגבי העברת מכתבים עד למשקל של 500 גרם. | |
|
|
|
|
שירותי הדואר הקלאסיים והמודרניים היו מאז ומתמיד חלק מרכזי בהתפתחות הכלכלית שלנו, וכמובן גם במישור החברתי והתרבותי. כיצד אפשר ללא המילה הכתובה, המכתב, התקשורת בין בני אדם? הם מהווים בכל מדינה תשתית חיונית ובסיסית להתפתחות הכלכלה החברה והתרבות בארץ ובעולם. המלה הכתובה, המכתב - אלה פשוט היוו ומהווים עד היום דרך ליצירת תקשורת בין בני האדם. עם קום המדינה היו שירותי הדואר והטלגרף חלק ממשרד הדואר, ובמשך שנים קרטעו שירותים אלה. לא שכחנו כמה היה קשה להשיג קו טלפון, לא שכחנו שכינו את הצבי של הדואר צב. הכל פסע בעצלתיים. המהפכה קרתה בשלבים. שירותי הטלגרף והטלפון הופרדו, וכך קמה חברת 'בזק', וכעבור שלוש שנים בשנת 1987 קמה רשות הדואר. ועדת הרצוג בראשות חיים הרצוג המליצה על הפיכת שירותי הדואר לרשות סטטוטורית עצמאית, וזו הייתה תרופת פלאים. המעבר מגוף ממשלתי לרשות עצמאית חייב שינוי בתפיסה, וכך היינו עדים ל'מהפכה המדוורת' שחולל יצחק קאול, המנהל הכללי הראשון של רשות הדואר. העצמאות והיציאה לחופשי רק היטיבו עם שירותי הדואר. עם ניתוק שירותי הדואר מן המערכת הממשלתית נערכה רשות הדואר לפעילות לפי אוריינטציה עסקית. היא הגדירה את תחומי פעילותה לפי 6 קווי-מוצר עסקיים: העברת דואר, שירותי אשנב, שירותים מהירים, העברת חבילות, שירות בולאי ושירות בנקאי, קווי העסקים, השירות הבולאי והשירות הבנקאי, מנוהלי כמרכזי רווח עצמאיים (יחידות פיננסיות בתוך הרשות). כן פעלה הרשות גם בהפעלת קו העסקים - שה"ם - לתקשורת אלקטרונית כמרכז רווח עצמאי. הכיוון העסקי וראיית הלקוח במרכז עשו את שלהם. ברשות הדואר הייתה תחושה, שהשמים הם הגבול, ובדואר ישראל ייחלו להפיכת בנק הדואר לבנק מסחרי, כדי להגביה עוף. לא היה מתחרה לפריסה הענקית של רשות הדואר - 7,000 עובדים, חברה דינאמית בלב שוק התקשורת הישראלית. סקרי דעת קהל נתנו לה ציונים טובים, שכן הרשות שירתה אוכלוסייה רבגונית בחבלי-ארץ שונים. באמצעות מערך שמנה כ-2,000 דוורים, 52 קווי דואר נע - ואל נשכח את המערך המדהים של מאות סניפים, והיו שנים שדובר ב-750 יחידות דואר (סניפים, סוכנויות וקווי דואר נע) - ונציגי שירות במספר שיא: מערך של 2,000 אשנבאים. מדינת ישראל התברכה בשירותי דואר ממלכתיים בנגישות ובזמינות מירביים. לא היה מי שלא הצדיע ל"שירות האוניברסאלי" של דואר ישראל, היכולת להגיע לפינות נידחות, ליישובים שכוחי אל. מה גרם למדינת ישראל לצעוד לכיוון שינוי כה מהפכני, כמו הקמת חברת דואר? במשך השנים שינה עולם התקשורת את פניו, ואין הכוונה רק לתחום התקשורת הבינלאומית והסלולרית. השוק הפך למגוון יותר, וגם בענף העברת הדואר קמו מתחרים. התברר, כי "המונופול" של רשות הדואר היה בעיקרו מצומצם ביותר וחל רק לגבי העברת מכתבים עד למשקל של 500 גרם. כל יתר תחומי הפעילות היו כל הזמן בתחרות (למעט השירות הבולאי) - וחברות פרטיות נשפו בעורפה של רשות הדואר. קיומם של מתחרים הנושפים בעורפה שינה אט אט את התמונה: לאחר ועדת ברודט