אין לדאוג מפני הצלם בהיכל, הצלם הרפורמי בהיכל הכותל. כבר עברו עלינו דברים כאלה, כבר היו צדוקים, בייתוסים, קראים, שבתאים ושאר יצרני חושך, והם נעלמו, ובני האור נשארו. תמיד האור מנצח, רק צריך סבלנות.
שמא תאמר: אתם עושים פירודים ופילוגים בתוך עם ישראל! צריך לאהוב את כל היהודים! - זו אי-הבנה, בלבול בין הנושא לבין המושא. אנו אוהבים את כל היהודים, אנו נגד לחתוך את האומה בסכין [עיין דברי מרן הרב קוק באורות התחיה כ], ואנו גם אוהבים את הרפורמים. אלא המלחמה היא נגד הרפורמה, שהיא כרקב לבית ישראל.
אך סגולת ישראל הנשמתית כוללת את כולם, אפילו את אלה שכופרים בה כגון הרפורמים עצמם, אשר מחקו במו-ידיהם את ההגדרה היהודית של כל הדורות - שיהודי הוא מי שאמו יהודייה או התגייר כהלכה, אלא הם סוברים שיהודי הוא כל מי שמרגיש יהודי או מצהיר שהוא יהודי, או שעל-פי השקפתו סובר שהוא יהודי. כמובן, מחיקת הזהות של כל הדורות והחלפתה בזהות אחרת גורמת שחלק גדול מהרפורמים המגדירים עצמם כיהודים הם למעשה גויים, אולי 50%. ואין צורך לומר שגוי הטוען שהוא יהודי, אינו נכלל במצות אהבת ישראל.
וכבר מיוחסת לגאון הרב שמשון רפאל הירש, האמירה: "אין דור שלישי לרפורמים". לצערנו כן היה בגרמניה, וכן הוא בימינו באמריקה. נקוה שבארצנו לא יהיה כך ושיחזרו בתשובה.
כמובן, זה לא יהיה קל. אין הם דומים לחילוניים, שאצלם אין דת אלא ריק. וריק אפשר למלא. אבל הרפורמים בנו דת חדשה כחלופה ליהדות הנאמנה. כמו שבזמנם עשו הנוצרים. והנוצרים אינם יהודים. זה מה שעלול היה לקרות לרפורמים. אך קרה להם נס. על-אף שבתחילה הם שללו לגמרי את הציונות וכינו אותה הזיה משיחית ושאר שמות גנאי. הנה במשך השנים, הם התקרבו למדינה, וזה מה שמציל אותם, באופן עקרוני. אומנם כמעט שאינם עולים לארץ אלא במספרים זעומים, ואפילו לא באים לטיול, אך בכל זאת אותו קשר דליל עם המדינה מציל אותם ממה שקרה לנוצרים.
אכן, על יסוד היהדות הם הקימו דת חדשה. סילוף של תורה, סילוף של יהדות. כמו בחטא העגל, בו אמרו לאהרן הכהן: "עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו, כי זה האיש
משה אשר הלינו ממצרים, לא ידענו מה היה לו" [שמות לב א]. אכן, האיש משה ותורתו אינו מעניין את הרפורמים. רש"י מסביר: "אלהות הרבה איוו להם". הרפורמים המציאו לעצמם כל מיני אלוהים: אלוהים שמתירים עריות בפרהסיא להתחתן עם גויה, אלוהים שמאפשרים להגדיר גוי כיהודי, ואפילו אלוהים המתירים ל-20% של הראביים הרפורמים להיות אתאיסטים!
אבל, ברוך השם, אין להיבהל מהם, כי הם מיעוט אפסי. אולי חצי אחוז. אבל עתירי רעש תקשורתי. כי הם מקבלים כסף מאמריקה לשם כך. הם מתפארים שמאות אנשים שקשה להם להיעזר על-ידי האורתודוקסים, נעזרים בהם. אבל כמה זה בעם של מיליונים?! בארץ יש להם אולי שלושים קהילות ובתי-כנסת רפורמיים, בהם מתפללים פעם-פעמיים בשבוע. לעומת זאת, בכל עיר קטנה בארץ יש שלושים בתי-כנסת בהם מתפללים שלוש פעמים ביום. אותם אנשים בקושי מתפללים וקל וחומר במניין, ופתאום הם חייבים להתפלל במניין שלהם בכותל.
