|
להעריך את הנוער הטוב שיש לנו [צילום: בנימין רייך]
|
|
|
|
|
לפני מספר ימים יצאה הקבוצה מטעם המועצה האקדמית למדיניות לאומית (חוג הפרופסורים לשעבר) לסיור בגבעות בנימין ושומרון במטרה להיפגש עם "נוער הגבעות".
פגשנו נוער וצעירים בגילאיי 13-33, כאלה שרועים עדר כבשים במרחבי בנימין (ונקראים "בלאדים"), ואחרים שגרים בצריף הקטנטן בגבעה ליד יצהר. ראינו אותם, הקשבנו להם, שאלנו שאלות לא פשוטות. יצאנו מתלהבים מן הפגישות האלה. ראינו לפנינו נערים שקטים, עדינים, מנומסים, שבוערת בהם אהבה לאדמת ישראל ולעם ישראל. הם נראו כצאצאי אברהם אבינו האמיתיים, ובאותו זמן - כחלוצי ציון חדשים - צנועים, מסתפקים במועט, אינם דורשים שום דבר מן המדינה, אלא רק מחפשים לתרום. לתרום מזמנם, מעבודת כפיהם, ממרצם, מבריאותם ומביטחונם (בזמן שהם נדחים על-ידי הצבא לפי סעיף "אי-התאמה").
התרשמנו שלפנינו נוער הטוב ביותר שקיים היום במדינת ישראל, אידיאליסטים, פטריוטים, נאמנים לארץ ישראל, לעם ישראל ולתורת ישראל. התאמצנו לחפש דמויות שהתקשורת מציירת לנו - אלימים, פנטיים, אגרסיביים - ולא מצאנו אותם.
אז למה ומדוע מציגים את הנוער הנפלא הזה כ"אויבי המדינה" (המושג שהיה בשימוש ביחס ליהודים בברית המועצות של סטלין)? כסכנה למדינה? ולכן מותר ואף חייבים לרדוף אותם, להרוס את המבנים שהם בונים במו ידיהם, ללא השקעה ממשלתית של אגורה אחת, לתפוס את הכבשים שלהם (בברוטליות שממיתה את החיות המסכנות), לגרום להם להפסדים של אלפי שקלים, וכגולת הכותרת - לגרש אותם ממקום מגוריהם, לאסור אותם ללא כתב אישום וללא משפט, ולענות אותם במרתפים אפלים...
אומרים לנו שהם חולמים - שומו שמיים! - על המשיח ועל מלכות ישראל! ומי מן היהודים לא חולם על גאולה, על ביאת המשיח?! "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח..." - כך שרו היהודים בכל הדורות, גם מול המציאות הגלותית הטרגית ביותר, וכך הם התפללו.
ולגבי המלכות - הרי בכל המוסדות להשכלה גבוהה, בכל החוגים להיסטוריה, פילוסופיה, מדעי המדינה למיניהם, וכו', דנים על היתרונות והחסרונות של שיטות המשטר השונות, מונרכיה, רפובליקה פרלמנטרית ועוד. גם שם כולם "אויבי המדינה", זוממי רעתה?! או רק מי שכותב בגלוי במאמרים שלו על הנושאים האלה ובעקבות כך נאסר במאסר מנהלי? שמעתם עליו? שמעתם שהוא שבת רעב? כן,כן, צעיר יהודי, בעל משפחה, ולא עיתונאי ערבי, שעליו סוערת התקשורת.
אומרים לנו גם, שאולי פגשנו "במזל" את הנציגים העילאיים של הנוער המסוכן, אך יש שם גם אחרים, עשבים שוטים. אז קודם כל, גם אחרי לחץ פיזי לא מתון, עינויים קשים של הילדים, לא כל כך הוצגו לפנינו ה"פושעים".ובמקרה הלעוס ביותר של דומא, לא הובאו לידיעתנו עובדות מוצקות שיכולות לעמוד מול העובדות שנחשפו והתפרסמו על-ידי עיתונאים אמיצים, אשר ביקרו ב"מקום הפשע" וחקרו שם עצמאית (מלחמה מתמשכת בין החמולות בכפר, שריפה קודמת באותו בית, מכוניות בתצלומים, ועוד).
ובנוסף, האם עלינו להכריז, למשל, גם על כל "נוער המועדונים" כעל "אויב המדינה", שמסכן אותה באיבוד הערכים, בסכנה ממשית לחיי אזרחיה הצעירים דרך הרעלתם על-ידי אלכוהול וסמים (ולצערנו, היינו עדים לכך בזמן האחרון, ולא בפעם הראשונה)?
או אולי כדאי לנו לעצור, לחשוב בהגיון, להעריך את הנוער הטוב שיש לנו, גם כשהוא גר בגבעות, וגם כשהוא מבקר במועדונים ומבלה שם בצורה תרבותית? שווה מחשבה, לא כן?...