נוצר הלחץ הראשון ולאחר הדוח של מקנזי, הוחל בבדיקה של מתן היתרים למובילי דואר אחרים. בד-בבד נאבקה רשות הדואר בגופים, שחילקו דואר פיראטי ופגעו לטענתה בחוק רשות הדואר, שהעניק לה מונופול בתחום העברת דברי הדואר עד 500 גרם. פתיחת השוק לתחרות גרמה להיערכות מיוחדת של רשות הדואר כשהשאיפה המרכזית - להפוך הגורם המוביל של שירותי הדואר בארץ ולחו"ל. רשות הדואר נכנסה בהדרגה לתחומי פעילות חדשים כגון: שליחים, דואר אלקטרוני, בלדרות מאובטחת, עמילות מכס, ביטוח משלוחים, יצוא ידע דוארי לחו"ל. שוק השליחים - רשות דואר היא כיום חברת השליחים המובילה. אבל היה ברור לכולם: עסק הליבה של הרשות היה ונשאר העברת מכתבים. רשות הדואר בנתה לעצמה פלטפורמה של טכנולוגיה חדשנית ביותר, כדי להכין את הקרקע לבנות לעצמה עתיד מעבר לדואר המסורתי. לצד העברת המכתבים והחבילות, סיפקה רשות הדואר גם מגוון של שירותים בנקאיים, לוגיסטיים ומקוונים. |
|
|
אולמרט. נספח קטן בממלכה [צילום: אמיר שבי/פלאש 90]
|
|
|
|
צוותים שעבדו שנים כבר הכינו לאולמרט את תרופת הפלא, שקראו לה - הפיכת רשות הדואר לחברת הדואר
|
| ▪ ▪ ▪ |
לאחר שנת 2000 החלו לנסר באוויר כל הסיסמאות על הכרח בשינוי, על חשיבות התחרות, על הפרטה. מעבר לכל הוועדות שדנו בשינוי מצבה של רשות הדואר, לא היה זה בגדר סוד, שהיו טייקונים ואילי הון שחיכו לגזול נתחים משוק העברת הדואר, שעליו חלשה רשות הדואר. לכולם היה ברור, שמהפכה נועזת מדי, עלולה להוביל לקריסת שירותי הדואר ולפגיעה בציבור הלקוחות שנזקק מאוד לשירותי הדואר. השאלה שריחפה באוויר, כיצד ניתן לפתוח את שוק הדואר לתחרות, בלי לגרום לקריסה טוטאלית. כאשר הגיע אהוד אולמרט למשרד התקשורת, הוא היה שר המסחר והתעשיה, ותיק התקשורת היה נספח קטן בממלכה שלו. צוותים שעבדו שנים כבר הכינו לו את תרופת הפלא, שקראו לה - הפיכת רשות הדואר לחברת הדואר. ועדת מקנזי סללה את השביל לפתרון, שעלול היה להפוך ברבות הימים לרעל, לציאניד, למכת מוות לשירותי הדואר הקלאסיים, לשירות המפואר שקראו לו "השירות האוניברסאלי".
|
|
לבלוע את הגלולה המרה בשלבים
|
|
|
|
מכונות המיון המודרניות [צילום: הרצל חקק]
|
|
|
|
|
|
|
| חברת הדואר הושלכה למים, כשידיה קשורות. לה לא אפשר חוק חברת הדואר להגמיש מחירים. המחירים שלה היו קבועים בחוק. | |
|
|
|
|
דואר ישראל נשלח "לעמוד בפינה" – לאבד נתחי העברת דואר רווחיים, ולצמצם עצמו במשימות קשות יותר
|
| ▪ ▪ ▪ |
הדרך להפיכה לחברה נסללה עם שינוי החקיקה בכנסת ישראל, והדרך לשכנע את ראשי רשות הדואר להסכים למהלך, היה בכך שהציעו לה סם הרדמה פשוט, שנקרא פתיחה מדורגת של השוק לתחרות:
שינוי חוק רשות הדואר, התשמ"ו-1986, או "חוק הדואר" החדש, אותו אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, הכיל את עיקרי השינויים הבאים בשוק הדואר:
1. הרחבת התחרות בשוק הדואר באורח הדרגתי ובשלבים: החל ב-31 בינואר 2006;
2. שינוי מעמדה של רשות הדואר לחברה ממשלתית הפועלת על-פי עקרונות עסקיים ובסביבת מיסוי של חברה עסקית.