הוא שאמרנו: רעש תקשורתי. שהרי באמריקה הרפורמים החליטו להשתלט על מדינת ישראל כולל חדירה לצה"ל.
אך כאמור בל נדאג, ונקווה שצאצאיהם יחזרו בתשובה. אבל כמובן, זה לא ייעשה לבד מעצמו, אלא בכך שנילחם מלחמת חורמה נגד הרפורמה, נגד ההשקפה הרפורמית. אין זו מלחמה חדשה. כבר החל בה המהר"ם שיק [שו"ת מהר"ם שיק או"ח שו], אם כי אינינו חייבים לחקות בדיוק את דרכו, כי דור דור וחכמיו. אף מרן הרב קוק לחם נגדם והגדירם: "הפורצים", "משחיתי כרם ד' צבאות", "מדיחים", "עוקרי מוסדי עולם", "מהרסים", "נשתמדו ונכרתו מבית ישראל", "אברים מדולדלים בגוף האומה" ועוד [מאמרי הראיה 511].
הפוסקים דנו אם מותר בשעת הצורך להיכנס לבית-כנסת רפורמי. שו"ת מחנה חיים [יו"ד ג ל], הביא עליהם את דברי הגמרא על המינים: "אפילו אדם רודף אחריו להורגו, ונחש רודף אחריו להכישו, נכנס לבית עבודה זרה, ואין נכנס לבתיהם של אלו, שהללו אינם מכירים וכופרים, והללו מכירים וכופרים" [שבת קטז א]. וראה בשו"ת אגרות משה [או"ח ג ל. אה"ע ב יז] ובשו"ת יביע אומר [ז או"ח כא. ב אה"ע כא].
ופה זה יותר גרוע, לא אנחנו נכנסים לבית-כנסת שלהם, אלא הם מקימים לעצמם בית-כנסת בתוך המקום הכי מקודש לעם ישראל סמוך להר-הבית.
וכבר פסקה הרבנות הראשית לישראל בראשות הג"ר שלמה גורן בניסן תשל"ז, שהיא מתנגדת בכל תוקף להפוך את חלקו הדרומי של הכותל המערבי לאתר תפילה מעורבת בניגוד להלכה ולמסורת ישראל [ספר הרבנות הראשית לישראל עמ' 785].
וכן כתב רבנו הרב צבי יהודה: "הכותל המערבי הוא שייך לכל ישראל. שכינה לא זזה מהכותל המערבי, 'והנה זה עומד אחר כתלנו' ושכינה אינה בטלה [רמב"ם, הלכות בית הבחירה], וקיים בה בכל תוקפו קידוש השם הגדול של ד' אלקי ישראל ונצח עוזו... ואוי ואבוי לכל אשר יעיז לפגוע במשהו בחרדת קדושת כותלנו..." [להלכות ציבור רטז עמ' קח]. הרקע היה ההצעה להפוך את רחבת הכותל הדרומי לאתר תפילות מעורבות גברים ונשים ואתר תיירות [כמוזכר בדברי הרבנות הראשית הנ"ל].
שמא תאמרו, שמותר "להתפלל עם העבריינים", כבר השיב על זה החכם צבי [סי' לח]. אבל ממילא אין זה דומה כלל, כי שם מדובר שהם רוצים להשתלב בתפילתנו, וכאן מדובר שהם באים להפריע לתפילתנו ולכפות עלינו את תפילתם. ועיין שו"ת ציץ אליעזר שהעתיק דברי החכם צבי לגבי הרפורמים [שו"ת צי"א כא ג].
בסיכום, את הרפורמים אנו אוהבים, כי המה יהודים. אך נגד הרפורמה - מלחמת חורמה. ובראש ובראשונה לא להחניף להם ולממונם. ואין זה מלאכה קשה, כי רוב העם היושב בציון מתנגד להם.
"וכולנו נתברך בברכת ד' מציון ונראה בטוב ירושלים, עיר הקודש והמקדש" [רבנו הרב צבי יהודה שם].
