לפעמים נדמה, כי כללי הפרשנות של דיני המס הם כה גמישים, עד שאפשר לכופף אותם בגמישות יתרה לפי רצון רשות המיסים. כך למשל בסוגיה של קיזוז המע"מ החל בעת רכישת
נכס מסחרי, לעומת החבות במס החלה בעת מכירתו. מהפסיקה האחרונה עולה, כי מנהל מע"מ בוחר בכל פעם בגישה המחייבת במס מירבי. פעם טוען מנהל מע"מ שלא מדובר במהלך עסקים ולכן אין אפשרות לקזז את המע"מ ברכישה, ופעם טוען שכן מדובר במהלך עסקים ולכן בעת המכירה יש חבות במע"מ.
בית הנופש
באוקטובר שעבר פורסם פסק הדין בעניין חנוך (ע"מ 58730-12-13). פסק הדין עסק בסיווגו של אדם כ"עוסק במקרקעין". באותו מקרה נדון עניינו של מערער שעסק בתחום הטקסטיל במשך שנים ארוכות באמצעות חברה בבעלותו. כמו-כן, הוא נרשם בעבר כ"עוסק מורשה" בנוגע להשכרה של מבנה משרדים שרכש.
בעניין חנוך טען מנהל מע"מ, שמכירת בית נופש שנרכש בצפת ונמכר לאחר פחות משנתיים, מהווה עסקה חייבת במע"מ בעת המכירה, מאחר שמדובר בעסקה "במהלך עסקים". בית המשפט דחה את טענת מנהל מע"מ לפיה המערער הוא בגדר עוסק בנדל"ן. אמנם, למשפחה היו מספר נכסי מקרקעין, ובכלל זה
דירה, קרקע עליה נבנה בית המשפחה, קרקע לבניית בית, משרדי חברה שבבעלותו ומספר קרקעות נוספות - אולם למרות ריבוי הנכסים, קבע בית המשפט, כי אופי החזקתם הוא למטרת השקעה ולא למטרת מכירה. במשך 20 שנה רק ארבעה מתוך הנכסים נמכרו, ויש בכך כדי להעיד שהמערער איננו בגדר "עוסק" במקרקעין (נקבע שהרישום כעוסק מורשה אינו רלוונטי לעניין).
דירת הנופש
בינואר השנה ניתן פסק דין בעניין יערי (ע"מ 59149-12-13), בו טען מנהל מע"מ טענה הפוכה לזו שנטענה בעניין חנוך. הפעם נטען, כי רכישת דירת נופש אינה מהווה פעילות ב"מהלך עסקיו" של הרוכש, ולכן לא ניתן לקבל את החזר המע"מ ששולם בעת רכישתה.
יערי הוא עורך דין במקצועו. בחודש מאי 2011 רכש מידי יזמים דירת נופש בפרויקט המלונאי חוף הצוק בתל אביב. במקביל, התקשר עם חברת ניהול, האחראית לתפעול השוטף של המלון, והעמיד את היחידה לרשותה כחלק ממאגר מלונאי. יערי לא עשה כל שימוש אישי ביחידה, והוא זכאי להכנסה שנתית לפי חלקו בהכנסות הנובעות מהשכרת יחידות המלון באמצעות חברת הניהול. יערי ביקש לנכות את המע"מ ששילם בעת רכישת דירת הנופש, אך מנהל מע"מ סירב לבקשתו.
נזכיר, כי מס הערך המוסף שהוטל על מכירת נכס לעוסק (ובמקרה הנוכחי על מכירת יחידת נופש לידי יערי), ייחשב למס תשומות אך ורק אם הנכס נרכש "לצרכי עסקו" או "לשימוש בעסקו". לא די בכך שהרוכש הוא "עוסק", אלא שהרכישה חייבת להיות לצורכי העסק שלו.