נקבע לוח זמנים של פתיחה הדרגתית, והחשש היה מה יקרה, כאשר כל השוק ייפתח לתחרות. כאן חיכה לחברה החדשה, חברת הדואר, הדגל השחור של הסכנה הגדולה: לחברות המתחרות ניתנה הרשות להגמיש מחירים, ורק לרכוש את כל הלקוחות האסטרטגיים של חברת הדואר. חברת הדואר הושלכה למים, כשידיה קשורות. לה לא אפשר חוק חברת הדואר להגמיש מחירים. המחירים שלה היו קבועים בחוק. האם לא היה זה ברור, שזה רק עניין של זמן שהמתחרים יביסו את חברת דואר ישראל?
הרגולטור בעצם יצר כאן אפליה לרעת דואר ישראל: החברות המתחרות זכו ליתרון שאין לו ערוך, שכן הן הורשו לחלק דואר באזורי "שמנת" ספציפיים, כמו ירושלים, תל אביב וחיפה, ולא חויבו לשאת על שכמם משא כבד כמו חלוקה בעיירות מרוחקות. דואר ישראל נשלח "לעמוד בפינה" – לאבד נתחי העברת דואר רווחיים, ולצמצם עצמו במשימות קשות יותר: חברת הדואר נאלצת לשרך דרכיה בקווי דואר נע לא רווחיים ליישובים נידחים ומרוחקים.
אילי ההון והטייקונים, שדחפו לסוג זה של הפרטת שירותי הדואר, חיכו לרגע המיוחל הזה. הלקוחות האסטרטגיים שהם עיקר השוק, נפלו לזרועותיהם הפתוחות בקלות. המתחרים ידעו לספק מחירי מציאה, בעוד חברת הדואר כבולה בידיה. חוק חברת הדואר לא אפשר לה להגמיש מחירים. יותר מזה: עתה שנחלשה, ציפו ממנה להמשיך לכתת רגליה בעיירות מרוחקות ובקיבוצים בפריפריה ולעבוד במחירי הפסד מחפירים. הטייקונים נשארו ליהנות מחלוקה סלקטיבית באזורי שמנת, בעוד דואר ישראל חויב לשאת בעול הכבד של מתן שירות אוניברסאלי. זו עבודה עם שליחות, אבל להישאר רק עם שליחות, זה לא מספיק. עם זה לא קונים אוכל במכולת.
היום הסיפור מצטייר כדרמה זולה: הרדימו את חברת הדואר באשליית שווא, שהיא תוכל לפצות את עצמה על אובדן הליבּה שלה, על אובדן הנתח הגדול של העברת הדואר. מכרו לה אשליות שווא, שתשלים את החסר בפריצה לתחומי פעולה חדשים. סמי ההרדמה כנראה עזרו. רשות הדואר הסכימה להפוך לחברה. ההסכמה לקבל את דין משרד התקשורת ולהפוך לחברה, כשאין לדואר אפשרות אמיתית להתחרות בצורה הוגנת, הוּכְחה כטעות גורלית.
כיצד הסכים דואר ישראל להפיל עצמו כך לקרשים?
באותם ימים, הרגיעו את ראשי החברה ואת העובדים, הבטיחו שיערבו לכך שלא ייפגעו, שיספקו להם שמיכת הביטחון. טפחו על כתפיהם של ראשי החברה, שיצעדו בבטחה, שהם מספיק גדולים לחפש עבודות מזדמנות אחרות, שהם בוודאי מוכשרים לכך. סיפרו להם,
שֶׁחיש מהרה הם ימצאו תחליפים לנתח המכובד של העברת דואר באמצעות עסקֵי ביטוח ושירותים פיננסיים. בסופו של יום, לקחו מדואר ישראל את העסק האמיתי הממשי, ונתנו לו למשכן את עתידו לאגרות חוב של בנק דמיוני: להישאר תלויים בעסקות מעורפלות, כאילו מדובר בסחורה של ממש, כאילו מדובר ברווחים בטוחים. יכול להיות, שבדואר ישראל האמינו אז, שמחכה להם תרנגולת שמטילה ביצי זהב, ותוך זמן קצר הכול יפעל למישרין.
