העבודה קורסת בסקרים, והתקשורת מתעלמת

רק לפני שנה חגגה התקשורת את תבוסתו הצפויה של נתניהו, והעיתונאים התחרו זה בזה בחיזוי ממדי התבוסה. באופן טבעי ניצח בתחרות הארץ, שתחת הכותרת "הרצוג ירכיב את הממשלה הבאה", חזה: "נתניהו יתפטר בעקבות התבוסה, ייתכן מאוד שכבר בליל הבחירות. הוא נראה מותש ומנוצח בימים האחרונים, ומסביבתו הקרובה ביותר מתקבלות אינדיקציות שהוא מריח את ההפסד המתקרב."

אז אחרי שקיבלנו אינדיקציות לגבי רמתם השכלית של האנשים שחושבים שהם הכי חכמים מכולם, הוצגו בפנינו בחודש האחרון תוצאותיהם של שני סקרים: הראשון שנערך לפני חודש על-ידי קמיל פוקס, והשני שנערך לפני מספר ימים על-ידי מכון פאנלס, ובשניהם מתקבלת תוצאה זהה לפיה מפלגת העבודה יורדת ל-15 מנדטים, לעומת 24 מנדטים שקיבלה בבחירות.

שערו בנפשכם מה היה קורה לו ירד הליכוד על-פי סקרים אלה בצורה דומה, מ-30 מנדטים ל-19 מנדטים. האם לא היו מוצגות תוצאות אלה בכותרות הראשיות של כל העיתונים? האם לא היו נערכים דיונים אינסופיים בכל ערוצי הטלוויזיה? והאם לא היו כל הפרשנים מעריכים את סיכוייהם של המורדים בנתניהו המכינים את הדחתו?

ואילו את קריסת מפלגת העבודה בסקרים הס מלהזכיר. ואפילו כשדנים במאבק הצפוי במפלגה בין הרצוג ליחימוביץ' מעדיפים לספר לנו על ברית בין פרץ ליחימוביץ', ולא על פעילי מפלגת העבודה המתבוננים בתוצאות הסקרים, ולא מצליחים להבין מה בדיוק קרה להם.

וכיוון שהם באמת לא מבינים, נסביר להם. בסקר של קמיל פוקס לוקח לפיד מהעבודה חמישה מתוך התשעה שהיא מאבדת, ואילו בסקר של פאנלס הוא מגדיל לעשות ולוקח שבעה מתוך התשעה. מסתבר שמצביעי מפלגת העבודה רואים את לפיד שמצהיר שהוא פרו-ישראלי למרות שהוא באופוזיציה, מול הרצוג שלא הוציא מפיו מילה פרו-ישראלית אחת מאז הבחירות, וחלק ניכר מהם מעדיפים לתמוך בלפיד ובמדינת ישראל.

רבים מפרשני האינדיקציות מספרים לנו שלפיד שבר ימינה, כי בעיניהם כל אדם שאיננו שונא ישראל ותומך בחרם נגדה נמצא בימין. אלא ששבירה ימינה הייתה אמורה להביא ללפיד קולות מהימין, ולאבד קולות לשמאל. ולא כך קרה. שני הסקרים מצביעים על עלייה בכוחו של הימין.

הסיבה האמתית לתוצאות אלה היא פשוטה: העבודה שברה שמאלה מהעם! העם רואה לנגד עיניו התפרצות שנאה של ערבים שמוכנים למות רק כדי לרצוח אותנו, ורואה את הרצוג מאשים בכך את נתניהו, ואת לפיד המגדיר אותם בתור אנשים שלקו בשיגעון קבוצתי, ומסכים עם לפיד.

בן גוריון לא האשים את היהודים בהתפרצות מסע הרצח הערבי יום אחרי קבלת החלטת האו"ם להקים מדינה יהודית (Jewish State), ואף הכריז בעצמו על הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל. ואילו רבים מחברי מפלגת העבודה של היום מתייחסים למדינה יהודית כאל מדינה גזענית בהגדרתה.

אביו של יצחק הרצוג קרע מעל בימת האו"ם את ההחלטה המשווה את הציונות לגזענות. וכשקיימת תחושה שיצחק הרצוג היה מוביל את הסיעה להימנעות מהצבעה כפשרה בין התומכים בהחלטה למתנגדים לה, מובן מדוע מפלגת העבודה קורסת בסקרים.