בעניין יערי קיבל בית המשפט את טענת מנהל מע"מ שלא מדובר בפעילות במהלך עסקיו של יערי, ולא התיר את ניכוי המע"מ ברכישה, ממש כפי שעשה בעניין חנוך - שם הוא דחה את טענת מנהל מע"מ לפיה מדובר בפעילות במהלך עסקיו של חנוך.
פעילות חד-פעמית
בשני המקרים טען מנהל מע"מ טענות סותרות, אך בית המשפט הוביל לתוצאה אחת, לפיה לא חלות הוראות חוק מע"מ על פעילות חד-פעמית של רכישה של נכס עסקי או של מכירתו, כאשר היא אינה חלק ממעגל העסקים הרגיל של אותו "עוסק מורשה".
בית המשפט חזר למבחני העזר אשר פותחו בפסיקה לסיווג פעילות כלכלית כעסק לצורך חוק מס ערך מוסף (ע"א אלמור 111/83), לפיהם השכרה פאסיבית איננה נחשבת כ"עסק" לעניין יישום חוק מע"מ. אמנם, מנגנוני מאגר הדירות והמלון מנוהלים על-ידי חברת הניהול, הם בעלי אופי עסקי מובהק ותפעול מלון הדירות דורש היערכות עסקית מכל הבחינות. אולם אין לייחס ליערי פעילות עסקית זו המבוצעת בפועל על-ידי חברת הניהול.
ליערי אין כל עיסוק נוסף במלונאות ובנופש, ולא הייתה בבעלותו כל יחידה נוספת, כך שהעמדת היחידה הנדונה לשימוש המאגר לא נעשתה אגב ניהולו של עסק רחב יותר. אם נוסיף לכל הסימנים האלה את העובדה, כי מעמדו של יערי בקשר למאגר היה פסיבי לחלוטין ולא כרוך בכל יגיעה אישית מצדו, נגיע למסקנה, כי היחידה נמסרה לידי חברת הניהול כדי שהיא תעסוק בעסקי המלונאות, ולא נגיע למסקנה שיערי עוסק במלונאות תוך שכירת שירותיה של חברת הניהול כדי לסייע לו בכך.
עסקת אקראי
האם השכרת היחידה מהווה עסקת אקראי אשר במסגרתה יערי הוא החייב במס? למונח "עסקת אקראי" שלוש חלופות, כאשר החלופה הנוגעת לענייננו היא "מכירת מקרקעין לעוסק בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין". אין מחלוקת, כי חברת הניהול היא "עוסק", הצדדים יצאו מתוך ההנחה, כי השכרת היחידה הוצעה על-ידי יערי כלפי חברת הניהול. על כן, לפנינו "עסקת אקראי". אולם כאן יערי אכן רשום כ"עוסק" וזאת בשל פעילותו כעורך דין, מרצה וחבר בוועדת ערר.
אין מחלוקת, כי אדם פרטי הרוכש יחידת נופש ומשכיר אותה באמצעות מאגר מלונאי, איננו רשאי לנכות את המס שהוטל בשל הרכישה. בכך יש היגיון פיסקאלי: לעניין רכישת הדירה, האדם הפרטי הוא בבחינת צרכן סופי ודינו "לספוג" את מס הערך המוסף המוטל על עסקה ראשונה זו. מצד שני, חיוב עסקת ההשכרה נובע אך ורק מזהותו של השוכר.
מאחר שבענייננו יחידת הנופש נשכרת על-ידי חברת ניהול (עוסק), ההשכרה מתחייבת במס כעסקת אקראי. אולם לפי תקנה 6ב לתקנות מס ערך מוסף, החייבת במס היא חברת הניהול ולא יערי. בית המשפט קבע במפורש, כי המשמעות המעשית של קביעות אלו, היא שאין יערי רשאי לנכות את המס בו נשא בגין רכישת היחידה. אך מכיוון שכך, אם וכאשר ימכור את הבעלות ביחידה, עסקת המכירה תהיה פטורה ממע"מ.