|
|
ועד העובדים ידע שהגורל יהיה מר
|
|
|
|
עיתון הדואר [צילום: יח"צ דואר]
|
|
|
|
|
|
|
| הדואר ויתר על הליבה העיקרית שלו, ויתר על אוצר חייו שהיה מרכז עיסוקו, מרכז התמחותו, ויתר על היעד והייעוד שלו מימים ימימה | |
|
|
|
|
אילצו את דואר ישראל להיות מושלך למים, לחפש תחליפים, לחפש לעצמו "תחומי פעולה חדשים", שלא היו אלא בועות סבון
|
| ▪ ▪ ▪ |
באחד במרץ 2006 קמה החברה, אך בחודשים שלפני הקמתה סערו הרוחות. ועד העובדים ניסה להיאבק, וראה לאן כל זה מוביל. ראו לדוגמה את איגרתו של ראובן כראזי בראשית אוגוסט 2005 לשרת התקשורת דליה איציק, ולשר האוצר וממלא-מקום ראש הממשלה אהוד אולמרט. אולמרט כבר זינק למעלה, ויחד עם דליה איציק מיהר לסיים את הליך הפיכת הדואר לחברה. וכך הזהיר כראזי את העובדים: "גמישות מחירים לחברת הדואר בשירותים שבתחרות ללא אלמנט מרכזי זה לא יהיה כלי מרכזי לחברת הדואר מול המתחרים שכידוע, אינם מחויבים בשירות אוניברסאלי. ועדת התעריפים הבין-משרדית הדנה בנושא זה טרם גיבשה המלצותיה. כידוע בחוק יש קשר הדוק בין נושא התעריפים לפתיחת שוק הדואר לתחרות". בהמשך מלין כראזי בצדק על "העדר גוף אכיפה אפקטיבי שיפקח ויסדיר התחרות". ועוד כתב כראזי לעובדים, שהתחרות תפעל לרעתם: "במקביל "הסכם הפשרה" בין משרד התקשורת למתחרים ותוכנית "הכספת" של משרד האוצר משנים לחלוטין את מודל התחרות לרעת רשות הדואר, שינויים אלה כלל לא נלקחו בחשבון בהמלצות דוח מקינזי עליהם מתבסס החוק". התחזית אכן התממשה, והכול פעל לרעת דואר ישראל. התברר, שהדואר ויתר על הליבה העיקרית שלו, ויתר על אוצר חייו שהיה מרכז עיסוקו, מרכז התמחותו, ויתר על היעד והייעוד שלו מימים ימימה. חברה חדשה יצאה לדרך, כדי להשיג פרנסה במקצועות שאינה בקיאה בהם, בשוק קשה שבו יש כרישים שמנוסים באותם תחומים של פיננסים וביטוח. אילצו את דואר ישראל להיות מושלך למים, לחפש תחליפים, לחפש לעצמו "תחומי פעולה חדשים", שלא היו אלא בועות סבון, תחומי עיסוק שהיו בבחינת "פתרונות קסם", שבהם היה עליו להתחיל להילחם בשוק קשה ותחרותי. מי היה מסכים לעזוב אחוזת בית אמיתית, רק בעבור כמה מגדלים פורחים באוויר? לראשי דואר ישראל אמרו: הנה יש לכם אפשרות עתה לגלות את עצמכם, להתפתח בנושאים אחרים, משל מדובר בגמלאי שיצא ממקום העבודה הבטוח, ובא לבקש לו קריירה שנייה וחדשה. האם באמת סברו אהוד אולמרט והפמליה שלו במשרד התקשורת, שדואר ישראל האחראי לחלוקת הדואר בפריפריה ישרוד לאחר שיגזלו ממנו את ליבת עסקיו? האם באמת האמין מישהו בדואר ישראל, שאכן ישכילו לנצח את כל המתחרים בשווקים החדשים – שירותים פיננסיים ועסקי ביטוח?
|
|
|
מסרים מרגיעים [צילום: הרצל חקק]
|
|
|
|
|
|
|
| אנו נדאג לעובדים, נלווה את התהליך בזהירות ובקפדנות. זו אחריותי. | |
|
|
|
|
במשך הראיון ישב השר אהוד אולמרט על כסא מרופד, צפה ללא הפסק במסך טלוויזיה, שבו שידרו משחק כדורגל בפרמייר ליג
|
| ▪ ▪ ▪ |
בינואר שנת 2014, בערך שנתיים ורבע לפני שהוקמה חברת הדואר באחד במרץ 2006, הגעתי לראיין אותו בלשכתו במשרד המסחר והתעשיה. באותה תקופה כיהן כבר חצי שנה גם כשר התקשורת, ועמי ראיין יצחק רבי חייא, אז דובר רשות הדואר. בפתח דבריי בסיכום הראיון כתבתי אז: "השר אינו שוכח להעביר מסרים מרגיעים לעובדי רשות הדואר לקראת המעבר מרשות לחברה: "מעולם לא פגעתי כשר בעובדים, עשיתי הכול כדי להידבר עמם ואני משוכנע שעובדי רשות הדואר יודו לי על המהלך הזה". הדברים נאמרים בנחישות כשאולמרט מישיר מבטו: "לא תיפגעו במעבר לחברה, זו אחריותי האישית". במשך הראיון ישב השר אהוד אולמרט על כסא מרופד, צפה ללא הפסק במסך טלוויזיה, שבו שידרו משחק כדורגל בפרמייר ליג. לכל אורך הראיון חשתי, שהוא מרוכז יותר במשחק, מאשר בתשובות לנו. מי שקרא את הראיון, המצורף בסריקה לכתבה זו, קורא רצף של הבטחות שמציגות עתיד ורוד. אביא לדוגמה שאלה ותשובה מן הראיון: שאלה: מי כמוך מכיר את המגזר העסקי ואת הקשיים והמציאות הכלכלית. האם אינך מודאג באשר לחוסנה הכלכלית של החברה החדשה? מה מבטיח את התחזית האופטימית? תשובה: אינכם מתחילים מאפס. יש לכם תשתית, יש לכם סניפים, מערכת ממוחשבת. אולי צריך לשדרג אותה, אבל היא קיימת. יש לכם רשת של בעלי תפקידים מיומנים ומקצועיים, מרכזי מיון משוכללים שאין לאחרים, ויש לכם הישגים: בניגוד לדימוי שנוצר בעבר, מכתב מגיע באותו יום או למחרת. מדובר בשירות יעיל, ולכן אני אופטימי. השירות שלכם יעיל, מהיר, הפוטנציאל שלכם מצוין. תוכלו להגיע להישגים ולעמוד בתחרות. אתם חוששים מן הסיכון, ולקחנו זאת בחשבון. לכן התהליך מדורג, זהיר ומתחשב גם בצורכי העובדים ובזכויותיהם. איננו הולכים על מהלך שהולך לפגוע בעובדי רשות הדואר. נכון, תידרש התייעלות, יידרש צמצום מסוים. הוועד לקח זאת בחשבון. זה היה מתבקש גם אילולא הפך הדואר לחברה. אנו נדאג לעובדים, נלווה את התהליך בזהירות ובקפדנות. זו אחריותי. אני רואה זאת כאחריות שלי. לא נכנסתי מעולם כשר לעימות עם עובדים. תמיד בחרתי בשביל זהב והשתדלתי לשמור על זכויותיהם". באותה תקופה כיהן כמנכ"ל רשות הדואר יוסי שלי, והיושב-ראש היה יעקב-קוקי אדרי. בתשובותיו ניסה השר להסביר דוגמה להרחבת השירותים של דואר ישראל: תשובה: "לדוגמה, סניפי הדואר יוכלו לשווק לוטו וטוטו ושירותים נוספים. זה יהיה טוב גם למפעל הפיס ולחברת הטוטו. כחברה יהיו לכם יותר אפשרויות מאשר יש לכם היום". אני משוכנע, שהתשובה שלו ניתנה בלי לבדוק אם יש עניין ללוטו ולטוטו להסתייע בדואר. הייתה תחושה, שמנסים לפתות את עובדי הדואר להסכים למתווה החברה, שכן האפשרויות הן בלתי מוגבלות. היום כשהתחרות נגסה בכל חלקה טובה, כאשר כל הלקוחות האסטרטגיים הגדולים נטשו את דואר ישראל לטובת מתחרים שמציעים מחיר זול יותר, נראה החזון של אולמרט רחוק מן המציאות. חברת הדואר נותרה בעיקר עם מכתבים שמגיעים מקהל הלקוחות של תושבי המדינה, והם אלה שחייבים לדאוג לכל תושבי הפריפריה. שמיכת הביטחון שהובטחה נותרה במחסן. קווי הדואר הנע ממשיכים להפסיד. הירידה בהכנסות גרמה לפיטורי עובדים, ופיטורי העובדים גרמו לפגיעה בשירות. הפגיעה בשירות גרמה לאובדן האמון בדואר ישראל, ואין היום מי שייגש אם ההבטחות של אהוד אולמרט, וידרוש ממנו לממש את האחריות האישית, את הערבות שעליה דיבר בביטחון רב.
|
|
|
[צילום: הרצל חקק]
|
|
|
|
|
|
|
| הוכמן עשה מאמצים כבירים לפתוח את חברת הדואר לפעילויות חדשות, אבל ברגע שהחברה הגיע לרגע האמת, פתיחת כל שוק הדואר לתחרות, הסוף היה ידוע מראש. | |
|
|
|
|
"עובדים מסורים! אני פונה באופן אישי לכל אחד ואחת מכם להזרים דם חדש למערכת" [בתמונה: משה כחלון, אבי הוכמן ושמעון פרג'יון]
|
| ▪ ▪ ▪ |
ההתחלה הייתה אכן חגיגית, ואבי הוכמן שנבחר להיות מנכ"ל הדואר שיממש את המעבר לחברה, פנה לעובדים ערב הקמת החברה, בפנייה מרגשת לשנס מותניים: "עובדים מסורים! אני פונה באופן אישי לכל אחד ואחת מכם להזרים דם חדש למערכת, להפגין יזמות, התלהבות, עוצמה ואכפתיות שיתורגמו להצלחה שלנו ושל החברה החדשה. ברצוני, יחד עמכם, לממש את חזון חברת הדואר החדשה כחברת תקשורת מתקדמת, רווחית, הישגית, בעלת צוות עובדים מקצועי ומיומן, הפועל מתוך אוריינטציה עסקית-כלכלית בלבד לרווחת קהל לקוחותינו. אני מצפה מכולם, עובדים ומנהלים כאחד, להמשך שיתוף פעולה פורה, לפרגון הדדי ובמיוחד לשיפור ברווחיות. אני מאמין כי תחושת הביטחון הכלכלי שהשגנו אמש תמריץ אותנו קדימה לחיזוק מעמדנו בשוק הלקוחות". הוכמן עשה מאמצים כבירים לפתוח את חברת הדואר לפעילויות חדשות, אבל ברגע שהחברה הגיע לרגע האמת, פתיחת כל שוק הדואר לתחרות, הסוף היה ידוע מראש. עם הקמת החברה נשאל יצחק קאול, מקים רשות הדואר, מה התסריט שלו לעתיד. קאול שהפך לשם דבר, ידע לנחש את הסכנות הצפויות, וכך אמר באותו ראיון בגיליון החג: "אני מציע ללמוד מהמודלים הכי מתקדמים בעולם. לקחת למשל מהלכים דומים, שבוצעו בהולנד ובניו-זילנד. ללמוד מה גרם להצלחה שם, מה לא הלך שם. חשוב ללמוד משגיאות של אחרים, וחשוב גם להכין תוכניות ולדעת לעמוד מול הרגולטור. לקבל פיצוי על המטלות שמוטלות על חברת הדואר ואינן מוטלות על גופים שמתחרים. לדוגמה החובה לחלק דואר אוניברסלי". ראיון זה פורסם בגיליון חג שזכה לשם "ולא היה בינינו אלא דואר". יצחק קאול אכן ידע שהסכמה לחלק דואר אוניברסאלי, כאשר הרגולטור מחליש אותך, מחייבת לזכות את חברת הדואר בפיצוי, שאם לא כן, תקרוס. המציאות היום מלמדת כמה צדק. במעבר לחברה, שקרה בניו-זילנד ידעו לשמור על תחרות הוגנת. בשעתו הבטיח אולמרט, באותו ראיון שצוטט לעיל, שישקול מתן שירותי הדפסה באמצעות חברת הדואר. זה לא קרה. בדואר הניו-זילנדי מציגעים שירותי הדפסה למי שמעוניין בדיוור ישיר, במשלוח קטלוגים ודברי פרסום. בנק הדואר בניו-זילנד זכה לטיפוח ולהרחבה, שלא כמו אצלנו. כדי לשמר את הלקוחות שלו, מציע הדואר הניו-זילנדי ללקוחות עסקיים לעבוד באמצעות חיוב קבוע דרך חשבון של בנק הדואר, ובצורה כזאת לקבל בתמורה בונוסים והטבות. בין ההטבות – קשר רצוף עם הדואר, עידכונים שוטפים, מבצעים און ליין, הנחות למיניהן.
|
|
|
כוחות דלים [צילום: איתמר לוין]
|
|
|
|
קום משה כמושיע של מדינת ישראל, החזר נא לכולנו את הזכות ליהנות משירותי דואר טובים [בתמונה: משה כחלון, אבי הוכמן ושמעון פרג'יון]
|
| ▪ ▪ ▪ |
בשנותיו של משה כחלון כשר תקשורת, ראו כולם, עד כמה הוא מנסה לסייע לדואר ישראל להיחלץ מן המצוקה, עד כמה חשוב לו להפוך את בנק הדואר לבנק חברתי. גם כיושב-ראש ועדת הכלכלה, ראינו את דאגתו לדואר ישראל. בתקופתו כשר התקשורת ניסה להגיע לסיכומים עם אבי הוכמן מנכ"ל החברה הראשון ועם שמעון פרג'ון יושב-ראש ועד העובדים. הוחל במגעים בנושא הבנק החברתי, וחבל שהמהלך לא הושלם. היום כאשר משה כחלון מכהן כשר האוצר, יש לו היכולת להציל את דואר ישראל. היום ברור, שכבילת ידי חברת הדואר, פוגעת ביכולתו להתחרות מול הגופים העסקיים ששאבו את כל לקוחותיו הגדולים ביותר. הטייקונים ואנשי העסקים אכן הרוויחו טוב מן התחרות שנתנה להם יתרון על פני חברת הדואר. הלקוחות האסטרטגיים הרוויחו גם הם, שכן זכו למחירים נמוכים. שלא כמו בתחרות בין החברות הסלולריות, כאן הצרכן לא הרוויח מן ההתעשרות של החזקים. כאן, קרה הנורא מכול: מדינת ישראל הובילה לקריסת דואר ישראל, וכיום העגלה המקרטעת חייבת להמשיך לחלק דואר, שנשלח על המוני העם, בכוחות דלים יותר. העגלה הזו גם צריכה להגיע בשבילי עפר ובדרכים נידחות ליישובי הפריפריה, וקשייה אכן פוגעים באיכות השירות, שאלה מקבלים בשל שקיעתה של חברת הדואר. זה הרגע של משה כחלון, להרים את הכפפה: קום משה כמושיע של מדינת ישראל, החזר נא לכולנו את הזכות ליהנות משירותי דואר טובים. קריסת הדואר לא היטיבה עמנו, ואנו מחכים שתעשה את המירב והמיטב להחזיר את דואר ישראל לימים הטובים. זה טוב לא רק לדואר ישראל, זה טוב למדינת ישראל. בגני הילדים עדיין שרים את שירה של נעמי שמר: “הדואר בא היום באוטו האדום". מתברר שמים רבים חלפו מאז השיר, מכתבים רבים טסו במהירות האור לבתינו, ונתיבי הדואר עברו תמורות מרחיקות לכת. הגענו לשעת המבחן של דואר ישראל. נקווה שדואר ישראל, שידע ללכת שלוב ידיים עם מדינת ישראל, מאז הקמתה, יזכה לימים חדשים של עדנה. זה ייטיב עם הדואר, זה ייטיב עם כולנו. הדואר יבוא גם מחר.
|
|
|
מתווה אולמרט 3 [צילום: יח"צ דואר]
|
|
|
|
| תאריך:
|
10/02/2016
|
|
|
עודכן:
|
11/02/2016
|
|
הרצל חקק
|
|
הדואר בא היום - האם יבוא גם מחר?
|
|
יצא לי לראות בשנים האחרונות מאות עורכי דין בכל הערכאות: מבתי משפט לעניינים מקומיים ועד בית המשפט העליון. ראיתי עורכי דין מוכנים יותר ומוכנים פחות, מנומסים יותר ומנומסים פחות, דייקנים יותר ודייקנים פחות. אני יכול לומר בפה מלא, שמעולם לא ראיתי פרחח כמו עו"ד אליעד שרגא - וזה כאשר אנחנו מדברים על הופעות בבית המשפט העליון. היום (יום ג', 9.2.16) הוא שבר את שיאי החוצפה של עצמו.
|
|
|
|
|
את הוופלים והעוגיות של חברת מן מייצאת החברה למעל 14 מדינות. על כל המוצרים מופיע בגאווה הכיתוב "מיוצר בישראל". החשש מפני חרם של ארגוני ה-BDS אינו משחק תפקיד. "אנחנו ציונים, ואם בגלל שאנחנו כותבים על מוצרינו שהוא לא רונה אותם בגלל שהם מישראל, אנחנו מעדיפים שלא יקנו ולא להסיר את הכיתוב", אומר אבי פקר, סמנכ"ל השיווק והמכירות של "מן" במפגש (יום ג', 9.2.16) לרגל יום המשפחה.
|
|
|
|
|
תרמיות כספים כדוגמת "העוקץ הניגרי" הן אחת מהונאות האינטרנט הנפוצות ביותר, ותאמינו או לא, גם בין ההונאות המכניסות ביותר, וכן - גם בשנים האחרונות. המשותף להונאות העוקץ השונות הוא שהן מנסות לשכנע אתכם שמגיע לכם סכום כסף גדול מאוד, אך כדי לקבל אותו תידרשו לשלם "עמלת טיפול והעברה" קטנה יחסית. בפועל, הכסף ששילמתם עבור ה"עמלה" מגיע לכיסם של התוקפים, שנעלמים כלעומת שבאו.
|
|
|
|
|
עבור ישראל, השאלה, היא לא רק כיצד לפעול מול המנהרות שחופר חמאס, אלא כיצד ייראה העימות שיפרוץ לאחר הפעולה. סבבי הלחימה החוזרים נגד חמאס ברצועת עזה מאז 2009 לא השיגו את היעדים האסטרטגיים הנחוצים: השגת הרתעה ארוכת טווח, פגיעה קשה בחמאס והחלשתו והטלת מגבלות חמורות על התעצמותו הצבאית. אין זו הפתעה שחמאס, המכין את עצמו בימים אלו לעימות הבא עם ישראל, משקיע מאמץ מרוכז בחפירת מנהרות. מערכת "צוק איתן" הוכיחה לו שהמנהרות ההתקפיות, שנחפרו מתחת לגבול הרצועה, היו כמעט הכלי האסטרטגי היחיד, שבאמצעותו זכה בהישג משמעותי. מרבית ה"הפתעות" והמאמצים הצבאיים האחרים של חמאס - רקטות ארוכות טווח, כטב"מים וקומנדו ימי - נחלו כישלון חרוץ. המנהרות הוכחו ככלי צבאי בעל יכולת פגיעה קשה בישראל - נוסף להרג חיילים על-ידי אנשי חמאס שיצאו מהמנהרות, דבר קיומן יצר תבהלה בחבל ארץ נרחב. על-רקע זה נגררה ישראל למהלך קרקעי מוגבל, ולעימות בן 50 יום שהסתיים ללא הסדרה, הכוללת את פירוז הרצועה.
|
|
|
|
|
"צמחים מטפסים" היא קומדיה שחורה, מרגשת, מצחיקה, כואבת ומותחת המעוררת מודעות לזכויות החולים. ההצגה נצפתה בתיאטרון צוותא. המחזאי ארז מירנץ הצליח לתמצת בשעה אחת לערך עולם שלם של חיים בצל המדע הרפואי החוקר, העלול לרמוס כל זיק של חיים ולפגוע בזכויות המאושפזים.
|
|
|
|
|
